מנדלבליט על החשדות נגד נתניהו: "בהתחלה זה נראה לי די מופרך"

במוקד החקירה עמדו מסמכים שחלקים נרחבים מהם הושחרו, ובהם התייחסויות להקלטות ולפעולות חקירה שנשקלו בעניינו של נתניהו. חדד הציג מסמך שבו נכתב כי יש להביא את ארי הרו ולשוחח איתו על הקלטות, ושאל לאילו הקלטות הכוונה. "אני מניח שזה הקלטות של שיחות עם נוני מוזס ונתניהו", השיב מנדלבליט.

בהמשך הציג חדד מסמכים נוספים שבהם הוזכרו הקלטות אחרות, וכן התייחסות לתמלילים שהוצגו במסגרת הדיונים. באחד המסמכים צוטט מנדלבליט כאומר כי הוצגה בפניו תמונה לא מדויקת. כשנשאל על כך, השיב שאינו זוכר ששמע הקלטות אחרות מלבד שיחות נתניהו ומוזס. "ברור שיש קלטות וברור שיש תמלילים", אמר, והוסיף כי ייתכן שהחומרים הוצגו בפניו.

חדד טען כי המסמכים מלמדים על אישורים שניתנו ביחס לאנשים מסוימים, בניגוד לאופן שבו תיאר מנדלבליט את ההליך. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר שדרש רשימת שמות, אך לא שלל את האפשרות שרשימה כזו הוצגה לו. לדבריו, הובאו בפניו פעולות מרכזיות לאישור, במסגרת בדיקת חמישה נושאים, שאחד מהם היה קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים.

במהלך הדיון העלה חדד גם את שמה של אודליה כרמון, ששימשה בעבר יועצת לנתניהו, ושאל אם חלק מההקלטות עסקו בעניינה. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר את שמה, אך אינו זוכר את ההקלטות. "זה נראה לי די מופרך מה שעלה שם", אמר.

בהמשך החקירה עסק חדד בהודעה שפורסמה לציבור על הבדיקה בעניינו של נתניהו, ובה התייחסות לפרסומים לא מדויקים בתקשורת. הסנגור העלה טענות בנוגע להדלפות ולמפגשים בין חוקרי משטרה לעיתונאי בן כספית, וטען כי כספית החזיק במידע מתוך החקירות ופעל נגד נתניהו.

מנדלבליט השיב כי אינו מודע למפגשים שתיאר חדד ולא עקב אחר זהות העיתונאים שפרסמו את המידע. לדבריו, לא בדק את ההדלפות, והנושאים הנוגעים להן הגיעו גם לבג"ץ.

בהתייחסו לחשדות נגד נתניהו בשלבים הראשונים, הסביר מנדלבליט כי בתיק 1000 התעוררו חשדות מסוימים, אך באותה עת הם לא הצדיקו מעבר לחקירה פלילית של ראש הממשלה. לעומת זאת, לדבריו, תיק 2000 עורר שאלות משפטיות מורכבות יותר. "תיק 2000 הוא יותר מורכב משפטית", אמר מנדלבליט, והוסיף כי התלבט ביחס אליו וסבר שהדברים עשויים להגיע לכדי עבירת שוחד.

חדד הציג גם דברים שיוחסו למנדלבליט בכתבה של דנה וייס מ-2019, ולפיהם בראשית כהונתו הובאו בפניו עניינים שנראו כזוטות או כרכילות, ושלא היו מובילים לפעולות דומות אילו לא היה מדובר בראש הממשלה.

מנדלבליט השיב כי אינו יודע אם השתמש בדיוק במילים שפורסמו, אך הסביר את ההבחנה שערך בין בדיקה לחקירה. לדבריו, כאשר מדובר בנבחרי ציבור בכירים, יש לעיתים צורך לברר טענות גם לפני שהתגבש חשד סביר, כדי שלא להותיר עננה מעל ראשם.

"בדיקה - זה לנבחרי ציבור בכירים שלא יכול להשאיר להם עננה מעל הראש. לשלול החשדות או לבסס אותן", הסביר. "ראש הממשלה זו דוגמא בולטת ביותר - שיש טענות שעשוי להיות חשד סביר למרות שבשלבים הראשונים זה נראה לי די מופרך אין ברירה אלא לבדוק את זה".

חדד טען כי החלת רף שונה על נבחרי ציבור היא הפליה אסורה. מנדלבליט דחה את הטענה והפנה לפסיקה של השופט ניל הנדל, שלדבריו קבעה אחרת.

לקראת סיום הדברים הבהיר מנדלבליט כי החלטותיו התקבלו על ידו, וכי בשלבים הראשונים של הבדיקות קיווה שהחשדות לא יבשילו לכדי חקירה. "כל ההחלטות הן שלי", אמר.

חדד הציג גם פרסום שלפיו כרמון סיפרה על עבודתה עם נתניהו ועל תשלום שכרה בידי עמותה אמריקנית. מנדלבליט השיב כי הוא זוכר במעורפל סיפור הנוגע לתשלום במזומן, אך לא את פרטי ההקלטות.

הסנגור שב למסמך שבו הוזכר תמליל שהציג לכאורה תמונה לא מדויקת, וטען כי מדובר בעניין חמור. מנדלבליט השיב: "אם נועד להטעות זה חמור אבל אני לא מכיר דבר כזה. לא כתוב שזה נעשה במזיד. אתה אמרת שרצו להטעות אותי זה לא מה שכתוב פה".

בהמשך הציג חדד מזכר מדיון שנערך ביולי, שעסק בין היתר באישור לפרסם הודעה לציבור על פעילות סמויה בעניינו של ראש הממשלה. מנדלבליט טען כי עצם קיומו של הדיון מעיד שניתנו אישורים קודמים לבדיקות נוספות, ולא רק לפרסום ההודעה. "אם יש ראש אגף חקירות בפגישה, גורמים נוספים במשטרה ופרקליטות, לא הגיוני שהישיבה רק לגבי אישור להודיע", אמר.

חדד טען כי אופן מתן האישורים, לרבות ביחס לזהות הנחקרים ולמעמדם, מלמד שהחוקרים היו מחויבים לפעול בגבולות שנקבעו להם. הוא טען כי בפועל חרגו מהאישורים שניתנו.

מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?