היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, העיד היום (שני) במסגרת יום עדותו השני במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במהלך החקירה הנגדית התמקד סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בפעולות שביצעו חוקרי רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק, שממנה התפתח תיק 4000, ובשאלה אם אלה נעשו בידיעתו ובאישורו של מנדלבליט.
"המזכר שלך שהגשת מתחיל ב-2 באוקטובר. אני אראה שכבר לפני כן היחידה החוקרת מאחורי גבך עשו כל מיני פעולות בלי אישור להביא לעולם את תיק 4000", טען חדד. "ברור שבשלב מסויים אתה מאשר לחקור את ראש הממשלה השאלה מתי", אמר חדד למנדלבליט. כשנשאל אם ניתן אישור לחקור את תיק 4000 ביוני 2017, השיב מנדלבליט: "הגיוני לפי המזכר שאין".
בהמשך התייחס חדד לכתבה שפרסם העיתונאי גידי וייץ ב"הארץ" באוקטובר 2015, שבה הועלו טענות כי נתניהו זכה לסיקור אוהד באתר וואלה בתמורה להטבות רגולטוריות לשאול אלוביץ'. מנדלבליט השיב כי שמע על הכתבה, אך אינו זוכר אם קרא אותה בזמן אמת. לדבריו, בדיעבד נודע לו כי היא שימשה זרז לקידום החקירה.
במהלך החקירה שאל חדד את מנדלבליט אם אמר בעבר כי העיתונאים גידי וייץ ורביב דרוקר הם אויבים גדולים של ראש הממשלה. מנדלבליט השיב: "יכול להיות". כששאל חדד אם אמר זאת לאדם אחר, השיב מנדלבליט שוב: "יכול להיות".
חדד שאל גם אם הסדר ניגוד העניינים שנערך לנתניהו נבע מהכתבה של וייץ. מנדלבליט השיב כי ההסדר לא נבע ממנה, אלא ממידע שהוצג בפני הייעוץ המשפטי על הקשר בין נתניהו לאלוביץ'. לדבריו, לנוכח הקשר החברי ביניהם, ומאחר ששמו של אלוביץ' לא הופיע בהסדר המקורי, עלה הצורך בעריכת הסדר ניגוד עניינים.
פרשת בזק והכתבה של "הארץ": מנדליט טוען שאינו ידע
חדד המשיך והתמקד בפעולות שביצעו חוקרי רשות ניירות ערך לאחר פתיחת החקירה הגלויה בפרשת בזק ב-20 ביוני 2017. במהלך החקירה שאל את מנדלבליט אם ידע שהכתבה של וייץ הייתה מונחת על שולחנו של חוקר הרשות, אלי לוי. מנדלבליט השיב כי לא ידע על כך. התובעת יהודית תירוש התנגדה לדברים והבהירה כי לא נטען שהכתבה הייתה על שולחנו של לוי ביוני, אלא שבאותו חודש נחקר שלמה פילבר ונמצאו בטלפון שלו חומרים הקשורים לוואלה. בהמשך שאל חדד אם מנדלבליט הכיר את דבריו של היועץ המשפטי לרשות ניירות ערך, ערן שחם-שביט, שלפיהם הכתבה עמדה ברקע פרשת בזק. מנדלבליט השיב: "לא".
בהמשך התייחס חדד לחוקר רשות ניירות ערך, אלי לוי, שאותו כינה "האבא של תיק 4000", ושאל את מנדלבליט אם ידע כי הדפיס לעצמו את הכתבה של וייץ, ובחודש יולי העתיק את הכתבות מאתר וואלה שהוזכרו בה. מנדלבליט השיב: "לא. יש טעם בזה? כתבות". כששאל חדד: "לא נתת אישור להדפיס כתבות?", השיב מנדלבליט: "לא".
חדד העלה גם טענה שלפיה מסמכים שהופקו בחודש יולי 2017 סומנו כמוצגים רק בנובמבר של אותה שנה, באופן שלטענת ההגנה נועד להסתיר את מועד הפקתם. "גילו לך שנעשה נסיון להסתיר את מועד הנפקת החומרים לשיטתנו?", שאל. לדבריו, מסמך שהופק ביולי סומן כמוצג ב-5 בנובמבר 2017, באופן שלטענת ההגנה יצר מצג כאילו הופק רק בנובמבר. התובעת יהודית תירוש התנגדה לטענה והבהירה כי הסימון לא נעשה בכזב. לדבריה, השאלות אינן רלוונטיות לעדותו של מנדלבליט, משום שלא הכיר את הפקת הכתבות ואת סימונן.
במהלך הדיון התלונן מנדלבליט בפני השופטים על הערות שהופנו לעברו מצד הנוכחים באולם. בהמשך, כששב והעלה טענות על הערות מצד עיתונאי במהלך ההתנגדויות, הגיב חדד: "די עם ההתקרבנות הזו!".
מנדלבליט: "זה לא שלב שאישרתי בדיקה או חקירה נגד ראש הממשלה"
בהמשך החקירה שב חדד לעסוק בשאלת האישורים שניתנו לפעולות החוקרים, והציג התכתבויות בין מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה, לזאב רובינשטיין, מקורבם של נתניהו ואלוביץ', שהופקו לדבריו מתיבת הדואר של שאול אלוביץ'. מנדלבליט השיב: "באופן כללי אני לא מאשר כל מייל להפיק או לא זה לא עובד כך". כשנשאל אם אישר את הפקת ההתכתבויות, הבהיר: "זה לא שלב שאישרתי בדיקה או חקירה נגד ראש הממשלה". עוד הוסיף: "אני לא נכנס לרזולוציות האלו".
חדד טען כי במסגרת החקירה הופקו מסמכים שאינם קשורים לפרשת בזק, ללא אישור היועץ המשפטי לממשלה וללא צו. התובעת יהודית תירוש התנגדה לדברים וטענה כי חדד מציג מצג שווא. לדבריה, בשלב מסוים הוצגו למנדלבליט התכתבויות הדואר האלקטרוני, והוא החליט שלא להרחיב את החקירה בעניינן, אך כן לבדוק את המניע של פילבר בנוגע לחומרים שנמצאו ברשותו. חדד דחה את דבריה וטען כי בעבר הציגה הפרקליטות עמדה הפוכה. "אני מקפיד לומר מר מנדלבליט שכל מה שאני אומר הוא לשיטתנו וזו המציאות", אמר. מנדלבליט השיב: "לשיטתנו והמציאות זה לא אותו דבר".
בהמשך הסביר מנדלבליט כיצד הובאו בפניו תוכניות חקירה לאישור. לדבריו, תוכניות החקירה הועברו אליו מפרקליטות המחוז, בצירוף הערות ותוספות של גורמים בכירים בפרקליטות. כשנשאל אם הראיות עצמן הוצגו בפניו, השיב כי "האם מגיעות ראיות פיזיות? לפעמים כן, רב הפעמים לא. ההנחה שמה שהוצג בפניי הופק כדין".
מנדלבליט הוסיף כי אינו מכיר את המסמכים הרבים שהציג בפניו חדד, אך הדגיש: "אני כן יודע שביוני עדיין לא נתתי אישור לבדיקה לראש הממשלה. זה מה שחשוב". לדבריו, לא הובא לידיעתו כי חומרים הופקו שלא כדין. עם זאת, הבהיר כי גם אם חומר מסוים הושג שלא כדין, אין משמעות הדבר שהוא נפסל באופן אוטומטי: "גם אם הופק שלא כדין אני לא יכול להתעלם מזה יש לזה משמעות. נשקול אותה. זה לא פוסל את המידע. הכל תלוי באיזה הקשר".
