חיילת תושבת חדרה נדהמה אתמול (חמישי) לגלות כי לבית הוריה בעיר הגיע מכתב דחוף, הנחזה להיות מסמך רשמי של צה"ל. על המעטפה התנוססו הכיתובים "צבא הגנה לישראל", "לשכת הגיוס תל השומר" ו"דואר דחוף", ולצדם סמל המזכיר צו 8. ההורים, שחששו לרגע כי מדובר בזימון צבאי דחוף, מיהרו לברר במה מדובר. אלא שהבהלה התחלפה בתדהמה: מאחורי המעטפה הצבאית למראה עמדה לא אחרת ממפלגת "ישר" בראשות הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במילואים גדי איזנקוט.
המשפחה אינה היחידה שנחשפה לתרגיל הבחירות. המפלגה הפיצה את המכתבים בתפוצה רחבה לחיילים, תוך שימוש בעיצוב המזכיר מסמכים צבאיים רשמיים. רק בפינה התחתונה של חזית המעטפה, באותיות קטנות, נכתב: "מוגש מטעם מפלגת ישר! עם איזנקוט". בצדה האחורי מופיעה תמונתו של איזנקוט לצד הסיסמה "הפעם, גיוס לכל. הפעם איזנקוט", ומעליה הכיתוב: "תרגעו. זה עדיין לא אמיתי. אבל יש תקווה בפנים". הקמפיין עורר ביקורת על טשטוש הגבולות שבין צה"ל לבין תעמולת בחירות מפלגתית, במיוחד לנוכח העובדה שמי שעומד בראש המפלגה כיהן בעבר כרמטכ"ל.

הליכוד, באמצעות עורכי הדין אילן בומבך, שי לוי ושקד כהן, עתר לוועדת הבחירות המרכזית נגד איזנקוט ומפלגתו. בעתירה נטען כי המעטפות מפרות את חוק דרכי תעמולה, האוסר על שימוש בצה"ל באופן העלול ליצור רושם שהצבא מזוהה עם מפלגה מסוימת. עוד נטען כי נעשה שימוש אסור בנכסים בלתי מוחשיים של המדינה לצורכי תעמולה.
איזנקוט ומפלגתו, שיוצגו בידי עורכי הדין אורי הברמן ועדי מרינברג, דחו את הטענות. לדבריהם, לא נעשה שימוש בנכסי ציבור ואין במכתבים משום זיהוי של צה"ל עם המפלגה. הם גם הבהירו כי כל המכתבים כבר יצאו למשלוח ב-15 באוקטובר, ולכן לא ניתן עוד לעצור את הפצתם.

בהחלטה שניתנה לפני כניסת השבת קבעה ועדת הבחירות כי העתירה התייתרה, משום שהמכתבים כבר נשלחו. עם זאת, בהחלטה נמתחה ביקורת נוקבת על השימוש שעשתה מפלגתו של הרמטכ"ל לשעבר בחזות הרשמית של הצבא לצורכי תעמולת בחירות. "קשה עד מאוד שלא לראות בעיצוב חלקה הקדמי של המעטפה [...] כשימוש מסוים בצה"ל", נכתב בהחלטה. "חלק זה בהחלט נראה כמכתב מטעם צה"ל, לבטח ברושם ראשוני".
השופט אף התייחס לבהלה שמכתב כזה עלול לעורר בקרב חיילים ובני משפחותיהם, וציטט מספר נחום: "בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָקָה, וְלֵב נָמֵס וּפִק בִּרְכַּיִם". לדבריו, מכתב הנחזה להיות צבאי בעת הנוכחית עלול לגרום לתגובה כזו, ולו למשך שניות אחדות, עד שהנמען או בני משפחתו יבינו במה מדובר.
למרות הדברים, השופט הדגיש כי אינו קובע שהקמפיין הפר את החוק, והורה על מחיקת העתירה. עם זאת, הוא חייב את איזנקוט ומפלגתו לשלם לליכוד הוצאות בסך 2,000 שקלים ועוד 4,000 שקלים לאוצר המדינה. זאת משום שלא הבהירו בתשובתם המקדימה לליכוד כי המכתבים כבר נשלחו, מידע שהיה עשוי לייתר את הגשת העתירה מלכתחילה.