בחודש ינואר האחרון התפשטו ברשתות החברתיות שמועות על מותה של מור שמלי. השמועות התבררו אז כשגויות, אך מאחוריהן עמדה הודעה קשה שפרסמה בעצמה: מור, שאיבדה את בעלה אלון בפיגוע במצרים, סיפרה לעוקביה כי החליטה לפנות להליך לסיום חייה בסיוע רפואי בשווייץ. תשעה חודשים חלפו מאז אותו פרסום, והיום (שישי) הגיעה הבשורה שמשפחתה קיוותה שלא תצטרך למסור: מור הלכה לעולמה בגיל 34.
סיפורה של מור קשור באירוע שהתרחש אלפי קילומטרים מישראל, ב-8 באוקטובר 2023. בזמן שהמדינה ניסתה להבין את ממדי הטבח שביצע חמאס יום קודם לכן, קבוצת מטיילים ישראלים שהתה באלכסנדריה שבמצרים. בין חברי הקבוצה היו גם בני הזוג מור ואלון שמלי. סמוך לעמוד פומפיוס, אחד מאתרי התיירות בעיר, שוטר מצרי שלף את נשקו האישי ופתח באש. אלון, מורה לספורט ומאמן נערים א’ בהפועל תל אביב, נרצח לצד ישראלי נוסף. מור הייתה שם וראתה את בעלה נרצח.
מאותו יום נאלצה להתמודד לא רק עם מותו של אלון, אלא גם עם הזיכרון של האירוע שבו איבדה אותו. השניים הספיקו לבקר יחד במדינות רבות בעולם, והחיים המשותפים שתכננו נקטעו באחת. בשנים שלאחר מכן הקדישה מור חלק ניכר מזמנה להנצחת בעלה ולמאבק להשגת צדק בעקבות הרצח.
היום, לאחר שנודע על מותה, הוריה אילן ושושי כהן ביקשו לשמור על פרטיות המשפחה. בשיחה על בתם תיארו את ההתמודדות הקשה שעברה מאז הפיגוע. “אנחנו לא מעכלים, ומבקשים לשמור על פרטיותנו. מאז האסון במצרים והטראומה שעברה, היא הייתה חיה-מתה״, אמרו.

לדבריהם, ההתמודדות של מור לא פסקה לרגע. “בעלה נרצח לידה והיא לא יצאה מזה, הנפש שלה נרצחה שם במצרים והיום היא פשוט נפטרה בטרם עת״.
חודשים לפני מותה החליטה מור לשתף את הציבור במצבה. בחשבון האינסטגרם שלה הופיעו שורה של פרסומים אישיים, שבהם תיארה את השנים שחלפו מאז הרצח ואת תחושותיה. לצד ההודעה על כוונתה לפנות להליך בשווייץ, היא התייחסה גם לניסיון הממושך להביא לכך שמותו של אלון לא יישכח ושייעשה צדק בעניינו.
למרות מאמציה, לדבריה, לא הצליחה לקבל את המענה שקיוותה לו. באחד הפרסומים כתבה: “ניצלתי את הזמן הזה לנסות להשיג צדק מינימלי אבל לא הצלחתי. המדינה שלנו נכשלה בזה״.
היא לא הסתפקה בביקורת. באותם פרסומים ביקשה לספר גם מי היה אלון, הרבה מעבר לנסיבות מותו. היא תיארה את אישיותו, את הצניעות שאפיינה אותו ואת הרצון שלה להמשיך בעשייה שתשקף את הערכים שבהם האמין. ״נגעת בכל כך הרבה אנשים בחייך, וכעת גם במותך״, כתבה לבעלה. “אתה לא תישכח כי היית ועודך מלאך אמיתי ויש לכולם מה ללמוד ממך״.
מור אף התייחסה לאירועי ההנצחה שיזמה עבורו, והסבירה כי גם כאשר היו פומביים וגדולים, הם נועדו לקדם מטרות שהיו קרובות ללבו: פעילות ספורטיבית, תרומה לקהילה ועזרה לאחרים.

בפרסומים האחרונים שלה הקדישה מור מילים רבות לבני המשפחה שהקיפו אותה. היא הודתה להוריה, לאחיותיה שקד ואגם ולמשפחתו של אלון, שהמשיכה לראות בה בת משפחה גם לאחר מותו. ״תודה למשפחה המושלמת שלי ושל אלון שתמיד הייתם לצידי ותמכתם ואהבתם גם כשהדפתי. זכיתי בהורים הכי מדהימים שיש. כל הישג שלי הוא בזכותכם״, כתבה.
בהמשך פנתה להוריו ולקרוביו של בעלה: “תודה שהבאתם את אלון לעולם והפכתם אותו למי שהוא, בזכותכם זכיתי בבעל, בחבר, הכי טוב שאפשר לחלום עליו״. פרט קטן בחשבון האינסטגרם שלה סיפר גם הוא על הדרך שבה חוותה את הזמן שחלף מאז הרצח. במקום לציין את גילה כ-34, בחרה לכתוב “34-2״. מור הסבירה בכך את התחושה שהשנתיים שחלפו מאז מותו של אלון היו שונות מכל השנים שקדמו להן. כשכתבה על החיים שהיו להם לפני הפיגוע, תיארה זוגיות מלאת אהבה, מסעות בעולם וחלומות משותפים.


״גם בלב של כולנו נפער סדק ענק”
היום פרסם דודה של מור, נחום ישראלי, דברי פרידה מאחייניתו. במילים אישיות תיאר כיצד האובדן של אלון השפיע גם על משפחתה, שנאלצה לראות את מור מתמודדת עם הכאב במשך השנים. ״כבר שלוש שנים שאת אינך. אינך שקטה, אינך נוכחת, אינך עצמך״, כתב.
בהמשך תיאר את תחושת האובדן הנוספת שפקדה את המשפחה. “גם בלב של כולנו נפער סדק ענק לפני שלוש שנים וכעת הוא גדל, התרחב והתעצם״, את דבריו סיים במילים: “אנחנו נותרנו כאן כדי ללקק את הפצעים, לאחות את השברים, לשמור על החיים״.
מור שמלי ביקשה במשך שנים שיכירו את סיפורו של אלון ואת האדם שהיה לפני שנרצח. כעת נאלצת משפחתה לספר גם את סיפורה שלה. שלוש שנים לאחר הפיגוע באלכסנדריה, שבו איבדה את בעלה, נפרדים קרוביה ממור ומבקשים דבר אחד: שיאפשרו להם להתאבל בפרטיות.