24% מהאזרחיות הוותיקות בישראל חוששות ללכת לבדן בחשכה באזור מגוריהן, ו-18% כלל אינן יוצאות מבתיהן בשעות החשכה. כך עולה מנתוני הסקר החברתי לרגל חודש האזרח הוותיק, שמפרסמת היום (ראשון) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).
מהנתונים עולה כי 26% מבני 65 ומעלה חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים, לעומת 19% מבני 20 עד 64. גם כיסוי ההוצאות השוטפות מהווה קושי עבור חלק מהאזרחים הוותיקים: 18% דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות של משק הבית, ובהן מזון וחשמל.
כשנשאלו האזרחים הוותיקים על חייהם באופן כללי, 34% מבני 65 ומעלה השיבו כי הם מרוצים מאוד, ו-55% נוספים השיבו כי הם מרוצים. כמו כן, 85% מרגישים שבני משפחתם מעריכים אותם במידה רבה.
רק 35% נותנים אמון בממשלה
באשר לציפיותיהם לעתיד, 28% מהאזרחים הוותיקים מעריכים כי חייהם ישתפרו בשנים הקרובות, 40% צופים שלא יחול בהם שינוי ו-17% סבורים כי חייהם יהיו פחות טובים.
מהסקר עולה גם תמונה של אמון מוגבל בזולת ובמוסדות המדינה: 56% סבורים כי יש להיזהר מאנשים, ואילו 39% סבורים כי אפשר לבטוח באחרים.
75% מהאזרחים הוותיקים נותנים אמון ברשות המקומית שבתחומה הם מתגוררים, לעומת 35% בלבד שנותנים אמון בממשלה. כמו כן, 54% נותנים אמון במשטרה ו-48% במערכת המשפט.
יותר אזרחים ותיקים משתמשים באינטרנט
לצד הנתונים על תחושת הביטחון והמצב הכלכלי, הסקר מצביע על עלייה ניכרת בשימוש בטכנולוגיה בקרב האזרחים הוותיקים.
בתוך עשור עלה שיעור המשתמשים באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה מ-49% בשנת 2015 ל-74% בשנת 2025. מבין כלל האזרחים הוותיקים, 56% משתמשים באינטרנט כדי לקבל שירות מקופת החולים, ואילו 36% נעזרים בו לקבלת שירות ממשרדי הממשלה, למשל להורדת טפסים ולקבלת אישורים. נוסף על כך, 48% מבצעים פעולות בנקאיות באינטרנט ו-34% משלמים באמצעותו חשבונות.
פערי שפה בקרב האוכלוסייה הערבית המבוגרת
הסקר מצביע גם על פערים בשליטה בשפה העברית. 46% מהערבים בני 65 ומעלה דיווחו כי רמת הקריאה שלהם בעברית חלשה או שאינם יודעים לקרוא בעברית כלל. בקרב הנשים הערביות בנות 65 ומעלה השיעור מגיע ל-67%, כשתי נשים מכל שלוש.
בקרב היהודים בני 65 ומעלה, 66% מדברים היטב עברית, 61% קוראים היטב בעברית ו-59% כותבים היטב בעברית.
הסקר החברתי נערך מדי שנה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאז 2002, ומספק מידע על תנאי החיים של אוכלוסיית ישראל במגוון תחומים, ובהם דיור, בריאות, השכלה, תעסוקה, שימוש באינטרנט, קשרים משפחתיים וחברתיים, מצב כלכלי, שביעות רצון ואמון.
השאלון כולל חלק קבוע, המכיל כ-200 שאלות החוזרות מדי שנה, לצד חלק משתנה המתמקד בסוגיות אקטואליות ובתחומי עניין ציבוריים. בין הנושאים שנבחנו לאורך השנים נכללים איכות הסביבה, הון חברתי, העידן הדיגיטלי, השפעות משבר הקורונה, אוריינות פיננסית ובטיחות בדרכים.