
מחר בשעה 22:00 יפורסמו מדגמי הטלוויזיה, ובמטות המפלגות יחלו החגיגות או ההכנות לנאומי ההפסד. אלא שההיסטוריה הפוליטית בישראל מלמדת שלא תמיד כדאי למהר לפתוח שמפניות או להודות בתבוסה. בכמה ממערכות הבחירות האחרונות נרשמו פערים משמעותיים בין המדגמים לתוצאות האמת, ובחלק מהמקרים הם אף שינו את התמונה הפוליטית.
1996: פרס הוביל, נתניהו ניצח
אחד המקרים הזכורים ביותר התרחש בבחירות 1996, שבהן התמודדו בנימין נתניהו ושמעון פרס בבחירה ישירה לראשות הממשלה. המדגמים הצביעו על מרוץ צמוד, ובחלקם נרשם יתרון קל לפרס. אלא שככל שהתקדמה ספירת הקולות, התברר שנתניהו הוא המנצח, עם כ-50.5% מהקולות לעומת 49.5% לפרס. התוצאה הפכה לאחד מסיפורי ליל הבחירות המפורסמים בתולדות המדינה.

2015: מתיקו לניצחון של שישה מנדטים
בחירות 2015 נחשבות ל"יום הכיפורים של המדגמים". המדגמים הציגו קרב צמוד בין הליכוד למחנה הציוני. הליכוד קיבל במדגמים 27-28 מנדטים, לעומת 26-27 למחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג וציפי לבני. אלא שתוצאות האמת הציגו תמונה שונה: הליכוד זינק ל-30 מנדטים, המחנה הציוני הסתפק ב-24, ומה שנראה כתיקו כמעט מוחלט הפך לניצחון ברור של נתניהו.
אפריל 2019: גנץ הכריז על ניצחון, התוצאות סיפרו סיפור אחר
בבחירות אפריל 2019 העניק מדגם חדשות 12 לכחול לבן בראשות בני גנץ 37 מנדטים, לעומת 33 לליכוד. במטה כחול לבן חגגו, וגנץ הכריז על ניצחון. אלא שבתוצאות האמת התברר ששתי המפלגות קיבלו 35 מנדטים כל אחת. יתרון גוש הימין כבר הסתמן במדגמים, אך הפער בין שתי המפלגות הגדולות נמחק.
באותה מערכת בחירות נרשמה גם דרמה סביב מפלגת הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד. בעוד אחד המדגמים העניק למפלגה ארבעה מנדטים, שניים אחרים הותירו אותה מחוץ לכנסת. בסופו של דבר קיבלה המפלגה 3.2% מהקולות, ולא עברה את אחוז החסימה.

2022: מרצ בכנסת במדגמים, מחוץ לכנסת בתוצאות האמת
אחד הפערים הדרמטיים ביותר נרשם בבחירות 2022. כל ארבעת המדגמים העניקו למרצ ארבעה עד חמישה מנדטים, אך בספירת הקולות התברר שהמפלגה לא עברה את אחוז החסימה, לאחר שחסרו לה כ-4,000 קולות בלבד. התוצאה תרמה לכך שגוש נתניהו סיים את הבחירות עם 64 מנדטים.
מי שמשוחח עם הסוקרים בימים האחרונים שומע מהם גם חשש שהסקרים והמדגמים עלולים להיות הפכפכים השנה. זאת בשל הקרב הצמוד, התופעה של נשאלים שאינם משיבים בכנות לסוקרים, הקושי לפענח את דפוסי ההצבעה של אוכלוסיות כמו החרדים, ובעיקר בשל התלות בשיעור ההצבעה.

ההיסטוריה מלמדת שיש צורך להתייחס בזהירות למדגמים הראשונים. גם כאשר המדגם מצליח לזהות את המגמה הכללית, סטייה של מנדט או שניים, ובעיקר טעות בהערכת סיכוייה של מפלגה לעבור את אחוז החסימה, עשויות לשנות באופן משמעותי את חלוקת המנדטים ואת האפשרות להקים ממשלה.
מחר בלילה, כשהמספרים הראשונים יופיעו על המסכים, כדאי לזכור: המדגמים הם רק תחילת הסיפור. את המילה האחרונה אומרים הקולות בקלפיות.