logo

עדות מנדלבליט הציתה את הרשת: 81% תקפו אותו בחריפות

242

ניתוח של חברת סקופר, שבחן 11,550 אזכורים של עדות היועמ"ש לשעבר, מגלה כי 81% מהפוסטים והתגובות שהביעו עמדה היו נגדו. הטענה הבולטת: "התיקים נתפרו". גם העימות עם אילה חסון עורר סערה

מערכת וואלה13/10/2026 - 11:16
אביחי מנדלבליט , דיון במשפט נתניהו, בימ"ש מחוזי ירושלים, 12 באוקטובור 2026צילום: ללא קרדיט

עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עוררה גל ביקורת ברשתות החברתיות. 81% מהפוסטים והתגובות שהביעו עמדה כלפיו היו נגדו, לעומת 19% שהיו בעדו - כך עולה מניתוח של חברת "סקופר", שבחן את התגובות לעדותו של מנדלבליט במהלך שני ימי העדות בבית המשפט.

לצורך הבדיקה נאספו 11,550 אזכורים של מנדלבליט ברשתות החברתיות, בין 11 באוקטובר בבוקר ל-13 באוקטובר בבוקר. החברה בחנה את הפוסטים והתגובות, סיווגה את העמדות שהובעו כלפי היועמ"ש לשעבר וניתחה את הטענות המרכזיות שהופיעו בפרסומים. במהלך תקופת המדידה נרשמו כ-700 אלף מעורבויות בפרסומים שנבדקו.

על פי הנתונים, מתוך 8,928 פוסטים ותגובות שהביעו עמדה ברורה כלפי מנדלבליט, 7,218 היו נגדו ורק 1,710 בעדו. שיעור ההתנגדות נותר כמעט ללא שינוי בין שני ימי העדות: ביום ראשון 81% מהפרסומים שהביעו עמדה היו נגדו, וביום שני עלה השיעור ל-82%.

היום הראשון של העדות עורר פעילות בהיקף כפול בקירוב מזו שנרשמה ביום השני. שיא האזכורים נמדד ביום ראשון בשעה 10:00 בבוקר, עם 692 אזכורים בשעה אחת, במקביל לעימות בין מנדלבליט לעיתונאית אילה חסון במסדרון בית המשפט ולתחילת עדותו.

כשאילה חסון פגשה את מנדלבליט

"התיקים נתפרו": הטענה שהובילה את המתקפה

מהניתוח עולה כי הטענה הבולטת ביותר בקרב מבקריו של מנדלבליט הייתה שתיקי נתניהו נתפרו וכי העדות חשפה זאת. טענה זו הופיעה ב-1,945 פוסטים ותגובות, שהיוו 27% מכלל הפרסומים שסווגו כשליליים כלפיו.

הטענה השנייה בשכיחותה הייתה שכלי התקשורת מסתירים את המתרחש בעדות, והיא הופיעה ב-897 פרסומים, כ-13% מהשיח השלילי. עוד 852 פרסומים, כ-12%, כללו האשמות בשחיתות כלפי מנדלבליט. ב-740 פרסומים הועלתה הטענה כי החקירות לא אושרו כחוק, וב-727 נוספים נטען כי מנדלבליט פעל תחת לחצים מצד גורמים שונים, בהם פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. מדובר בטענות שהועלו ברשתות, ולא בקביעות עובדתיות של המחקר באשר להתנהלות החקירות.

גם בכירים בקואליציה השתתפו בביקורת. שר המשפטים יריב לוין כתב בפייסבוק כי "העדות מוכיחה לא רק שהתיק היה תפור מלכתחילה", ואילו השר עמיחי שיקלי תקף את התנהלות מנדלבליט על דוכן העדים וכתב בין היתר "מנדלבליט לא התלבט ולא גמגם כשהחליט להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן, שבועות ספורים לפני בחירות ולגרור מדינה שלמה לכאוס שלטוני מתמשך, תחת לחץ החונטה והמחאה... כעת על דוכן העדים אביר איכות השלטון מגמגם, ממלמל ומתפתל...".

גם השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר השתתפו בשיח הביקורתי. ביום שני בלילה פורסמה בעמוד של נתניהו ברשת X הודעה מטעם הליכוד, שבה נטען: "היום שוב נחשפה האמת: המשפט נגד ראש הממשלה הוא מסע ציד". הפרסום הצטרף לטענות שהופיעו לאורך שני ימי העדות.

מנגד, בקרב 19% מהפוסטים והתגובות שהביעו תמיכה במנדלבליט, הטענה המרכזית הייתה שההחלטות שהתקבלו בעניינו של נתניהו היו מקצועיות ושתיקי החקירה מבוססים. עמדה זו הופיעה ב-543 פרסומים, שהם 32% מהשיח התומך. עוד 447 פרסומים, כ-26%, התמקדו בביקורת על מי שתקפו את מנדלבליט, ובהם חסון, סנגורו של נתניהו עו"ד עמית חדד וערוץ 14.

ב-438 פרסומים נוספים, כ-25% מהשיח התומך, נטען כי נתניהו מנצל את המשפט ומסיט את הדיון. בין המגיבים שתמכו במנדלבליט היה ברק סרי, שכתב כי עדותו "עקבית, ברורה, ובעיקר מנטרלת את רוב טענות הסרק" שהועלו נגד החוקרים.

הבדיקה העלתה גם פער בין אופי הפוסטים המקוריים לבין תגובות הגולשים. בעוד ש-86% מהפוסטים שהביעו עמדה היו נגד מנדלבליט, בקרב התגובות שהביעו עמדה עמד שיעור ההתנגדות על 77%, לעומת 23% שתמכו בו.

אחד האירועים שעוררו את הפעילות הבולטת ביותר התרחש דווקא מחוץ לאולם בית המשפט. ביום ראשון בבוקר פנתה העיתונאית אילה חסון למנדלבליט במסדרון ושאלה אותו שאלות. בתחילת הדיון טען מנדלבליט בפני השופטים כי עיתונאית תקפה אותו. חסון דחתה את הטענה והפנתה לתיעוד האירוע.

לפי ניתוח סקופר, התקרית הוזכרה ב-1,027 פרסומים ותגובות. מבין אלה שהביעו עמדה על האירוע, 74% היו נגד מנדלבליט. הפוסט שפרסמה חסון בפייסבוק בעקבות התקרית זכה ל-14,965 מעורבויות - מספר המעורבויות הגבוה ביותר לפרסום בודד שנכלל במחקר.

למחרת, בראיון לגלי ישראל, אמרה חסון כי שינתה את עמדתה ביחס לשימוש במונח "תפירת תיקים". לדבריה: "כל השנים לא אהבתי את המושג 'תפירת תיקים'. היום עמדתי השתנתה".

הממצאים מצביעים על דומיננטיות של הביקורת כלפי מנדלבליט בפרסומים שנבדקו, אך אינם משקפים בהכרח את עמדות הציבור כולו. הניתוח מבוסס על אזכורים, פוסטים ותגובות ברשתות החברתיות, ולא על סקר דעת קהל מייצג. שיעורי התמיכה וההתנגדות מתייחסים לפרסומים שהביעו עמדה, ולא למספר האנשים המחזיקים בכל עמדה.

עוד באותו נושא: