חרף עבר של אלימות: מדוע גזרו השופטים עונש קל על דוקר גריידי?

בנסיבות האלה, היה אפשר להניח כי יקבל את עונש המקסימלי על עבירה זו, אולם גם כאן בחר הרכב השופטים שדן בתיק – מנחם פינקלשטיין, ליאורה ברודי ורמי אמיר מבית המשפט המחוזי-מרכז בלוד – להקל עם גניש שהיה מי, שלפי הודאתו, נעץ בגריידי את סכין הקצבים שגרם למותו.

גניש אינו אדם נטול עבר פלילי וזהו לא מאסרו הראשון. הוא נשא כבר שני עונשי כליאה בגין מעשי אלימות. ואולם, השאלה העיקרית שעולה מגזר הדין היא מדוע? סיבה אחת היא העובדה שגריידי נדקר בצד גופו. לא היה מדובר בדקירות מרובות או בדקירה ישירה לפלג הגוף העליון ולאיבר חיוני, כלומר לראש, לצוואר או לקדמת החזה. הדקירה בפלג גופו התחתון של גריידי מלמדת שלא הייתה כוונת קטילה מבחינת גניש.

לקריאה נוספת:
אביו של החייל יפתח גריידי על דוקר בנו: "לא הייתה לו בעיה לגזול חיים"
"השופטים לחצו": הנאשם בדקירת חייל למוות במועדון הורשע בהריגה
הנאשם בהריגת החייל יפתח גריידי הורשע בשיבוש ואי מניעת פשע

למרות שזו אינה עבירת האלימות הראשונה של גניש, אחד המקרים שבגינם נשא מאסר, דומה באופן מחריד למקרה זה. הוא הורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לאחר שפצע צעיר בקטטה שפרצה במועדון. גניש הרים שבר זכוכית וגרם לחתך רחב מאוד בצווארו של הצעיר.

כשהשתחרר ממאסר הוכנה לגניש תכנית טיפולית-שיקומית. את יעילותה קשה לבחון שכן כמה שנים אחרי, חזר גניש על כמעט אותה ההתנהגות. רק שלטענת השופטים אתמול, עצם העובדה שחלפו בין המקרים כמה שנים שבהן לא דקר אף אדם במועדון, הרי זו בבחינת נסיבה מקלה עבור גניש. גם הודאתו של גניש בתחילת המשפט, שלפיה הוא שדקר את גריידי – לאחר כמה וכמה עדויות שלא הותירו לו ברירה – הרשימה את השופטים וכן התנצלותו בפני המשפחה על הצער שגרם להם במהלך שלב הטיעונים לעונש.

לבסוף, הייתה זו גם התנהלות המשטרה שספגה ביקורת קשה, שסייעה להשית על גניש עונש קל יותר. השופטים הביעו ביקורת חמורה במיוחד על החוקרים שטיפלו בתיק. בגזר הדין ציינו כי הצוות ערך חקירה אחת שלא תועדה ולא תוזכרה של עד מרכזי, בין שתי חקירות אחרות מתועדות. בסופה של אותה חקירה שינה העד את גרסתו הראשונה ומסר גרסה מפלילה נגד מני דבוש, הנאשם השני בתיק – שהופרכה בסופו של דבר.

השופטים כינו חקירה זו "חקירה במחשכים". "צר לנו שאנשי צוות החקירה התכחשו בפנינו לקיומה של אותה חקירה נסתרת", כתבו בגזר הדין. הם ציינו כי במהלך הדיונים התחוור להם שאחד החוקרים אמר בבית המשפט שדן בעניין מעצרו של דבוש, כי הפתולוג מסר לו שבמנוח התגלו שתי דקירות משני כלים שונים. במהלך שמיעת הראיות התברר כי אין כל תיעוד לשיחה כזו בין הפתולוג לבין החוקר, והפתולוג הכחיש כי אמר אמירה שכזו.

"אנו מצפים שפרקליטת המחוז תיכנס לעובי הקורה ותבצע בדיקה נאותה לגבי שתי נקודות אלה", כתבו השופטים וקבעו שהעתק מגזר הדין הועבר לפרקליטת מחוז-מרכז רונית עמיאל. לא מן הנמנע שבפרקליטות יערערו על גזר הדין המקל, בטענה שאם יש תיק שבו ראוי להשית עונש גבוה יותר בגין עבירת הריגה - הרי זה התיק הזה, והנאשם הזה.