כסף שנצבר כל החיים: מה קורה לפנסיה, למזונות ולזכויות כשהחיים משתנים

תרחיש מוכר: זוג מתגרש אחרי 20 שנות נישואים. הפנסיה שלו רשומה על שמו, הפנסיה שלה על שמה. האם כל אחד פשוט לוקח את שלו? "לא בדיוק", אומר עו"ד כהן. "מה שבני הזוג צברו במהלך החיים המשותפים נכלל ככלל באיזון ביניהם, בלי קשר לשם שעליו הוא רשום".

גם פער בהיקפי המשרה לא משנה את התמונה. "נניח שהבעל עבד במשרה מלאה ואף יותר, והאישה עבדה בחצי משרה או לא עבדה בכלל כדי לטפל בילדים. הפער בפנסיה הוא תוצאה של חלוקת התפקידים בבית, והוא בדיוק מה שהאיזון בא לאזן. מה שקובע הוא לא על שם מי הכסף רשום, אלא באיזו תקופה הוא נצבר".

האם מותר להסכים שכל אחד יישאר עם הפנסיה שלו? "מותר, בהסכם שמאושר כדין, ולפעמים זה חלק מחלוקה כוללת של הרכוש", הוא מסביר. "אבל לפני שחותמים צריך לבדוק את הזכויות של שני הצדדים ולקבל חישוב אקטוארי מקצועי. השאלה היא אם אתה יודע על כמה כסף אתה מוותר ומה אתה מקבל בתמורה. ויתור כזה יכול להסתכם בסכומים משמעותיים מאוד".

כמה חודשים אחרי הגירושין, האב מגלה ששכרו קוצץ ב-20 עד 30 אחוזים. האם הוא יכול לבקש הפחתת מזונות? "המבחן הוא אם יש שינוי נסיבות מהותי", מסביר עו"ד כהן. "ירידה של 20 עד 30 אחוזים בשכר יכולה להיחשב שינוי כזה, במיוחד כשמדובר בירידה קבועה שלא הייתה צפויה מראש".

כאן נכנס לתמונה גם עולם דיני העבודה. "אם ההפחתה נעשתה בלי הסכמתו, כדאי שהעובד יודיע למעסיק בכתב שהיא לא מקובלת עליו ושהוא מוחה עליה. זה לא חייב להוביל לעימות או לפיטורים. מכתב כזה לא מבטיח הפחתת מזונות, אבל כשבית המשפט ישאל למה ירד השכר, עדיף להגיע עם תשובה מתועדת".

ומה בינתיים? אפשר פשוט להתחיל לשלם פחות? "חלילה", הוא מזהיר. "עדיף להמשיך לשלם את הסכום שנקבע ולהגיש במקביל בקשה להפחתה, מאשר להיקלע לחוב מזונות שמגיע עם סנקציות של ההוצאה לפועל".

עו"ד כהן יוסף חיים באתר zap משפטי

הכתבה באדיבות ZAP משפטי

ומה קורה כשהמצב הפוך? אישה טוענת בבית המשפט שהגרוש שלה מציג תלוש של שכר מינימום, אבל חי ברמת חיים גבוהה במיוחד. "התלוש הוא מדד להכנסה, אבל הוא לא המדד היחיד", אומר עו"ד כהן. "בית המשפט בוחן הכנסות מכל המקורות, ובמקרים המתאימים גם את כושר ההשתכרות: מה אדם עם השכלה וניסיון כמו שלו יכול להרוויח. הוא בוחן גם את רמת החיים בפועל. אדם שנוסע ברכב יוקרה ומדווח על הכנסה של חמשת אלפים שקלים, משהו אצלו לא מסתדר. מי שחי במסעדות ובמותגים, גם זה נלקח בחשבון".

רכב יקר לבדו עוד לא מוכיח הכנסה מוסתרת, אבל הוא סיבה טובה לבדוק על שם מי הוא רשום ומי משלם עליו. כשיש חשד להכנסה שלא מדווחת, ממליץ עו"ד כהן לבצע בירורים ובדיקות בכלים חוקיים, כדי להגיע לבית המשפט עם ראיות ולא רק עם טענות. "פחות איומים, יותר הוכחות", הוא מסכם.

אדם שעבד 20 שנה באותו מקום עבודה נפטר. המעסיק מגיע לנחם את המשפחה ומבקש חתימה על כתב סילוק סופי. לחתום? "לא לפני שבודקים", אומר עו"ד כהן. "כשאדם שעבד שנים רבות הולך לעולמו, חשוב לוודא שהמשפחה ממצה את כל הזכויות. יש זכויות מול המעסיק, יש זכויות בקופות הפנסיה, ויש קצבת שאירים מהביטוח הלאומי. ואם הפטירה קשורה לעבודה, ייתכנו גם זכויות של תלויים".

לדבריו, זה מצב שהוא פוגש לא מעט. "נתקלתי לא באחד ולא בשניים: מעסיקים שפונים למשפחה כבר בימי האבל, אומרים שיש חוב, מציעים לשלם סכום מסוים ומבקשים חתימה על ויתור. חשוב לא להתפתות. קודם בודקים שכל מה שמגיע אכן ממוצה".

עוד נקודה שמפתיעה רבים: הכסף בקרן הפנסיה לא בהכרח מחולק לפי הצוואה. "הזכאות לקצבת שאירים בקרן הפנסיה נקבעת לפי תקנון הקרן, ולא לפי הצוואה. גם רישום המוטבים לא תמיד מכריע. לכן בודקים כל מקור בנפרד".

ומה הדבר הדחוף ביותר? "הזכויות מול קרן הפנסיה ומול המעסיק נשמרות בדרך כלל עד שבע שנים מבחינת התיישנות. אבל בקצבת שאירים מהביטוח הלאומי, ככלל, אפשר לקבל תשלום רטרואקטיבי של 12 חודשים בלבד. משפחה שמתעוררת מאוחר עלולה לאבד חודשים של קצבה, לא כי לא הגיע לה, אלא כי אף אחד לא אמר לה להגיש".

אישה ניהלה במשך 12 שנה את העסק של בעלה, בלי לקבל תלוש שכר. בגירושין הוא טוען שהיא רק עזרה. מי צודק? "המבחן האמיתי הוא מה שקרה בפועל, ולא איך בני הזוג הגדירו את זה", מסביר עו"ד כהן. "צריך להוכיח את ההתנהלות. אם היא שלחה הצעות מחיר, סגרה עם עובדים, פתחה וסגרה את העסק, אלה סימנים ברורים לכך שהייתה חלק מהעסק. השאלה היא אם מעמדה הוא של שכירה או של שותפה, וזה רלוונטי מאוד ביום שבו מגיעים לפירוק השיתוף".

ומה אם היא לא קיבלה משכורת מסודרת אלא לקחה כסף מהקופה? "זה לא שולל את מעמדה, אבל זה חלק מהתמונה", הוא אומר. "בוחנים כמה היא עבדה בפועל, כמה תרמה לעסק ואיך התנהל הכסף. ואם יכירו בה כעובדת, בודקים כל זכות בנפרד, כולל מה כבר שולם והתיישנות".

לזוגות שעובדים יחד יש לו עצה ברורה, עוד לפני שמגיעים למשבר: "כמו שאומרים, חברים עד הכסף. הכל טוב ויפה, אבל חשוב להסדיר את הדברים בצורה מסודרת והוגנת. אם היא שכירה, תלוש והפרשות. אם היא שותפה, הסכם שותפות. זה הדבר הנכון והבטוח ביותר לשני הצדדים".

מה מחבר בין פנסיה, מזונות וזכויות אחרי פטירה? "בכל המקרים מדובר בכסף שאנשים עבדו קשה בשבילו כל החיים", אומר עו"ד כהן. "וכשמגיע הרגע, בפטירה, בגירושין או ביציאה לפנסיה, חשוב לוודא שממצים את כל הזכויות ומקבלים את מה שמגיע. נכון לעשות את זה עם ייעוץ והכוונה מקצועית".

והטיפ שלו לסיום? "קיבלתם מסמכים לחתימה, בין אם אתם מבינים אותם ובין אם לא, קחו אותם הביתה. תחשבו רגע ביישוב הדעת. המסמך לא יברח. תתייעצו, ורק אז תחליטו".

היכרות עם התמונה הכלכלית המלאה ובדיקה של הזכויות בזמן יכולות למנוע ויתורים משמעותיים, ולהבטיח שהכספים שנצברו לאורך השנים יחולקו וימומשו כראוי.

עו"ד יוסף חיים כהן מנהל משרד בוטיק הפועל בבני ברק, ברכסים ובחיפה, העוסק בדיני משפחה וירושה, ייצוג בבתי הדין הרבניים ודיני עבודה. עו"ד כהן הוא בוגר כולל דיינות ונבחן בדיינות ברבנות הראשית. הוא יוצא הפרקליטות האזרחית ומנהל חברה מסחרית בתחום האנרגיה והתשתיות, שילוב המאפשר לו לבחון כל תיק מזווית משפטית, עסקית ומעשית. לצד פעילותו המשפטית הוא משרת כקצין במילואים בצה"ל.

הכתבה באדיבות ZAP משפטי