מזג האוויר בימים הקרובים יהיה הפכפך, היום (ראשון) יהיה מעונן חלקית ותחול ירידה נוספת בטמפרטורות אבל מחר תחול עלייה בטמפרטורות, שיהיו גבוהות מהרגיל בעיקר בהרים ובפנים הארץ, ובמהלך הלילה יחלו לרדת גשמים מקומיים. ביום הבחירות, שלישי, תחול ירידה נוספת בטמפרטורות וגשמים מקומיים צפויים ברוב אזורי הארץ. לקראת הצהריים הגשמים יתחזקו בעיקר בדרום ובמזרח, וילוו בסופות רעמים, פרצי רוח וברד. כמו כן, קיים חשש לשיטפונות משמעותיים בנחלי הנגב, הערבה וים המלח.
כצפוי, הדיווחים על עננים שוב הציפו את המיתוס הוותיק: מזג אוויר סגרירי ירחיק את הישראלים מהקלפיות. האם יש לחשש הזה ביסוס אמיתי? הנתונים מראים שהתשובה היא חד-משמעית לא.
בדיקה לאחור חושפת שבישראל אין קשר מוכח בין גשם לשיעור ההצבעה. למעשה, שיא ההשתתפות ההיסטורי של 87% נרשם בבחירות לכנסת הראשונה בינואר 1949, ביום חורפי וסוער במיוחד. מנגד, הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ביום קיץ שגרתי ביולי 1951, ורשמו 75% בלבד - שיעור נמוך יותר מכל מערכת בחירות שהתקיימה בארץ עד שנת 2003.
ומה לגבי נקודת השפל? השיא השלילי נרשם בבחירות 2006 (הכנסת ה-17), שבהן הצביעו 63.5% בלבד. הבחירות נערכו ב-28 במרץ, יום אביבי אמנם, אך כזה שהתאפיין בעננים ובגשם בחלקים מהארץ. בתקשורת מיהרו אז להאשים את מזג האוויר, אולם בדיקה מעמיקה של השירות המטאורולוגי הגיעה למסקנה ברורה: אין קשר ממשי בין הגשמים להיענות המצביעים, המושפעת בעיקר מהאווירה הפוליטית והחברתית.
הפרדוקס המקומי פשוט: גשם לכאורה משאיר אנשים בבית מתחת לפוך, אך שמש נעימה מוציאה אותם לים, לפארקים ולקניונים - שניהם לכאורה "אויבי הקלפי". בפועל, הקלפיות פתוחות 15 שעות תמימות, הגשם בארץ יורד לרוב במטחים קצרים, ואף טיול לא נמשך יום שלם.
הפעם הראשונה זה 38 שנה
המחוקק הישראלי דווקא חשב על מזג האוויר מראש. בתיקון לחוק יסוד: הכנסת מ-1959 נקבע חודש חשוון כמועד הקבוע לבחירות, וממסמכי ועדת החוקה ב-2006 עולה הסיבה המפורשת: חודש נוח במיוחד, שחל מיד אחרי חגי תשרי ולפני ששיא החורף נוחת עלינו. ההנחה הייתה שמזג אוויר מתון יאפשר הגעה נוחה, והשקיעה המוקדמת - במיוחד בשעון חורף כמו זה שחל השבוע - תחזיר את המטיילים מהחופים ישר לקלפיות הרבה לפני הסגירה.
אלא שהמציאות הפוליטית בישראל לעיתים נדירות עובדת לפי הספר. מאז 1988 כל מערכות הבחירות הוקדמו (אף שבנובמבר 2022 הן נערכו בחשוון, היה זה בעקבות פיזור הכנסת). אם הבחירות מחרתיים, ב-27 באוקטובר, אכן ייערכו כמתוכנן - זו תהיה הפעם הראשונה מזה 38 שנים שהישראלים הולכים להצביע במועד המקורי שקבע החוק.
מבט סטטיסטי על 25 מערכות הבחירות שנערכו מקום המדינה, יחד עם הבחירות לכנסת ה-26 השבוע, מראה פיזור עונתי כמעט מאוזן: 7 נערכו בחורף, 7 בקיץ, 6 באביב ו-6 בסתיו. רוב הבחירות - 14 במספר - נערכו דווקא בעונות ה"קשות" (חורף וקיץ), ו-12 בעונות ה"נוחות" (סתיו ואביב). בשורה התחתונה: אין הבדל של ממש בהצבעה בין קיץ לחורף, בין היתר כי הבחירות ביולי-אוגוסט התקיימו בעבר הרחוק, הרבה לפני שהישראלים התחילו לטוס בהמוניהם לחופשות בחו"ל.
ומה קורה בעולם?
מעבר לים דווקא מצאו עדויות להשפעה מסוימת של מזג האוויר, אם כי מתונה למדי:
ארה"ב, הולנד ושוודיה: מחקר אמריקני על 14 מערכות בחירות לנשיאות מצא שגשם של כ-25 מ"מ הוריד את ההצבעה בכאחוז אחד. בהולנד (13 מערכות בחירות בין 1971 ל-2010) הגיעו לתוצאה דומה, ומצאו ששמש נעימה מעודדת יציאה לקלפי. מנגד, בשוודיה לא נמצאה השפעה מובהקת לגשם.
בדיקת-על של 34 מחקרים (2023): במקום להסתפק במדינה אחת, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן שילבו נתונים מ-34 מחקרים שונים מרחבי העולם בכתב העת Electoral Studies. המסקנה: כל סנטימטר גשם מוריד כ-0.95% משיעור ההצבעה, כאשר צעירים ובוחרים מתלבטים רגישים למזג האוויר פי שישה מאחרים. ועדיין, קשה להשליך מכך עלינו - בישראל יום הבחירות הוא יום שבתון, בניגוד למדינות רבות שבהן מצביעים ביום עבודה רגיל.
אסונות אקלים קיצוניים: דוח של מכון International IDEA מאפריל האחרון, יחד עם קינגס קולג' ואוניברסיטת גריפית', העלה כי בין 2006 ל-2025 השתבשו לפחות 94 מערכות בחירות ומשאלי עם ב-52 מדינות בגלל אסונות טבע (ב-26 מהמקרים ההצבעה נדחתה; בשנת 2024 לבדה שובשו 23 מערכות בחירות ב-18 מדינות). אבל אל דאגה - המחקר הזה עוסק בסופות טייפון, הוריקנים, שריפות ענק והצפות הרסניות שמשתקות תשתיות, אירועים שאינם רלוונטיים לאקלים הישראלי.
גשם סתווי מקומי אולי ידרוש לקחת מטריה בדרך לקלפי - אך ההיסטוריה הישראלית מוכיחה שהוא ממש לא מה שימנע מהבוחרים להשפיע.
הטמפרטורות הצפויות: ירושלים: 16-25; תל אביב-יפו: 22-27; חיפה: 21-26; קריית שמונה: 21-31; צפת: 18-27; טבריה: 21-32; אשדוד: 21-28; באר שבע: 20-29; מצפה רמון: 18-26; אילת: 23-33.