שיעור הזכאות לבגרות בישראל ממשיך לעלות, אך הנתונים החדשים של משרד החינוך מצביעים גם על פערים משמעותיים בין קבוצות האוכלוסייה. לפי נתוני "התמונה החינוכית" לשנת תשפ"ה, שמפרסם היום (רביעי) משרד החינוך, שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב תלמידי כיתה י"ב עלה ל-77.9%, לעומת 76.6% בשנה הקודמת.
בחברה הערבית נרשמה עלייה חדה יותר, מ-78.3% ל-83.9%, בעוד שבחברה החרדית שיעור הזכאות עומד על 27.6% בלבד. בסך הכול, כ-101 אלף תלמידים זכאים לתעודת בגרות.
הרשויות והתיכונים המצטיינים
גוש חלב, חורפיש, סאג'ור, אלקנה, בוקעאתה ותמר עם 100% זכאות לבגרות. מעיליא, מסעדה, ינוח-ג'ת, כאוכב אבו אל-היג'א ובית ג'ן קרובות ל-100%. גבעת שמואל עם 98.1%, גבעתיים עם 97.9%, ג'וליס עם 97.5%, כסרא-סמיע עם 97.5% ולכיש סוגרות את 16 הראשונות. כאבול, קריית עקרון, רמת השרון עם 96.7% ובענה עם מעל 96.5%.
בראש רשימת 20 בתי הספר המובילים בישראל בשיעור הזכאות לבגרות מצטיינת ניצב תיכון אודם דרכא בקצרין, עם נתון גבוה של 97.4%. במקום השני נמצא בית הספר אלבשאאר בסח'נין, שיורד מהפסגה למקום השני עם 82.4%, ובמקום השלישי בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא עם 80.6%. במקום הרביעי נמצא בית הספר האורתודוקסי הערבי בחיפה, עם 70.1%, ואחריו תיכון אלמעאלי בכפר כנא. במקום השישי נמצא בית הספר עתיד אלאהליה באום אל-פחם. את העשירייה הראשונה משלימים אולפנא תורנית חורב בירושלים, המרכז הישראלי למצוינות בחינוך בירושלים, הנדסאים הרצליה והכפר הירוק ברמת השרון עם 66.2%.
מי מוביל במתמטיקה ובאנגלית?
במקום הראשון בזכאות לחמש יחידות במתמטיקה ניצב בית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא, עם 98.4%. במקום השני נמצא תיכון אודם דרכא בקצרין עם 97.4%, ובמקום השלישי הנדסאים הרצליה עם 86.9%.
במקום הרביעי נמצא בית הספר ישיבה תיכונית תורה ומדע בירושלים, עם 75% זכאות לחמש יחידות במתמטיקה, ואחריו המרכז הישראלי למצוינות בחינוך בירושלים. במקום השישי ניצב הכפר הירוק ברמת השרון, והתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים במקום השביעי. את העשירייה הראשונה משלימים ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל, אמי"ת גוש דן ברמת גן והרטמן בנות בירושלים.
באנגלית, בית הספר לאומנויות באשקלון מוביל במקום הראשון עם 100%. פלך בתל אביב במקום השני, ריימונד לאוואן בחולון במקום השלישי, דרכי שרה בירושלים במקום הרביעי וישיבת מערבא במטה בנימין במקום החמישי.
לצידם גם המרכז הישראלי למצוינות בחינוך בירושלים, הנדסאים בהרצליה, תיכון אודם דרכא בקצרין ובית הספר הדרוזי למדעים ומנהיגות דרכא בירכא, שסוגרים את רשימת בתי הספר המובילים.
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מצטיינת עלה מ-13.1% בשנת תשפ"ד ל-14.4% בשנת תשפ"ה. מספר המצטיינים עלה מ-16,538 ל-18,743 תלמידים, תוספת של 2,205 תלמידים בתוך שנה.
