בג"ץ קיבל היום (חמישי), בדעת רוב, את עתירת משמר הדמוקרטיה הישראלית וקבע כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות ורשימות מועמדים לא יהיו רשאים לספור באמצעים דיגיטליים את מספר הבוחרים שהצביעו בפועל בקלפי מסוימת במהלך יום הבחירות, ולהעביר את הנתונים בזמן אמת למפלגותיהם. ההחלטה התקבלה ברוב של השופטים חאלד כבוב ורות רונן, נגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ.
פסק הדין מבטל למעשה את האפשרות שניתנה לנציגי המפלגות לדווח באופן דיגיטלי על מספר המצביעים בקלפי במהלך יום הבחירות, גם כאשר מדובר במידע כמותי בלבד שאינו כולל את זהות הבוחרים.
בהחלטתם קבעו שופטי הרוב: "לאחר עיון בטענות הצדדים בכתב ולאחר שמיעת טיעוניהם בעל-פה, הוחלט בדעת רוב של השופטים חאלד כבוב ורות רונן, כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ, להפוך את חלקו של הצו על-תנאי למוחלט, במובן זה שחברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעם סיעות ורשימות מועמדים לא יהיו רשאים לִמְנוֹת במהלך יום הבחירות, באמצעים דיגיטליים, את מספר הבוחרים שהצביעו בפועל בקלפי מסוימת, ולהעביר מידע זה בזמן אמת למפלגה או לרשימה שמטעמה הם מכהנים".
העתירה הוגשה נגד החלטתו של ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה, שהתירה לחברי ועדות קלפי ולמשקיפים לדווח בזמן אמת למפלגותיהם, באמצעים דיגיטליים, על מספר המצביעים שהתייצבו בקלפי.
משמר הדמוקרטיה הישראלית טען כי ההנחיה סותרת את העקרונות שנקבעו לאחרונה בהחלטות יו"ר ועדת הבחירות ובפסק דינו של בג"ץ בעניין "אלקטור". לטענת הארגון, בעלי התפקידים בקלפי ממלאים תפקיד ציבורי וממלכתי, וכפופים לעקרון חוקיות המינהל.
עוד נטען בעתירה כי ההנחיה פוגעת ביכולת לאכוף את האיסור על דיווח פרטני, יוצרת תחושת מעקב, מעוררת קושי הנוגע לשוויון בין רשימות המועמדים וסותרת את תכלית ההסדרים המיוחדים החלים בחדר הקלפי. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין יובל יועז, דורון ברקת, איילה הונגימן ואוהד שפק.
המדינה, שייצגה את היועצת המשפטית לממשלה ואת ועדת הבחירות המרכזית, ביקשה לדחות את העתירה על הסף, "בהעדר עילה להתערבות בית המשפט".
בעמדתה נטען כי ההנחיה אינה מאפשרת איסוף מידע אישי על בוחרים, אלא דיווח על מספר המצביעים בלבד. המדינה הבהירה כי "ההבהרה אינה מתירה איסוף מידע אישי על בוחרים או העברתו, ואינה מכשירה צילום, הקלטה או הפקת מידע מסוג זה מהקלפי".
עוד נמסר בהבהרה: "אין כל איסור על כניסה למקום הקלפי עם טלפון נייד, והאיסור על פי דין הוא על פגיעה בפרטיות הבוחרים ובחשאיות ההצבעה. הפעולה המצומצמת של מנייה כמותית של המצביעים בפועל ומסירת הנתון המספרי בלבד, גם היא אינה אסורה, בכפוף לתנאים מצטברים שנועדו בין היתר להבטיח כי לא ייאסף ולא יועבר מידע המאפשר לזהות בוחרים, במישרין או בעקיפין".
גם הליכוד התנגד לעתירה. באמצעות עו"ד אילן בומבך, טענה המפלגה כי לספירה הכמותית יש תפקיד בפיקוח על תקינות הליך ההצבעה ובשמירה על טוהר הבחירות. לטענת הליכוד, "לספירה הכמותית תכלית פיקוחית מובהקת הנוגעת במישרין לתפקידם של חברי ועדת הקלפי והמשקיפים בשמירה על טוהר הבחירות, במניעת זיופים ובאיתור טעויות ואי-סדרים". עוד טענה המפלגה כי "מסירת המידע הכמותי המצרפי יש בה כדי לסייע גם בפעילות המפלגות להמרצת בוחרים", וכי מדובר בצמצום מפורש של ההסדר החוקי.
בעקבות ההכרעה, בירך משמר הדמוקרטיה הישראלית על קבלת העתירה. בארגון הדגישו כי בעלי התפקידים בקלפיות אינם אמורים לשמש גורם תפעולי מטעם המפלגות.
"חברי ועדות הקלפי והמשקיפים ממלאים ביום הבחירות תפקיד ציבורי וממלכתי, ואינם זרוע תפעולית של מטות המפלגות. פסק הדין שומר על החיץ ההכרחי בין ניהול הבחירות לבין ניהול הקמפיינים, ומונע הפיכת הקלפי למקור מידע מפלגתי בזמן אמת".
עוד נמסר מטעם הארגון: "זהו ניצחון לעקרון חוקיות המינהל, לטוהר הבחירות וליכולת לאכוף בפועל את פסק הדין הקודם של בית המשפט העליון. כעת מצופה מוועדת הבחירות לוודא שההנחיות לכל בעלי התפקידים בקלפיות יהיו ברורות, אחידות וניתנות לאכיפה".