הפתק נעלם, הקלפי נסגרה או שאתם בעיר אחרת? כל מה שצריך לדעת לפני שמצביעים

אחד המצבים שעלולים להתרחש ביום הבחירות הוא מחסור בפתקים של מפלגה מסוימת מאחורי הפרגוד. בכל קלפי אמורים להימצא פתקים של כל הרשימות המתמודדות, ואם מתגלה מחסור יש לפנות לוועדת הקלפי כדי שתדאג להשלים אותם. אלא שגם אם הפתק המבוקש אינו נמצא, אין צורך לוותר על ההצבעה: החוק מאפשר להשתמש בפתק לבן ריק ולכתוב עליו בעט כחול את אותיות הרשימה הרצויה, או את האותיות ואת שמה. פתק כזה נחשב לקול כשר, בתנאי שהוא עומד בדרישות החוק.

לעומת זאת, פתק לבן שנותר ריק אינו נחשב להצבעת מחאה או להימנעות, אלא לקול פסול. גם הכנסת פתקים של רשימות שונות לאותה מעטפה תביא לפסילת ההצבעה, וכך גם הכנסת ארבעה פתקים ומעלה של אותה רשימה. סימון על הפתק או המעטפה שעלול לחשוף את זהות המצביע עשוי אף הוא להביא לפסילת הקול. לכן, כדי להימנע מטעויות מיותרות, מומלץ להכניס למעטפה הרשמית פתק תקין אחד בלבד, ללא סימונים או תוספות.

ברוב הקלפיות ברחבי הארץ תחל ההצבעה בשעה 7:00 בבוקר ותסתיים בשעה 22:00 בלילה. ביישובים קטנים, שבהם עד 350 בעלי זכות בחירה, שעות הפעילות יהיו מצומצמות יותר, בין 8:00 ל-20:00, וכך גם בחלק מהקלפיות המיוחדות, למשל בבתי חולים. עם זאת, מי שהגיע לקלפי לפני שעת הסגירה ונמצא בתור יהיה זכאי להצביע גם לאחר מכן, כך שהשעה שבה נסגרת הקלפי אינה בהכרח השעה שבה מסתיימת ההצבעה בפועל.

זכאי להצביע כל אזרח ישראלי שמלאו לו 18 שנים עד יום הבחירות, לפי התאריך העברי או הלועזי, המוקדם מביניהם, ושמו מופיע בפנקס הבוחרים. כדי לממש את זכות ההצבעה יש להציג מסמך מזהה מוכר: תעודת זהות ישראלית, גם אם פג תוקפה, דרכון ישראלי בתוקף, רישיון נהיגה ישראלי בתוקף או תעודה צבאית אישית בתוקף. אין חובה להביא את ההודעה לבוחר שנשלחת לפני הבחירות, אך כדאי לבדוק מראש את מיקום הקלפי באמצעות שירותי המידע של משרד הפנים.

בישראל נהוג עיקרון המכונה "ריתוק לקלפי", שלפיו כל בוחר רשאי להצביע רק בקלפי שאליה הוא משויך בהתאם לכתובתו במרשם האוכלוסין. המשמעות היא שמי שעבר דירה ולא עדכן את כתובתו, סטודנט שמתגורר בעיר אחרת או אדם שנמצא הרחק מביתו ביום הבחירות אינו רשאי לבחור באופן חופשי היכן להצביע. עם זאת, החוק קובע הסדרים מיוחדים עבור קבוצות מסוימות, ובהן חיילים, מאושפזים בבתי חולים, אסירים ועצירים, שוטרים ואנשים המוגבלים בניידות, הרשאים בתנאים הקבועים להצביע באמצעות מעטפות כפולות.