כמו כן, שיעור הזכאות במגזר החרדי עלה מ-26.7% בשנת תשפ"ד ל-27.6% בשנת תשפ"ה, עלייה של 0.9 נקודות אחוז בתוך שנה. גם במגזר הערבי נרשם שיפור: שיעור הזכאות לבגרות בחברה הערבית עלה מ-78.3% בשנת תשפ"ד ל-83.9% בשנת תשפ"ה, עלייה של 5.6 נקודות אחוז בתוך שנה.
בנוסף, נרשמה עלייה באנגלית מ-46.8% בשנת תשפ"ד ל-48.7% בשנת תשפ"ה. במתמטיקה נרשמה עלייה מ-16.0% ל-17.1%, ובבגרות-טק, שיעור הזכאים לבגרות שנבחנו בחמש יחידות לימוד במתמטיקה, בחמש יחידות לימוד באנגלית ובחמש יחידות לימוד בפיזיקה או במדעי המחשב עלה מ-10.8% בשנת תשפ"ד ל-11.6% בשנת תשפ"ה.
הצפיפות נשארה, אך יש נקודות אור
בעשור האחרון נרשמה ירידה במספר התלמידים הממוצע בכיתה בחינוך היסודי. בחינוך היהודי ירד הממוצע מ-29 תלמידים בכיתה בשנת תשע"ה ל-26.9 בשנת תשפ"ה, ירידה של כ-7%. בחינוך הערבי ירד הממוצע מ-27.2 ל-25.9 תלמידים בכיתה, ירידה של כ-5%.
מבחינת התקצוב, תלמיד בבית ספר יסודי בפריפריה מתוקצב בממוצע בכ-17% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת הביניים בכ-19.6% יותר. בחינוך היסודי הרשמי הרגיל, העלות הממוצעת לתלמיד במחוז הגיאוגרפי ירושלים עומדת על 26,299 ש"ח, לעומת 22,471 ש"ח במחוז המרכז.
עוד ניתן לראות כי בחינוך היסודי, העלות הממוצעת לתלמיד ברשויות באשכולות 1–2 עומדת על 26,198 ש"ח, לעומת 21,295 ש"ח ברשויות באשכולות 9–10. בחטיבות הביניים, העלות הממוצעת לתלמיד באשכולות 1–2 עומדת על 30,135 ש"ח, לעומת 23,931 ש"ח באשכולות 9–10.
כמו כן, בחינוך היסודי, העלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית ובחברה היהודית כמעט זהה, 24,263 ש"ח ו-24,250 ש"ח, בהתאמה. בחטיבה העליונה, בין השנים תש"ף לתשפ"ה נרשם גידול של 38% בעלות הממוצעת לתלמיד בחברה הערבית, לעומת 22% בחברה היהודית.
שר החינוך, יואב קיש, בירך על הנתונים: "נתוני התמונה החינוכית מציגים תמונה רחבה, אמיתית וחשובה של מערכת החינוך בישראל. עלייה בזכאות לבגרות, גידול במספר המצטיינים, צמצום משמעותי בפערים החברתיים-כלכליים ושיפור במדדי ההתמדה. אלה מדדים מרכזיים להישגיה של מערכת החינוך, וחשוב שהציבור יכיר אותם כחלק מהתמונה המלאה, לצד האתגרים שעוד ניצבים בפנינו".
קיש הוסיף: "מאחורי הנתונים האלה עומד דור של תלמידים שצמח בצל המלחמה, ולצדו מנהלים, מורים וצוותי חינוך מסורים, שהמשיכו ללמד, ללמוד ולהוביל להישגים גם בתנאים קשים. למרות המלחמה ולמרות האתגרים, תלמידי ישראל ממשיכים להתקדם ולהצטיין".
לסיום אמר: "זהו דור הניצחון של מדינת ישראל, והאחריות שלנו היא להמשיך לחזק אותו, לקדם מצוינות ולצמצם פערים, כדי להעניק לכל תלמיד הזדמנות אמיתית להצליח".