על הכוונת של טהרן: "איזנקוט – נץ צבאי אכזר ואדריכל פשעי מלחמה"

לצד עיסוק מפתיע בפרטים ביוגרפיים שגרתיים – החל מילדותו בטבריה ובאילת, שירותו בחטיבת גולני ועד לשאלת המקור הלשוני של שם משפחתו – המוקד האיראני עוסק בדימויו הביטחוני. בערוץ מגדירים את איזנקוט כ"נץ צבאי" ומייחסים לו "פשעים מתועבים", כאשר עיקר המתקפה מתמקדת בהיותו אחד מאדריכלי "דוקטרינת הדאחייה" . לפי הכתבה האיראנית, תפיסה זו מבוססת על "שימוש בכוח הרסני ובלתי מידתי נגד תשתיות אזרחיות ככלי להרתעה", המוגדר על ידם כהפרה בוטה של המשפט הבינלאומי שיושמה מאוחר יותר בלבנון וברצועת עזה.

בטהרן מציינים גם את האובדן האישי הכבד של איזנקוט במלחמת "חרבות ברזל", עם נפילת בנו גל מאיר ז"ל בקרבות בג'באליה ושני אחייניו, ומודים כי הדבר העניק לו "הון פוליטי עצום" בציבור הישראלי, תוך יצירת ניגוד מפורש מול בניו של בנימין נתניהו. הכתבה סוקרת את הסקרים שמעניקים לו יתרון בהתאמה לראשות הממשלה, ומציגה בפירוט את רשימת מפלגתו ואת קשריו עם מפלגות האופוזיציה בניסיון להפיל את שלטון נתניהו.

עם זאת, המסר המרכזי המהדהד לכל אורך הניתוח ב-Press TV הוא שכל מועמד ציוני הוא חלק מאותו האיום. לטענת הערוץ, חרף ההבדלים הטקטיים, כל המועמדים הישראלים שותפים ל"עוינות קיצונית כלפי הרפובליקה האסלאמית וציר ההתנגדות". לשיטתם איזנקוט עלול להיות קיצוני יותר מנתניהו ביחסו לאיראן.

"בראיית טהרן: הציונות לא משתנה"

סימה שיין, לשעבר ראש חטיבת המחקר במוסד חברת פורום "דבורה",חוקרת בכירה וראשת תוכנית איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), , מסבירה כי העיסוק האיראני המעמיק במועמד ישראלי אינו מקרי, אך הוא כפוף לתפיסת עולם נוקשה:

"האיראנים מגלים רמת בקיאות מרשימה בכל תנודה במערכת הפוליטית בישראל. הם קוראים את הסקרים, מנתחים את הרשימות ועוקבים אחרי יחסי הכוחות", אומרת שיין בשיחה עם וואל. "אולם מבחינת ההנהגה בטהרן, אין שום משמעות לשאלה מי יישב בלשכת ראש הממשלה בירושלים – נתניהו, איזנקוט או כל מנהיג אחר. בראייתם, כל המנהיגים הישראלים הם 'אויב ציוני תוקפני' שנאמן לאותה אסטרטגיה של מאבק באיראן ובשלוחותיה".

שיין מוסיפה כי ההתמקדות של האיראנים באיזנקוט סביב "דוקטרינת הדאחייה" משרתת צורך תעמולתי ברור:

"עצם העובדה שגנרל שנחשב בישראל לממלכתי ומתון יחסית מתואר אצלם כפושע מלחמה אכזרי, נועדה להוכיח לקהל שלהם שאין בישראל 'מחנה שלום' ואין פרטנר לכל הסדר – אלא רצף של מפקדים צבאיים הדוגלים בהשמדת ציר ההתנגדות".

לדבריה, ההתייחסות למפלגת "ישר" ולסיכוייו של איזנקוט מעידה בעיקר על כך שבטהרן נערכים לתרחיש של חילופי שלטון, אך מתכוננים לאותו קו עימות בדיוק: "זה כמו שהם מסתכלים על האמריקנים, מבחינתם זה לא משנה אם הדמוקרטים או הרופובליקנים בשלטון, מבחינתם זה אותו אוייב, האיומים של טראמפ לא מרשימים אותם או פוגעים בנחישות שלהם. בניגוד לתדמית שלהם מדובר באנשים רציונלים שיעדיפו להגיע להסכם מדיני מלעימות צבאי"