באוניברסיטת בן־גוריון בנגב מבקשים להתמודד עם אחת הבעיות שמציבה הבינה המלאכותית בפני האקדמיה: סטודנטים שמקבלים פתרונות מוכנים לתרגילים, אך מחמיצים את ההתנסות הדרושה להבנת החומר. בסמסטר הקרוב ישתתפו כ-600 סטודנטים בפיילוט של מערכת בשם AI Code Assist, שנועדה ללוות אותם בפתרון תרגילי תכנות באמצעות רמזים ושאלות מנחות, בלי לכתוב עבורם את הפתרון.
המערכת פותחה בפקולטה למדעי המחשב והמידע ע"ש שטיין ותשולב בקורס "מבוא למדעי המחשב". מדובר בקורס יסוד, שבו הסטודנטים לומדים לפתור בעיות באמצעות תכנות. לדברי צוותי ההוראה, לתרגילי הבית תפקיד מרכזי ברכישת המיומנויות האלה: כתיבת קוד, איתור שגיאות והתמודדות עצמאית עם בעיות. לפי עדויות סטודנטים שהובאו בחומר מטעם האוניברסיטה, התרגול המעשי דרש מהם בעבר כ-75% מזמן הלמידה לאורך הסמסטר.
אלא שהזמינות של כלי הבינה המלאכותית שינתה את אופן התרגול. סטודנטים יכולים לקבל קוד מוכן עוד לפני שלמדו לפרק בעיה מורכבת לשלבים או לזהות בעצמם מדוע הפתרון שכתבו אינו עובד. צוותי ההוראה דיווחו כי במהלך השנה האחרונה זיהו פגיעה בהבנה המעמיקה של החומר, שבאה לדבריהם לידי ביטוי גם בבחינה הסופית. הם מייחסים זאת, בין היתר, להסתמכות על פתרונות מוכנים ולמחסור בתרגול עצמאי.
מארק קאפל, מהנדס מעבדות הוראה ומחקר בפקולטה, המוביל את פיתוח המערכת יחד עם מדור ה-IT של הפקולטה, הסביר: "פיתוח שלנו מייצר סביבת עבודה מבוקרת וסגורה, שמונעת שימוש בכלי AI חיצוניים, ומאפשרת לצוות ההוראה לשלוט 'מתחת למכסה המנוע' באופי התגובות של המערכת".
במקום לבקש מהסטודנטים להימנע מבינה מלאכותית, מרצי הקורס מבקשים לשנות את אופן השימוש בה. "הבנו שכדי לייצר למידה אפקטיבית בעידן החדש, עלינו לשנות את האופן שבו הסטודנטים נעזרים בבינה מלאכותית", מסבירים המרצים אסראא נסאסרה, פרופ' אסף זריצקי ומיכל שמש. "במקום להילחם בטכנולוגיה, המערכת מאפשרת לנו להפוך את ה-AI מכלי שמייצר תשובות מוכנות לתרגילי בית לחונך דיגיטלי שמחייב את הסטודנט לחשוב ומלווה אותו צעד אחר צעד בדרך לפתרון".
את הטמעת המערכת בקורס מובילות נסאסרה ושמש. לפי נסאסרה, צוות ההוראה יגדיר מראש איזה סיוע מותר למערכת להעניק. "היא לא תספק קוד מוכן, אלא תנחה את הסטודנט איך להתקדם כאשר הוא נתקל בקושי או בשגיאה", הסבירה.
למשל, המערכת תוכל לספק רמזים מדורגים, להציע לחלק את הבעיה לשלבים ולשאול שאלות שיפנו את תשומת לבו של הסטודנט למצבים שבהם הקוד שכתב אינו נותן מענה.
שמש מדגישה כי האתגר משמעותי במיוחד עבור סטודנטים בתחילת דרכם, שעדיין בונים את בסיס הידע שלהם. "לימודים מתקדמים נשענים על ארגז כלים יסודי, רחב ומגוון, שנבנה רק באמצעות התמודדות עצמאית עם אתגרים, מאמץ מחשבתי, ניסוי וטעיה. שימוש לא מושכל בבינה מלאכותית עלול לעקוף דווקא את התהליך החיוני הזה ולפגוע בבניית היסודות להמשך הלמידה", הוסיפה.
לפי האוניברסיטה, המערכת תאפשר גם לצוות ההוראה לקבל תמונת מצב של הקשיים בכיתה, לזהות סטודנטים מתקשים בשלבים מוקדמים ולהתאים להם משוב. במקביל, בפקולטה בוחנים אפשרות לשנות את אופן מתן הציון בקורס: לצד הערכת הפתרון הסופי, יינתן משקל גם לתהליך הלמידה ולהתקדמות בעקבות המשוב. בשלב זה מדובר באפשרות שנבחנת.
הפיילוט יתקיים בשתי גרסאות של קורס המבוא: האחת באחריות פרופ' זריצקי, בתוכניות להנדסת מערכות מידע ולהנדסת נתונים; והשנייה באחריות שמש, בתוכניות למדעי המחשב, להנדסת תוכנה ולבינה מלאכותית. בהמשך מתוכננת גם הרחבת המודל לקורסים מתקדמים בפקולטה וליחידות אקדמיות נוספות באוניברסיטה.
"השאיפה היא שהסטודנטים יעדיפו ללמוד במערכת שלנו על פני שימוש בכלי בינה מלאכותית פתוחים, משום שיחושו כיצד הם מתפתחים, מתמודדים בכוחות עצמם ומחזקים את 'שרירי החשיבה' שלהם", אמרה שמש.