בשיטת ההצבעה הזאת מכניסים את פתק ההצבעה למעטפה פנימית ללא פרטים מזהים, ולאחר מכן למעטפה חיצונית שעליה נרשמים פרטי הבוחר. המעטפות מועברות לוועדת הבחירות המרכזית, שבודקת כי הבוחר לא הצביע גם בקלפי שאליה הוא משויך. רק לאחר הבדיקה מופרדות המעטפות והקולות נספרים, מבלי שניתן לקשר בין זהות המצביע לבין הפתק שבחר. בבחירות 2022 הגיעו לוועדת הבחירות המרכזית כ-463 אלף מעטפות כפולות, כמעט 10% מכלל הקולות. בבחירות הנוכחיות המספר עשוי להיות גבוה יותר, בין היתר בשל ריבוי המגויסים והמפונים.

אחד החידושים בבחירות לכנסת ה-26 הוא הצבת קלפיות ייעודיות למפונים, שיוכלו להצביע באמצעות מעטפות כפולות. הסדר מיוחד נוסף נוגע לבוחרים המוגבלים בניידות, הרשאים להצביע בקלפי מיוחדת נגישה גם אם אינם רשומים אליה. מי שמוגבלותו אינה נראית לעין ואין ברשותו תעודה מתאימה נדרש לחתום על הצהרה בדבר מוגבלותו. במכון הישראלי לדמוקרטיה מציינים כי במערכות הבחירות האחרונות נעשה שימוש בהסדר הזה גם בידי אנשים שאינם מוגבלים בניידות, אך מתגוררים בפועל הרחק מכתובתם הרשמית.

שינוי נוסף נוגע לבתי האבות. בניגוד לשתי מערכות הבחירות הקודמות, בבחירות הנוכחיות לא נקבעה בחוק חובה להציב קלפיות מיוחדות בבתי אבות, בעקבות התנגדות הרוב הקואליציוני בוועדת החוקה, חוק ומשפט. למרות זאת, ועדת הבחירות המרכזית יזמה הצבת קלפיות מיוחדות ונגישות בבתי אבות רבים, כדי לאפשר לדיירים להצביע במקום מגוריהם.

בכל מערכת בחירות הרשתות החברתיות מתמלאות בתמונות של מצביעים, אך יש גבול ברור למה שמותר לתעד. ככלל, צילום בתוך מקום הקלפי אסור, לרבות מאחורי הפרגוד, והאיסור חל גם על צילום פתק ההצבעה. המטרה היא להגן על חשאיות הבחירה ולמנוע מצבים שבהם אדם נדרש להוכיח למי הצביע, למשל בעקבות הפעלת לחץ, איומים או הבטחה לקבלת תמורה. האיסור חל גם על נציגי המפלגות בקלפיות, בעוד שנציגים מוסמכים של ועדת הבחירות המרכזית רשאים לצלם בנסיבות מסוימות לצורך שמירה על טוהר הבחירות, אך לא את ההצבעה עצמה. גם כניסה אל מאחורי הפרגוד עם אדם נוסף אסורה ככלל, למעט בוחר שבשל מחלה או מוגבלות נדרש לסיוע, בהתאם לתנאים הקבועים בחוק.

יום הבחירות הוא יום שבתון, ועובד שהועסק אצל מעסיקו לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות זכאי ככלל לקבל את שכרו הרגיל עבור אותו יום, מבלי שינוכה לו יום חופשה. עם זאת, לא כל מקומות העבודה נסגרים. שירותים וענפים רבים ממשיכים לפעול, ובהם תחבורה ציבורית, שירותי בריאות, שירותי ביטחון והצלה, מסעדות, בתי מלון ותחנות דלק. עובדים בענפים אלה אינם זכאים בהכרח לשבתון, אך המעסיקים מחויבים לאפשר לבעלי זכות הבחירה להגיע לקלפי ולהצביע. מי שזכאי לשבתון ובכל זאת עובד עשוי להיות זכאי לשכר מוגדל או לתנאים מיוחדים, בהתאם להסדר החל עליו.

