דוח חדש חושף: משבר ביטחון ותעסוקה בנגב, עשרה אחוזים שוקלים לעזוב

לפי ממצאי הדוח, 78% מהמשיבים רואים את עצמם ממשיכים להתגורר בנגב גם בעוד חמש שנים, אך 10% מעריכים שלא יישארו באזור ו-12% נוספים מתלבטים. בבאר שבע שיעור התושבים הרואים את עתידם באזור נמוך במיוחד ועומד על 66% בלבד. מהדוח עולה כי צעירים, בעלי השכלה אקדמית, משפחות ללא ילדים וחילונים נוטים יותר לשקול עזיבה, באופן שעלול לפגוע בהון האנושי ובפיתוח הכלכלי של הנגב.

תחום התעסוקה בולט בדוח כאחד ממוקדי חוסר שביעות הרצון המרכזיים. הוא קיבל את הציון הנמוך ביותר מבין התחומים שנבחנו - 2.53 מתוך 5. כ-49% מהמשיבים דירגו את התעסוקה כאחד משלושת הנושאים החשובים ביותר עבורם, אך דווקא בתחום זה נמצא הפער הגדול ביותר בין חשיבות הנושא בעיני התושבים לבין המענה הקיים בשטח.

כמחצית מהמשיבים העידו כי אינם חשים שקיימות באזור מגוריהם הזדמנויות תעסוקה התואמות את כישוריהם. על פי הדוח, חוסר שביעות הרצון אינו מוגבל למחפשי עבודה בלבד, והוא משותף גם לשכירים, למנהלים ולסטודנטים.

אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע לתחושת הביטחון האישי. על פי הסקר, תחושת הביטחון בבאר שבע ובנגב המזרחי נמוכה בדומה לזו שבחבל תקומה ובעוטף עזה, אך מקורות החשש שונים. בעוד שביישובי העוטף חוסר הביטחון קשור לקרבה לגבול ולאיום הביטחוני, בבאר שבע ובנגב המזרחי הוא קשור לפשיעה המקומית ולתחושת חולשה באכיפת החוק.

"הממצא שתחושת הביטחון בבאר שבע ובנגב המזרחי נמוכה כמו בעוטף מטריד מאוד: החשש לביטחון האישי מפני פשיעה מקומית חזק כמו החשש לביטחון בשעת מלחמה", נכתב בדוח.

עוד צוין כי תחושת הביטחון היא גורם מרכזי בהחלטה אם להמשיך להתגורר בנגב או לעזוב אותו. לדברי מחברי הדוח, השפעתה משמעותית במיוחד בבאר שבע, שבה שיעור התושבים השוקלים לעזוב גבוה יותר. למרות הפערים האזוריים, תחושת הביטחון קיבלה ציון ממוצע של 3.16 מתוך 5 בכלל הנגב - הציון הגבוה מבין ארבעת הנושאים שנבחנו בהשוואה זו, אך עדיין כזה המשקף שביעות רצון בינונית בלבד.

הדוח מצביע גם על משבר אמון בין תושבי הנגב לבין הממשלה. 67% מהמשיבים אינם מודעים לתוכניות הממשלה המיועדות לאזור מגוריהם, 66% חשים שקולם אינו נשמע אצל מקבלי ההחלטות ו-61% אינם מרוצים ממדיניות הממשלה כלפי האזור. רמת האמון בתפקוד הממשלה קיבלה ציון ממוצע של כ-2.5 מתוך 5 בכלל הנגב, כאשר חוסר שביעות הרצון בולט במיוחד בנגב המזרחי.

בחבל תקומה ובעוטף עזה מצביע הדוח על פער בין המענה שניתן לתושבים בשעת החירום לבין הסיוע שקיבלו במהלך החזרה לבתיהם. תהליך הפינוי זכה לציון גבוה יחסית של 3.83 מתוך 5, ומענק ההתארגנות קיבל ציון של 3.31. לעומת זאת, הסיוע בחזרה הביתה קיבל ציון נמוך של 2.12 בלבד. עוד עולה מהדוח כי 66% מבעלי העסקים שהשתתפו בסקר העידו שהסיוע שקיבלו לאחר 7 באוקטובר לא הספיק. לצד זאת, התושבים הביעו הערכה למרכזי החוסן ולמענים הקהילתיים הקרובים אליהם.

פער משמעותי נוסף נמצא בתחום הטיפול בטראומה ובבריאות הנפש. בחבל תקומה ובעוטף עזה, שבהם הוקם מערך טיפול ייעודי, קיבל המענה ציון של 3.70. לעומת זאת, בנגב המזרחי, שבו לא הוקם מערך מקביל לפי הדוח, הציון עמד על 1.91 בלבד. ביישובי הנגב המערבי הסמוכים לחבל תקומה הביעו התושבים שביעות רצון מהמיגון וממערך החוסן, אך העניקו ציון של 2.09 בלבד להגעת תוכניות הפיתוח ליישוביהם.

הדוח כולל גם סקר ייעודי שנערך בערבית בקרב החברה הבדואית. בסקר זה דירגו המשיבים את התחבורה הציבורית בציון 3.02, לעומת 2.58 בקרב יתר המשיבים, ואת השיפור בשירותי הבריאות בציון 2.99, לעומת 2.53. בתחומי הביטחון, הרווחה והתעסוקה התקבלו הערכות דומות לאלה של יתר המשיבים. עם זאת, מחברי הדוח מבהירים כי המדגם בחברה הבדואית אינו מייצג, וכי מרבית המשתתפים בו היו נשים צעירות.

פרופ' מיקי מלול, ראש אסטרטגיית נגב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ושותף לכתיבת הדוח, אמר: "אחרי השבעה באוקטובר, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך להתייחס לפיתוח הנגב כאל יעד משני. חיזוק הנגב הוא השקעה אסטרטגית ישירה בביטחון, בחוסן הלאומי ובצמיחה העתידית של המדינה".

עוד הוסיף: "דו"ח זה הוא קריאה לפעולה. כחוקר המתמחה בפיתוח כלכלי אזורי, אני רואה בהשקעה בנגב לא רק מחויבות חברתית, אלא בראש ובראשונה מהלך בעל היגיון כלכלי לאומי. על מקבלי ההחלטות לתרגם את הממצאים למדיניות ממוקדת. מימוש הפוטנציאל של הנגב הוא אינטרס כלכלי ואסטרטגי של מדינת ישראל כולה".

מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?