כ-7.3 מיליון אזרחים זכאים להצביע בבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ביום שלישי הבא, ה-27 באוקטובר. אבל כ-810 אלף מהם גרים בחו"ל. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בישראל עצמה מתגוררים כ-6.5 מיליון בעלי זכות בחירה. זה גידול של כ-333 אלף, עלייה של 5.4% מאז הבחירות הקודמות ב-2022.
אז מי הם הבוחרים? הקבוצה הגדולה ביותר היא בני 40 עד 59, והם 31% מכלל בעלי זכות הבחירה בישראל. אחריהם בני 60 ומעלה עם 26.3%, ואחריהם בני 25 עד 39 עם 27.6%. צעירים בני 18 עד 24 הם 15.1% חלקם כבר התחילו להצביע במסגרת הצבעות החיילים.
מבחינת הרכב האוכלוסייה, כ-5.017 מיליון מהבוחרים הם יהודים, כ-77% מכלל הבוחרים. מתוכם כ-684 אלף חרדים. כ-1.159 מיליון בעלי זכות בחירה הם ערבים, כ-18%, וכוללים מוסלמים, נוצרים ודרוזים. עוד כ-346 אלף, 5%, שייכים לקבוצת "אחרים". אלה נוצרים שאינם ערבים ותושבים ללא סיווג דת, ורובם עולים ובני משפחותיהם שאינם רשומים כיהודים במרשם האוכלוסין.
האם הפעם הקולות הצעירים יכריעו?
הלמ"ס מסביר שהרכב הבוחרים מושפע ממבנה הגילים ומעמד האזרחות. הערבים הם 18% מבעלי זכות הבחירה, אבל 22% מכלל האוכלוסייה. הפער נובע משיעור גבוה יותר של ילדים ושל תושבים שאין להם זכות בחירה, בעיקר במזרח ירושלים ובגולן. גם החרדים הם 10.5% מבעלי זכות הבחירה, לעומת 13.9% מהאוכלוסייה, בגלל הגיל הצעיר.
יש גם פערים גדולים בין יישובים. השיעור הגבוה ביותר של בעלי זכות בחירה מכלל התושבים נרשם במטולה, 83.8%. הנמוך ביותר במסעדה, 30.1%.
מה קורה בערים הגדולות?
בערים שבהן גרים יותר מ-100 אלף תושבים, שיעור בעלי זכות הבחירה נע בדרך כלל בין 70% ל-80%. בשלוש ערים השיעור נמוך משמעותית: בירושלים 39.2%, בבית שמש 47.1% ובבני ברק 50.4%.
השיעור הגבוה ביותר נרשם בבת ים, 79.5%. אחריה תל אביב-יפו עם 77.4%, רמת גן עם 77.2%, ראשון לציון עם 76.7% וחיפה עם 76.3%.
בחולון השיעור עומד על 75.6%, בהרצליה על 74.4%, בבאר שבע על 73.9%, בנתניה על 73.2% ובחדרה על 72.6%. בפתח תקווה הוא 71.8%, באשקלון 71.4%, במודיעין-מכבים-רעות 70.6%, באשדוד 70% וברחובות 69.5%.