השיטפונות שפקדו את ישראל ביום הבחירות היו חריגים לא רק בהיקפם, אלא גם בעוצמות הגשם שנמדדו בהם. מדו”ח מיוחד שפרסם היום (חמישי) השירות המטאורולוגי עולה כי במהלך הסערה נשבר שיא הגשם לפרק זמן של עשר דקות בדרום הארץ ובמזרחה, וכי מדובר בעוצמה שההסתברות להתרחשותה מוערכת בחצי אחוז בלבד - אירוע המוגדר מבחינה סטטיסטית כאירוע של פעם ב-200 שנה.
השיא נמדד בנחל גוונים שבמכתש רמון, שם ירדו 35.6 מילימטרים של גשם בתוך עשר דקות בלבד. מדובר בשיא מאז תחילת המדידות באזורים המדבריים בישראל, ששבר את השיא הקודם שנקבע ביריחו ב-17 באוקטובר 1987, אז נמדדו 33.4 מילימטרים בפרק זמן דומה.
גם בהשוואה למדידות מכל רחבי הארץ מדובר בעוצמת גשם יוצאת דופן. לפי השירות המטאורולוגי, רק מדידה אחת בישראל הייתה גבוהה ממנה בפרק זמן של עשר דקות: 41 מילימטרים שנמדדו בבקעת הנדיב ב-19 בנובמבר 2024.
בנחל גוונים נמדדו גם 46.4 מילימטרים בתוך 20 דקות - הכמות השנייה בגובהה שנמדדה בפרק זמן כזה בדרום הארץ ובמזרחה. השיא בתחום זה עדיין שייך ליריחו, שם נמדדו 52.9 מילימטרים בתוך 20 דקות בשנת 1987.
מאגר ההגנה על כביש 90 התמלא וגלש
הגשמים העזים חוללו שיטפונות נרחבים בנחלי הנגב, הערבה, אזור ים המלח, מדבר יהודה ובקעת הירדן. על פי הדו”ח, בנחלים נקרות וצין נרשמו שיטפונות בעוצמות נדירות ביותר. אגן נחל נקרות, שבו נמדדו עוצמות הגשם החריגות, מילא את כל מאגר ההגנה על כביש 90, והמים אף גלשו ממנו. ספיקות גבוהות נרשמו גם בנחלי צין וחיון ובנחלים קטנים רבים.
בשירות המטאורולוגי מדגישים כי מה שהפך את האירוע לחריג במיוחד היה השילוב בין עוצמות הגשם לבין התפרוסת הגיאוגרפית הנרחבת שלו. בניגוד לאירועי שיטפונות אופייניים לעונת המעבר, שבהם עשוי נחל אחד לזרום בעוצמה בעוד נחל סמוך נותר יבש, הפעם נרשמו זרימות בנחלים רבים לאורך מרחב גדול, מדרום הערבה ועד בקעת הירדן.
עוד מציינים בשירות המטאורולוגי כי מאז 2019 לא התרחש בישראל אירוע שיטפונות משמעותי בחודש אוקטובר. אירועי אפיק ים סוף פעיל בהיקף נרחב היו שכיחים יותר בעבר, אך נעשו פחות נפוצים בעשור או בשני העשורים האחרונים.
60 מילימטרים במכתש רמון, 52 בגולן - ואפס בחוף תל אביב
הגשמים החלו להתפתח ביום שלישי בסביבות השעות 12:00-13:00, כאשר ענני סערה חדרו מסיני והתפתחו מעל דרום הנגב והערבה. בהמשך התקדמה העננות צפונה, והגשמים התפשטו למרכז הנגב וצפונו, למורדות הרי יהודה והשומרון, לשפלה, לאזור הכנרת ולרמת הגולן.
ברוב האזורים נמשך פרק הגשם העיקרי פחות מ-20 דקות, אך במהלכו נמדדו עוצמות גבוהות במיוחד. בשדה הניסויים שדמה, מדרום למכתש רמון, ירדו 19 מילימטרים בעשר דקות, ובבאר שבע נמדדו 18 מילימטרים בתוך 20 דקות. בתחנה בנחל נחושתן שבאזור תמנע נמדדו 19.6 מילימטרים בעשר דקות.
כמויות הגשם המצטברות היו משמעותיות: בנחל גוונים נמדדו 60 מילימטרים, בילק 53 מילימטרים, במשושים שברמת הגולן 52 מילימטרים, במג’דל שמס 43 מילימטרים וביהודייה 42 מילימטרים. בגיתית שבבקעת הירדן נמדדו 38 מילימטרים, בכוכב הירדן 35 מילימטרים, בכפר אדומים 34 מילימטרים ובבית ציידא 33 מילימטרים.
בירושלים נמדדו 13 מילימטרים, בדימונה 24, בבאר שבע 18 ובמודיעין 15 מילימטרים. לעומת זאת, בחוף תל אביב, בזכרון יעקב, בנמל חיפה ובצפת הר כנען לא נמדד גשם כלל בתחנות השירות המטאורולוגי.
משבי רוח של 104 קמ”ש, ברד שניפץ שמשות ונזקים למטעים
הסערה לוותה גם בתופעות מזג אוויר חריפות בצפון הארץ. בכפר נחום נמדד בשעות אחר הצהריים משב רוח במהירות 104 קמ”ש, וברמת סירין נמדד משב של 86 קמ”ש. בכפר רופין שבעמק בית שאן קרסו כמה עצי אקליפטוס בעקבות משבי רוח עזים מתחת לענן סערה מפותח. בשירות המטאורולוגי מעריכים כי ייתכן שהרוחות שפגעו בקיבוץ היו חזקות אף יותר מאלה שנמדדו בכפר נחום, אולם אין מדידה מקומית המאפשרת לקבוע זאת בוודאות.
בצפון רמת הגולן ירד ברד כבד, שחלק מגרגיריו הגיעו לקוטר של שני סנטימטרים ואף יותר. הברד ניפץ שמשות כלי רכב וגרם נזקים למטעי תפוחים. באזור מסעדה ומג’דל שמס נערם הברד לשכבה בעובי של כמה סנטימטרים. גם נחל סער זרם בעיתוי מוקדם במיוחד בעונת הגשמים, בעקבות נגר עירוני חזק שהגיע ממג’דל שמס, ממסעדה ומעין קניא.
על פי השירות המטאורולוגי, המערכת החריגה נוצרה כתוצאה משילוב של אפיק ים סוף בקרקע, שקע באזור הבלקן וזרימות שהסיעו לחות טרופית למזרח הים התיכון. בשעות הצהריים של יום שלישי התגברה אי-היציבות האטמוספרית, וזו הובילה להתפתחות ענני סערה נרחבים.
בשירות המטאורולוגי מסכמים כי אף שכמויות הגשם המצטברות שנמדדו בחלק מאזורי הצפון אינן חסרות תקדים, עוצמות הגשם הקיצוניות במכתש רמון והתפרוסת הנרחבת של השיטפונות הפכו את האירוע לאחד החריגים שנמדדו באזורים המדבריים של ישראל.