לצד ההיערכות הרגילה לבחירות, החוק מעניק לוועדת הבחירות המרכזית סמכויות להתמודד עם אירועים חריגים, לרבות אירועים ביטחוניים. נשיאות הוועדה, שבראשה עומד השופט נעם סולברג, רשאית בנסיבות מיוחדות לעכב את פתיחתן של קלפיות, להפסיק את ההצבעה ולחדש אותה, ואף לדחות את שעת הסגירה של קלפיות מסוימות בעד 24 שעות. גם מזכירי ועדות קלפי מוסמכים להחליט על הפסקת ההצבעה וחידושה מסיבות ביטחוניות. בנוסף, למפקדי צבא מסוימים קיימות סמכויות להורות על סגירת מקומות ופינויים במצבי חירום, לרבות מבנים שבהם מוצבות קלפיות.

אם מתעורר חשד לניסיון למנוע מאדם להצביע, להתחזות לבוחר אחר, להפעיל לחץ או איומים על מצביעים או לפגוע בחשאיות ההצבעה, יש לדווח על כך למזכיר ועדת הקלפי או למפקח טוהר הבחירות. אפשר לפנות גם למוקד ועדת הבחירות המרכזית, ובמקרה של חשד לעבירה פלילית או לאלימות יש לדווח גם למשטרה. תעמולת בחירות אסורה בתוך מקום הקלפי, לרבות המבנה והחצר, וכן במרחק של חמישה עד עשרה מטרים משער הכניסה, בהתאם למאפייני המקום. בכל קלפי פועלת ועדה המורכבת מנציגי סיעות, ולצדה אנשי ועדת הבחירות המרכזית, ובהם מזכירי הקלפי ובדרך כלל גם מפקח טוהר הבחירות.

אחד השינויים בבחירות הנוכחיות נוגע למידע שייחשף לציבור במהלך יום ההצבעה. עד כה עיקר תשומת הלב הופנה לנתוני ההצבעה הארציים, אך הפעם, לפי הודעת ועדת הבחירות המרכזית, לפחות ארבע פעמים במהלך היום יפורסמו גם שיעורי ההצבעה בכל קלפי רגילה. כך יהיה אפשר לעקוב אחר שיעורי ההשתתפות באזורים שונים ולזהות היכן הציבור מגיע בהמוניו לקלפיות והיכן שיעור ההצבעה נמוך יותר, עוד לפני פרסום תוצאות הבחירות.

במקביל, בהתאם להחלטות יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ולפסיקות בג"ץ, נאסר על נציגי ועדות הקלפי להעביר למפלגות מידע על זהות המצביעים או על מספרם. מדובר בשינוי ביחס למערכות בחירות קודמות, שבהן מפלגות קיבלו מידע על הגעת בוחרים לקלפיות, בין היתר באמצעות אפליקציות כמו אלקטור. פרסום שיעורי ההצבעה בכל קלפי אינו חושף למי הצביעו הבוחרים, אלא רק את שיעור ההשתתפות.

בניגוד למדינות המאפשרות לאזרחיהן להצביע מחו"ל באופן נרחב, בישראל האפשרות הזאת מוגבלת לקבוצות מצומצמות המוגדרות בחוק. בין הזכאים נמצאים עובדי מדינה ושליחים מסוימים של מוסדות לאומיים, וכן חלק מבני משפחותיהם. יתר האזרחים הישראלים שנמצאים מחוץ למדינה נדרשים להגיע לישראל כדי לממש את זכות ההצבעה שלהם.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המובאים בסקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-810 אלף מבעלי זכות הבחירה מתגוררים בחו"ל. ההצבעה בנציגויות ישראל הסתיימה כבר ב-16 באוקטובר, ובחלק מבסיסי צה"ל היא החלה ב-21 באוקטובר. עבור מרבית הציבור, ההצבעה תתקיים ביום שלישי בקלפי שאליה הוא משויך, ולכן מומלץ לבדוק מראש את מיקומה, להגיע עם מסמך מזהה ולהכיר את הכללים שיאפשרו לממש את זכות ההצבעה ללא תקלות.

מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?