במשך השנה הם מעסיקים את המשטרה, את הפרקליטות ואת בתי המשפט. אבל ביום הבחירות גם השמות המוכרים מעולם הפשע הישראלי מתעניינים בשאלה שמעסיקה את המדינה כולה: מי ישב בכנסת הבאה? מתברר שמאחורי השמות המזוהים עם ארגוני הפשיעה מסתתרות גם העדפות פוליטיות, ולא כולן צפויות. חלקן אפילו מפתיעות למדי. בשיחות עם וואלה היום (רביעי) חושפים מקורבים לדמויות המזוהות עם עולם הפשע לאן נוטה התמיכה הפוליטית שלהן.
כך, בקרב בני משפחת ג׳רושי, המזוהה עם אחד מארגוני הפשיעה המוכרים בישראל, מספרים מקורבים על תמיכה ברע״מ וברשימה המשותפת. אלא שהפרט המסקרן יותר מגיע דווקא מכיוונו של איתן חייא. לפי מקורבים אליו, ההעדפה הפוליטית שלו היא לא אחרת מאשר יאיר גולן. כן, דווקא גולן, מהדמויות הבולטות במחנה השמאל הישראלי.
זהו חיבור פוליטי שלא בהכרח הייתם מצפים למצוא, אבל הוא גם מלמד משהו על המורכבות של מפת ההעדפות בעולם הפשע. אין שם בהכרח מחנה אחד, אין עמדה משותפת, וגם השיוך לארגון או למשפחה אינו מעיד על הצבעה אחידה. חשוב להדגיש כי מדובר במידע שמסרו מקורבים על ההעדפות הפוליטיות, ולא באימות של הפתקים שהוכנסו לקלפיות.
ויש בסיפור הזה פרדוקס מעניין. מצד אחד, רשויות האכיפה נאבקות בארגוני הפשיעה ומבקשות לצמצם את פעילותם. מצד שני, גם מי שמזוהים עם אותם ארגונים יכולים, ככל שהם בעלי זכות בחירה, להשתתף בהליך הדמוקרטי ולהשפיע על הרכב הכנסת. אותה כנסת שנדרשת, בין היתר, לקבוע את הכלים שבאמצעותם תנהל המדינה את המאבק בפשיעה המאורגנת.
הקלפיות נסגרו, גם מאחורי הסורגים
הבחירות הגיעו היום גם אל בתי הסוהר. בשעה 20:00 נסגרו הקלפיות בכלל מתקני הכליאה, ובשירות בתי הסוהר סיכמו יום בחירות עם שיעור הצבעה של 88.7% בקרב האסירים והעצורים בעלי זכות הבחירה.
על פי נתוני אגף המבצעים בשב״ס, ההצבעה נערכה בתיאום עם ועדת הבחירות המרכזית, לאחר היערכות מבצעית בראשות נציב בתי הסוהר, רב- גונדר קובי יעקובי. במהלך היום הגיעו למתקני הכליאה שופטים ומבקרים רשמיים, והליך ההצבעה התקיים באופן חשאי, תוך שמירה על הסדר והביטחון.
המדינה מנסה להגביל את ארגוני הפשיעה, והם עדיין חלק מהמשחק הדמוקרטי
ההצבעה מתקיימת על רקע המאבק שמנהלת המדינה בארגוני הפשיעה. חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה, שנכנס לתוקף בסוף 2024, מאפשר להטיל בצו שיפוטי מגבלות על אדם הפועל במסגרת ארגון פשיעה, גם ללא הגשת כתב אישום, אם מתקיימים התנאים המחמירים שנקבעו בחוק.
בין היתר, בית המשפט יכול להורות על הרחקה מאזורים מסוימים, הגבלת יציאה מהבית, איסור יצירת קשר עם גורמים מסוימים והגבלות נוספות. החוק מעניק לרשויות האכיפה אפשרות לפעול למניעת פגיעה חמורה בביטחון הציבור, גם במקרים שבהם לא ניתן להשיג את המטרה באמצעות ההליך הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה.
אבל יש זכות אחת שההשתייכות לעולם הפשע אינה שוללת כשלעצמה: הזכות לבחור. ובזמן שהמדינה מבקשת להרחיק את ארגוני הפשיעה ממוקדי הכוח, הקול בקלפי של מי שמזוהה עמם שווה לקולו של כל אזרח אחר בעל זכות בחירה.
זאת אולי האירוניה הגדולה של יום הבחירות: במשטרה יכולים לעקוב אחר ארגוני הפשיעה, בפרקליטות יכולים לבקש להגביל את פעילותם, ובבתי המשפט יכולים להוציא נגדם צווים. אבל מאחורי הפרגוד, כל עוד נשמרת זכות הבחירה, אין הבדל בין מי שחוקר לבין מי שנחקר. שניהם בוחרים את אותה כנסת.
הסרטון והתמונות בכתבה פורסמו לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. מערכת האתר מכבדת זכויות יוצרים ומשקיעה מאמצים באיתור בעלי זכויות יוצרים לצורך שימוש בחומרים המופיעים באתר. אם לדעתכם נפגעה זכותכם כבעלי זכויות יוצרים בחומר המופיע באתר זה, הנכם מתבקשים לפנות באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: newsdesk@walla.net.il