logo

נעצרו ושוחררו: המשטרה דיווחה על 143 מקרים שבהם משתמטים שוחררו כי צה"ל לא הגיע בזמן

24

מסמך של הייעוץ המשפטי לממשלה חושף פערים באכיפת הגיוס: במשטרה הצבאית אמרו שהנתונים אינם מוכרים להם, מבצע מעצרים נדחה בפעם השנייה, והצבא טרם הבהיר לפי אילו קריטריונים משתמטים משוחררים במעברי הגבול

ליאת רון
ליאת רון20/10/2026 - 14:56
צעדת עריקים בכיכר השבת בירושליםצילום: יאיר לוי

משטרת ישראל דיווחה על 143 מקרים שבהם משתמטים שנעצרו במפגשים אקראיים עם שוטרים שוחררו לדרכם, לטענתה משום שגורמי צה"ל לא הגיעו לקבלם בתוך הזמן שנקבע בנוהל - כך עולה ממסמך של הייעוץ המשפטי לממשלה, המתוארך לאתמול (שני), המסכם דיון בנושא אכיפת הגיוס. נציגי המשטרה הצבאית מסרו בדיון כי הנתונים אינם מוכרים להם.

המסמך, המסכם דיון שהתקיים ב-14 באוקטובר בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, מציג שורת פערים בפעולות האכיפה ובתיאום בין הרשויות. הדיון נערך לקראת הגשת הודעת עדכון לבית המשפט העליון בעתירות העוסקות ביישום פסק הדין בנושא גיוס בני הישיבות.

לפי הנתונים שהעבירה המשטרה, 143 מקרי השחרור התרחשו בין 1 ביולי ל-12 באוקטובר. המשתמטים שוחררו עם "הזמנה לסור לרשויות הגיוס", במקום להיות מועברים לידי המשטרה הצבאית. לפי הנוהל המתואר במסמך, הצבא התחייב לחבור למשטרה בתוך חצי שעה.

הפגנות נגד גיוס חרדים, ירושלים, 8 באוקטובר 2026
143 מקרים שבהם משתמטים שוחררו כי צה"ל לא הגיע בזמן צילום: TPS, יואב דודקביץ

לימון הבהיר כי מדובר במספר גבוה של משוחררים, ש"יכול ללמד על כשל ביישומו של נוהל העבודה המשותף". המשטרה התבקשה להעביר למשטרה הצבאית את פירוט המקרים, כדי שצה"ל יבדוק אותם לצורך תחקור, הפקת לקחים וצמצום התופעה. עדכון בנושא נדרש עד 1 בנובמבר.

במקביל, המשטרה דיווחה על 14 משתמטים שנעצרו במסגרת מפגשים אקראיים באותה תקופה. המסמך אינו מבהיר במפורש את היחס בין נתון זה לבין מקרי השחרור.

מבצע המעצרים נדחה שוב

ממצא מרכזי נוסף נוגע למבצע אכיפה משותף של צה"ל והמשטרה, שתוכנן להתקיים באוקטובר ונדחה בפעם השנייה. לפי המסמך, הדחייה באה על רקע דרישת המשטרה לתגבור משמעותי של מאות חיילי צה"ל כתנאי לאישור המבצע.

נציגי צה"ל הבהירו כי הדרישה אינה ישימה ואינה תואמת את חלוקת האחריות והסמכויות בין הגופים. לדבריהם, הצבא אחראי לביצוע המעצרים עצמם, ואילו הטיפול בהפרות סדר במרחב הציבורי מוטל על המשטרה.

לימון הדגיש כי האחריות לשמירה על הסדר הציבורי במהלך מבצעי האכיפה מוטלת על משטרת ישראל.

עוד הבהיר כי לפי פסיקת בית המשפט, אין מקום להתנות את ביצוע פעולות האכיפה בהקצאת כוחות צה"ל למשימות סדר ציבורי, להבדיל מהקצאת החיילים הנדרשים לביצוע המעצרים.

הפגנות נגד גיוס חרדים, בני ברק, 8 באוקטובר 2026
הדרישה אינה ישימה ואינה תואמת את חלוקת האחריות צילום: TPS, גדעון מרקוביץ

"המצב המתואר אינו הולם את חובת המדינה להיאבק בתופעת ההשתמטות", נכתב במסמך. צה"ל והמשטרה נדרשו לגבש בהקדם מתווה שיאפשר להמשיך בפעולות אכיפה יזומות ולמסור עדכון מפורט עד 1 בנובמבר.

לצד המבצעים המשותפים שאינם מתקיימים זה זמן, הצבא מסר כי המשטרה הצבאית מבצעת פעולות מעצר נקודתיות מדי שבוע באזורים שונים בארץ, במסגרת תוכנית עבודה סדורה. עם זאת, במסמך מודגש כי "בפועל, מדובר במעצרים ספורים".

המסמך מצביע גם על פערים באכיפה במעברי הגבול. לפי נתון שהובא כבר בסיכום הדיון הקודם, בספטמבר נעצרו יותר מ-200 חייבי גיוס. ב-64 מקרים נעצרו משתמטים בנתב"ג בשובם לישראל, לאחר שלא זוהו כחייבי גיוס בעת יציאתם מהארץ.

ד״ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, 11 ביולי 2023
ד״ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, 11 ביולי 2023 צילום: פלאש 90, יונתן זינדל

64 מקרים בנתב"ג ופער בין דיווחי הרשויות

רשות האוכלוסין מסרה כי המקרים הועברו לטיפול המשטרה בחשד ל"גניבת גבול". ואולם, בהתייחסותה לסיכום הדיון מסרה המשטרה כי לא מוכרים לה דיווחים כאלה שהתקבלו מהרשות. הנושא צפוי להיבחן בדיון נוסף בהשתתפות נציגי רשות האוכלוסין, הצבא והמשטרה.

עוד עולה כי למרות בקשה שנכללה בסיכום דיון מאוגוסט, צה"ל טרם העביר מסמך המפרט את אמות המידה לשחרור משתמטים במעברי הגבול. "לא הובהר מה הן אמות המידה לפיהן מתקבלת החלטה לאיזה משתמט ניתנת האפשרות לצאת לחו"ל או לשוב לביתו ואיזה משתמט נעצר", נכתב. הצבא התבקש בשנית להעביר את המסמך, עוד לפני הדיון הבא בנושא.

עוד באותו נושא: