logo

לאחר דחיית הערעור: ניסנקורן חתם על צו ההסגרה של מלכה לייפר לאוסטרליה

60

"חובתנו לאפשר את העמדתה לדין", מסר שר המשפטים לאחר שאתמול דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגישה. בבימ"ש המחוזי בי-ם נערכו בשנים האחרונות עשרות דיונים בעניין הסגרתה, עד שנקבע כי היא כשירה לעמוד לדין ובת הסגרה

ביהמ"ש המחוזי: מלכה לייפר תוסגר לאוסטרליה שם היא נאשמת בעבירות מין 21.9.20צילום: מאיה הורודניצ'אנו

שר המשפטים אבי ניסנקורן חתם הערב (רביעי) על צו ההסגרה של מלכה לייפר לאוסטרליה, לאחר שאתמול דחה בית המשפט העליון את הערעור שהגישה. "חתמתי כעת על צו ההסגרה של מלכה לייפר לאוסטרליה", הודיע השר בטוויטר. "לאחר שנים ארוכות, אחרי ניסיון בזוי להתחזות ללוקה בנפשה ולאור פסיקת בית המשפט העליון, חובתנו המוסרית לאפשר את העמדתה לדין".

לייפר מואשמות בעבירות מין בשלוש אחיות שהיו תלמידות שלה. בבית המשפט המחוזי בירושלים נערכו בשנים האחרונות עשרות דיונים בעניין הסגרתה, עד שנקבע כי היא כשירה לעמוד לדין ובת הסגרה. השופטת ענת ברון כתבה בהחלטה כי "כידוע, יש לכבד הסכמי הסגרה שכרתה ישראל שתכליתם שיתוף פעולה בינלאומי למיגור פשיעה, ויידע כל מי שמבקש למלט עצמו מן הדין כי לא ימצא בישראל עיר מקלט".

שופטי העליון, עמית, ברון וגרוסקופף קבעו כי מתקיימים התנאים להסגרתה וציינו כי אם תורשע תוכל לבקש לרצות את עונשה בישראל. "מאז שהוגשה העתירה, דומה כי אין הליך שהמערערת לא נקטה בו וכי אין טענה שפסחה עליה, בניסיון למנוע את הסגרתה", כתבה ברון. "עם מתן פסק דיננו נסתם הגולל על הטענות כולן והכרזתה של המערערת כבת הסגרה מקבלת תוקף סופי".

מלכה לייפר, במהלך דיון בנושא הסגרתה (באמצעות זום) בבית משפט השלום בירושלים 20 ביולי 2020
מלכה לייפר, במהלך דיון בנושא הסגרתה צילום: פלאש 90, יונתן זינדל, פלאש 90

בספטמבר האחרון, קבע בית המשפט המחוזי כי לייפר בת הסגרה אחרי עשרות דיונים שעסקו בכשירותה לעמוד לדין. השופטת מרים לומפ התייחסה בהחלטתה לשורת עדויות המתלוננות וכתבה כי "תכליתו היחידה של הליך ההסגרה היא לברר האם ישנה הצדקה להמשך בירור המקרה בהליך פלילי במדינה המבקשת".

צו ההסגרה של מלכה לייפר לאוסטרליה עליו חתם שר המשפטים אבי ניסנקורן, 16 בדצמבר 2020
צו ההסגרה של מלכה לייפר לאוסטרליה עליו חתם שר המשפטים ניסנקורן צילום: צילום מסך, ללא

"לאחר שעיינתי בעתירה ובראיות המצורפות לבקשת ההסגרה, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים בדיון שלפניי, אני סבורה כי תכלית זו מתקיימת בענייננו. מכלול הראיות שהוצגו על ידי העותר, די בהן כדי לבסס את דרישת ה'אחיזה לאישום'", הבהירה השופטת.

עוד באותו נושא: