
במערכת הבחירות הקרובה, שתתקיים ביום 27 באוקטובר 2026, יתייצבו אזרחי ישראל בקלפיות כדי לממש את אחת הזכויות הבסיסיות והחשובות ביותר בדמוקרטיה: הזכות לבחור ולהשפיע על עתידה של המדינה.
אולם לצד השאלות הפוליטיות והציבוריות, מתעוררת גם שאלה משפטית חשובה, הנוגעת לאוכלוסייה שלא תמיד זוכה לתשומת הלב הראויה: האם אדם שמונה לו אפוטרופוס, או שייפוי הכוח המתמשך בעניינו נכנס לתוקף, רשאי לממש את זכותו להצביע בבחירות?
הפרשנות המשפטית שלי עשויה להפתיע את מי שסבור כי עצם הצורך בסיוע בקבלת החלטות שולל את הזכות לבחור.
מי זכאי לבחור בישראל?
סעיף 5 לחוק־יסוד: הכנסת קובע כי כל אזרח ישראלי בן 18 ומעלה זכאי לבחור לכנסת, אלא אם בית משפט שלל ממנו זכות זו על פי חוק.
הזכות לבחור היא זכות יסוד דמוקרטית, המבטאת את עקרון השוויון ואת זכותו של כל אזרח להיות שותף בעיצוב עתידה של המדינה. בישראל, הזכות אינה נשללת באופן אוטומטי בשל מוגבלות, בשל מינוי אפוטרופוס או בשל כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך.
למשרד עוה"ד ונוטריון דוד ידיד באתר zap משפטי
לאתר של עוה"ד ידיד
ייפוי כוח מתמשך נערך, אך טרם נכנס לתוקף. האם אפשר להצביע?
במקרה זה התשובה היא חד־משמעית – כן!
כל עוד לא נשללה זכות הבחירה על פי דין, עצם עריכתו של ייפוי כוח מתמשך, שטרם נכנס לתוקף, אינה מונעת מהאדם לממש את זכותו ולהצביע בבחירות.
ייפוי כוח מתמשך נועד לאפשר לאדם לקבוע מראש מי יטפל בענייניו וכיצד, אם וכאשר לא יהיה מסוגל להבין בדבר שלשמו ניתן ייפוי הכוח. אין בעצם החתימה על המסמך כדי לגרוע מזכויותיו של האדם או להעביר את זכות הבחירה שלו לאחר.
ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף. האם אני יכול להצביע?
עצם כניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך אינה שוללת כשלעצמה מאדם את זכותו לבחור בבחירות לכנסת, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 32כ לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962:
"אין בכניסתו לתוקף של ייפוי כוח מתמשך, כשלעצמה, כדי לשלול את כשרותו המשפטית של אדם."
זאת, להבדיל מהתפיסה שלפיה אדם הזקוק לסיוע בניהול ענייניו או בקבלת החלטות אינו יכול לממש את זכותו הדמוקרטית.
חשוב להבחין בין הסמכות לסייע לאדם בענייניו האישיים, הרפואיים או הכספיים, לבין הזכות לבחור. מינוי אפוטרופוס או הסמכת מיופה כוח אינם מקנים לאדם אחר את הזכות להחליט במקומו עבור איזו מפלגה יצביע, ואף אינם מאפשרים לאותו אדם להצביע בשמו.
זכות הבחירה נותרת זכותו האישית של הבוחר.
נכון למועד כתיבת שורות אלו, אין פסיקה האוסרת על מי שיש לו מיופה כוח מתמשך להצביע בקלפי, אולם יש לסייג ולציין כי מזכיר ועדת הקלפי רשאי לבחון בזמן אמת האם אדם מסוגל להצביע.
ייפוי הכוח המתמשך נכנס לתוקף. האם מיופה כוחי יכול להצביע במקומי?
לא. זכות הבחירה נותרת אישית, ומיופה הכוח אינו רשאי להצביע במקום הממנה או להחליט עבורו כיצד יצביע. איסור זה מוסדר בסעיף 32ו(א)(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
אם האדם מסוגל להגיע לקלפי, לעמוד על דעתו ולהצביע בעצמו, אני סבורה כי הוא רשאי לממש את זכותו בהתאם להוראות הדין. כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך אינה שוללת את כשרותו המשפטית באופן גורף.
ומה אם הוא זקוק לעזרה?
סעיף 75(ב) לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969, מאפשר למי שאינו מסוגל, מחמת מחלה או מום, לבצע לבדו את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה, להסתייע במלווה. פרטי המלווה נרשמים בפרוטוקול, והסיוע כפוף לתנאים הקבועים בחוק.
וכאן חשוב להדגיש: גם מיופה הכוח המתמשך יכול, ככל שהוא עומד בתנאי הדין, לשמש מלווה. אולם תפקידו מסתכם בסיוע המותר על פי דין; הוא אינו רשאי לבחור עבור הממנה, להחליט במקומו או להטיל פתק הצבעה בשמו.
הבחירה עצמה חייבת להישאר בחירתו של הבוחר.

לסיכום: גם הזכות לבחור היא חלק מהאוטונומיה האישית
ייפוי כוח מתמשך נועד לתת מענה לצרכים של אדם הזקוק לסיוע בניהול ענייניו. אין פירוש הדבר שכל זכויותיו האישיות נגרעות ממנו.
הזכות לבחור היא ביטוי לאוטונומיה, לכבוד האדם ולמעמדו כאזרח שווה זכויות. היא אינה נעלמת רק משום שאדם נעזר באחרים או זקוק לליווי.
דווקא לקראת הבחירות, ראוי לזכור כי דמוקרטיה נבחנת גם ביחסה לאנשים הזקוקים לסיוע, וביכולתה לאפשר להם לממש את זכויותיהם באופן עצמאי, מכבד ושוויוני ככל האפשר.
צאו להצביע – וממשו את זכותכם להשפיע!
הכתבה בשיתוף zap משפטי