החקירה תתעורר מחדש? מסתבר שמה שקרה באיה נאפה, לא נשאר באיה נאפה

בינואר 2020, אחרי שסבלה השפלות בבית המשפט, נגזרו עליה ארבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי. היא שבה לאנגליה, לבית אמה בדרבישייר, חזרה לאוניברסיטה ומאז נראה שהיא מתקשה לבנות את חייה מחדש.

מה לא אמרו על קפריסין ועל רשויות החוק שלה מאז האירוע? שמדובר במדינת עולם שלישי, שלא יודו שם לעולם שהמשטרה טעתה, שזו מדינה שבה גם בבית המשפט האינטרסים הפוליטיים קודמים ולכן חשודים מארץ הקודש, הגז, המים והביטחון מקבלים עדיפות על פני הקורבן מאנגליה. אמרו ששופטים מקבלים הנחיות מהדרג הפוליטי, שהתיירות חשובה להם יותר מהצדק, ושמקרים כאלה מטואטאים מהר מתחת לשטיח.

והנה, כך מתברר, יש שופטים בניקוסיה. השבוע, ברוב של שניים מול אחד, קבע בית המשפט העליון שהצעירה עברה הליך משפטי "בלתי הוגן בעליל" שבמסגרתו "בת 19 ממדינה זרה זומנה לתחנת המשטרה אחר הצהרים למתן עדות נוספת ולהבהרות כמתלוננת, רק כדי להיחקר כחשודה כעבור שש שעות, לפנות בוקר, ואז הגישה תצהיר כביכול מרצונה החופשי שהיה הפוך לחלוטין מגרסה שמסרה לפני חצות". בכך, לפחות בעניין זה, הצטרף בית המשפט לקריאה שהשמיעו כמה עשרות נשים שהפגינו מחוץ לאולם ונשאו שלטים שעליהן כתוב: "אנחנו מאמינות לה". מה שקרה באיה נאפה, כך מסתבר, לא נשאר באיה נאפה.

"זה הקלה גדולה", אמרה האם על זיכויה של הבת. "אמנם החלטה זו אינה מתרצת את האופן שבו נהגו בה המשטרה, השופט או הרשויות האחרות, אבל היא מעוררת תקווה שהסבל של בתי יביא לפחות לשינוי חיובי באופן הטיפול בנפגעות עבירה". אמה של הנאנסת, שבעצמה נזקקה לייעוץ נפשי לאחר המקרה, הוסיפה: "כדי שייעשה צדק, רשות כלשהי תצטרך לקחת את הראיות שנאספו בקפריסין ולעשות בהן את מה שהיה צריך לקרות מלכתחילה".

קורבן המעשה, שהייתה אז בת 18 והיום היא בת 21, מנסה לשוב לנקודה שבה הייתה אמורה להיות בסוף אותו קיץ גורלי, והיא החלה בלימודי תואר ראשון בכלכלה. השבוע היא בחרה להישאר מאחורי הקלעים, אבל בספטמבר, בפעם האחרונה שהתראיינה, היא ספרה לכתבת הדיילי מייל שהיא עדיין סובלת מסיוטי לילה, ושהאירוע עצמו וחוויות הכלא שבאו בעקבותיו עדיין רודפים אותה. היא סיפרה לכתבת שיום אחרי פתיחת שנת הלימודים גיגל אחד מחבריה לספסל הלימודים את שמה, גילה את הפרשה שבמרכזה עמדה ושיתף בכך את שאר הסטודנטים. גם מחוץ לאוניברסיטה, לדבריה, מזהים אותה מדי פעם, למרות שהתקשורת בבריטניה (וגם בישראל ובקפריסין) נמנעה מלחשוף את זהותה.

באותו ריאיון היא גם חשפה שהיא מתקשה למצוא עבודה, ואמרה שהיא מניחה שמעסיקים פוטנציאליים גילו את הרשעתה והעדיפו לא להיכנס לעניין. משום כך היא החלה לאחרונה להשתמש בשם הנעורים של אמה. עיסוקיהם של בני גילה, היא ספרה, נראים לה כיום שטחיים, והיא מתקשה ליצור קשרים חברתיים. באוניברסיטה היא גלתה שיש לה מרצה מיוון ומרצה מישראל, והמבטא של השניים עורר בה תגובה פוסט טראומטית והחייה את זיכרון בית הכלא הקפריסאי. היא נכנסת ללחץ מדברים פעוטים ומנסה להתגבר בעזרת יוגה, מכון כושר, ותחביבה הישן - רכיבה על סוסים. למרות הקשיים, בראיון שנערך לפני שנשמע ערעורה, היא הביעה ביטחון מוחלט שתזוכה.

בבית המשפט ייצג אותה ארגון "Justice Abroad", המתמחה בחילוצם של בריטים מתסבוכות משפטיות מחוץ לארצם, על ידי עורכי הדין מייקל פולק ולואיס פאואר. הצטרפו אליהם עורכות הדין הקפריסאיות ניקולטה חרמאמבידו, מומחית לזכויות אדם, וריצה פקרי ממשרדה, מומחית למשפט פלילי ששמשה כטוענת בדיונים. למרות הביטחון העצמי שהפגינו כלפי חוץ, עורכי דינה הזכירו לאורך כל הדרך כי אם לא יצליחו לזכות את הצעירה בערכאה הגבוהה בקפריסין, הם יערערו לבית המשפט האירופי לזכויות אדם.

"כן, אני שמח להיות מופתע", הודה פולק בגילוי לב, כשנשאל אודות ההחלטה שקיבל בית המשפט העליון בקפריסין, שהפך את החלטת בית המשפט המחוזי של פמגוסטה. "חשבנו שנצטרך לקחת את התיק לבית המשפט האירופי. הוא הדגיש שבית המשפט העליון של קפריסין מצא שהתנהלות המשטרה והשופט היו בלתי תקינים לחלוטין, ושהם הפרו חובה להליך משפט הוגן גם מבחינה פרצדורלית וגם עניינית "בהתייחס להבנה מוטעית של הראיות על ידי השופט". פולק אמר שמדובר בהחלטה שמהווה קו פרשת מים, והבהיר שהוא מקווה שפסק הדין יביא לשינוי בדרך שבה מתייחסת קפריסין לתלונות שמגישות נשים שהיו קורבנות של עבירות מין.

"הם חייבים עכשיו לעבור על הממצאים ולקבוע כיצד המשטרה ובתי המשפט שלהם נכשלו בצורה כזו איומה", אומר פולק בהתייחס לשאלה מה צריך לקרות בהמשך. "הם עכשיו צריכים להעביר את העניין מכוח המשטרה המפוקפק לחקירה נאותה. אנחנו מקווים שהם יעשו את זה מיזמתם. זו חובתם החוקית".

בריאיון רדיו בקפריסין אתמול נשאלה עורכת הדין הקפריסאית אם אפשרי מבחינה חוקית לפתוח מחדש את התיק ולקרוא לצעירים לשוב לקפריסין כדי להיחקר בעניינם. עו"ד ניקולטה חרלאמבידו אמרה כי: "זה משהו שהרשויות הקפריסאיות צריכות לבדוק כיצד הן עושות. אנחנו מאמינים שזו חובתן ושיש אמנות בינלאומיות ויש חקיקה בינלאומית שמחייבות את הרשויות לחקירה מלאה של תלונת האונס שהוגשה עוד ב-2019. הן אפשרו לנערים הישראלים לעזוב, אבל כולנו יודעים שלקפריסין יש יחסים טובים מאד עם ישראל, הן חתמו הסכמים הדדים רבים, שתי המדינות חברות בברית ההסגרה האירופית ולכן אם יש רצון להתקדם ישנם כלים זמינים שמאפשרים לרשויות בקפריסין להתקדם".

כבר למחרת ההחלטה הודיעה משטרת קפריסין שהיא תבדוק אם נעשו טעויות. דובר המשטרה כריסטוס אנדראו אמר לתחנת השידור הממלכתית כי הרשויות בוחנות כעת את החלטת בית המשפט. לדבריו "המשטרה אינה חסינה מפני טעויות, אך היא פעלה לפי הנהלים שהותוו על ידי בתי המשפט".

דברים ברוח דומה נשמעו אחרי החלטת בית המשפט מגורם בלתי צפוי בממשלת קפריסין. שר התחבורה יאניס קרוסוס, שבזמן המקרה היה ראש העיר איה נאפה, אמר כי "כעת על רשויות אכיפת החוק ומערכת המשפט לחקור את הפרשה באופן מלא ולמען חשיפת האמת". ב-2019, לאחר פרסום הפרשה ולאחר שהנערים שוחררו והצעירה נחשדה בתלונת שווא, קרוסוס מיהר למתוח עליה ועל תומכיה ביקורת פומבית. הוא האשים אותם בהשמצה של העיר, ודרש מהם התנצלות פומבית "על מעשיהם המכפישים על סמך האשמה מזויפת", ואף איים שהעירייה תגיש תביעות נגדם.

"כמובן שאני לא דבק בתוכן של עמדתי (הקודמת, י.א.)", הוא אמר השבוע. "ההשקפה האישית שלי היא שצריך לפתוח מחדש את התיק כדי שהאמת תצא לאור".

מבחינת עורכי הדין, הסיפור לא נגמר עד שהוא נגמר. את עיקר המימון למאבק המשפטי גייסו הוריה של הצעירה בעזרת פנייה להמונים. נכון לכתיבת שורות אלה גויסו למענה 706,875 שקל (162 אלף פאונד). אחד מראשוני התורמים היה אריה פרייזר, יזם נדל"ן ישראלי בן 37 המתגורר בפלורידה, נשוי ואב לשתי בנות ובן. על הזיכוי השבוע הוא שמע בעקבות פניית וואלה!. "אני שמח שהפכו את ההחלטה", אמר. "מבחינתי זה היה חשוב שהצעירה תזכה לקבל ייצוג הוגן. עכשיו בית המשפט העליון אמר את דברו, ואני שמח שהמאמצים שלנו נשאו פרי. לא ניגשתי לעניין מתוך השאלה אם היא זכאית או לא. חשבתי שמגיע לה צדק והליך הוגן בבית המשפט. הנה, מתברר שהיא צדקה ובית המשפט העליון בקפריסין סבר בדיוק כך".

התרומה של פרייזר נותרה הגבוהה ביותר בקמפיין. היעד, עם פתיחתו, היה של 15,000 פאונד, והוא תרם 7,500, מחצית הסכום. אחריו באו המונים, ובהם ישראלים לא מעטים. "ראיתי את הפנייה של ההורים ועשיתי את זה בתור הורה לילדים", הוא אמר. "זה היה חשוב לי בתור ישראלי, בתור יהודי, בתור בן אדם. ראיתי את השמחה והששון עם נחיתת הצעירים הישראלים בנתב"ג, והרגשתי בושה עבור מדינת ישראל ועם ישראל. כאב לי לראות שבכל רשתות הטלוויזיה בעולם רואים שכך מקבלים את פני מי שנחשדו באונס, גם אם הם לא עשו את זה. היה לי חשוב להראות שזה לא הפרצוף של ישראל".

פרייזר סיפר שקיבל מכתבי שטנה ואיומים בטלפון ובפייסבוק, אבל מנגד גם זכה לתמיכה גורפת. משפחתה של הצעירה הבריטית ביקשה השבוע להודות לכל תומכיה מבריטניה, מישראל ומרחבי העולם שהיו "האור שלהם בתקופה הנוראה הזאת בחייהם".

הצעירים הישראלים החשודים באונס לא התבטאו השבוע, למרות שהתקשורת, במיוחד בבריטניה, רצתה מאוד לשמוע מהם. הם ירדו למחתרת זה מכבר וגם השבוע סרבו להתראיין וניתקו טלפונים. גורם משפטי אמר לוואלה! שאם קפריסין תיקח את העניין ברצינות, הם עלולים למצוא את עצמם בקרוב תחת צווי מעצר בינלאומיים של האינטרפול, והמליץ להם לא לצאת מישראל.

מנגד אומר עו"ד ניר יסלוביץ', סנגורם של ארבעה מהישראלים, שהוא אינו מודאג כלל. "התיק הזה יירד למצולות ולא יקרה עם זה כלום", הוא טען, "במיוחד בשים לב לעובדה שפסק הדין זיכה את הצעירה רק מחמת פגמים שנפלו בניהול המשפט". לדבריו, אין קשר בין הזיכוי של הצעירה לבין השאלה המשפטית אם אירע אונס, וזה "עולה מהחלטת בית המשפט העליון הקפריסאי, אי לכך אין להחלטה הזו כל זיקה ללקוחות שלי, ואני סמוך ובטוח שהתיק יישכח כלא היה".

"ההחלטה הזו לא משנה כהוא זה את המצב של הצעירים הישראלים", אומר גם עו"ד יניב הברי מניקוסיה, שייצג ארבעה מהם, "הם התקשרו אליי השבוע והסברתי להם את זה. בית המשפט העליון קבע שהצעירה הבריטית חפה מפשע כי לא קיבלה דיון הוגן. הוא לא בא ואמר אנחנו מחליטים שאמרה אמת". עוד הוסיף, "הרשויות פה יחקרו איפה הם טעו. הם לא תפתחנה שוב בחקירת הפרשה לגופה".

גורם משפטי המכיר את הנושא אומר שעל פי אמנת ההסגרה האירופית מ-1967, שישראל, בריטניה וקפריסין חתומות עליה, הסגרתם של אזרחי ישראל למדינה אחרת תהיה לצורך העמדה לדין, ולא רק לצורך חקירה. "הסיכוי שהיום, בחלוף שנתיים וחצי מהאירוע שהחקירה בו הופסקה לאחר שבוע-שבועיים, והראיון לא חדות וברורות, תוכל קפריסין לגבש כתב אישום כנגד הצעירים הישראלים הוא אפסי", הוא אמר. מצד שני, מי שמכיר את קפריסין מזכיר שגם למשרד החוץ הבריטית יש השפעה לא מבוטלת על האי, ולבריטים יש השפעה על התיירות והנדל"ן בו. מכאן שהלחץ של עורכי הדין של הצעירה, של ארגוני הנשים ושל התקשורת על הממשלה הבריטית, וזו על הממשלה הקפריסאית, עשוי עדיין לעורר מחדש את החקירה.