בנושא הקלסר עם החומר הרגיש - מנדלבליט: "אין לי שום מושג מה חשבתי על זה לפני 8 שנים"
חדד המשיך וטען כי כחודשיים לאחר פתיחת חקירת בזק פתח החוקר אלי לוי קלסר שנשא את הכותרת "וואלה חומר רגיש". כששאל את מנדלבליט אם הכיר את הקלסר, השיב: "לא". חדד הוסיף וטען כי לא נערך זיכרון דברים וכי "הכל הוסתר", ומנדלבליט השיב: "לא מכיר". בהמשך הציג חדד מסמך שעסק באינדיקציות שעלו מחקירת בזק, ובהן עשר בקשות שהועברו לכאורה ממקורבי ראש הממשלה לשינוי תכנים באתר וואלה. כשנשאל אם סבר שהחומרים הגיעו אליו באקראי, השיב מנדלבליט: "אין לי שום מושג מה חשבתי על זה לפני 8 שנים".
בהמשך התמקדה החקירה בצווי החיפוש שהוצאו במסגרת פרשת בזק. חדד שאל את מנדלבליט אם ידע על ניסיון לבצע חיפוש בטלפון הנייד של איריס אלוביץ' כבר ביוני 2017, אף שלטענת ההגנה לא הייתה חשודה בפרשה באותה עת. מנדלבליט השיב כי לא ידע על כך, והוסיף כי אם הייתה כוונה לפתוח בבדיקה נגד ראש הממשלה, הדבר היה אמור להגיע לאישורו. חדד טען כי הוצא צו חיפוש שבו צוין ביתו של החשוד המרכזי.
תירוש התנגדה לטענה והבהירה כי אין בסיס לקביעה שהחיפוש נגע לתיק 4000, וכי הצווים שהוצגו עסקו בחומרים הקשורים לפרשת בזק, שבה שאול אלוביץ' היה חשוד. עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ', טען מנגד כי גם במסגרת תיק בזק איריס אלוביץ' לא הייתה חשודה באותה עת. מנדלבליט השיב כי לא הכיר את הצו, והבהיר כי באותו שלב לא היה מדובר בתיק שהצריך את אישורו. "לא מביאים לי דברים דומים. בשלב זה זה לא תיק יועץ זה לא אמור להגיע אלי", אמר.
חדד המשיך וטען כי במסגרת צווי החיפוש בפרשת בזק הופקו חומרים רבים הנוגעים לרגולציה, ושאל אם הובא לידיעתו כי לטענת ההגנה החומרים הופקו שלא כדין, תוך חריגה מגדרי הצו שניתן ביוני 2017. מנדלבליט השיב: "לא זכור לי שום דבר שהופק שלא כדין". כשנשאל אם ידע על צו החיפוש שהוצא נגד פילבר, השיב כי הוא מניח שהנושא הגיע לפרקליט המדינה או לפרקליטות המחוז, אך לא לאישורו.
בהמשך הציג חדד מכתב מיולי 2017, שלפיו הובהרה לחוקרי פרשת בזק הנחיה מטעם פרקליט המדינה שלא לשאול שאלות ספציפיות על נתניהו או על צחי הנגבי, אלא להסתפק בשאלות פתוחות או בכאלה שעולות מדברי הנחקרים. מנדלבליט השיב כי לא הכיר את ההנחיה. חדד טען כי למרות זאת, החוקרים עסקו בנתניהו מבלי להזכיר את שמו במפורש. מנדלבליט השיב כי אם כך אכן נעשה, מדובר בהתנהלות בעייתית.
לקראת המשך החקירה התמקד חדד במגעים שהתנהלו עם שלמה פילבר במסגרת חקירת בזק, והציג שיחה בין החוקר אלי לוי לפרקליטה ליאת בן ארי, שעסקה באפשרות להציע לפילבר שיתוף פעולה עם החוקרים. לפי הדברים שהציג חדד, סוכם כי ייאמר לפילבר ש"המחיר נגזר מהתוכן". מנדלבליט השיב כי אינו מכיר את השיחה, אך הסביר כי להבנתו מדובר באפשרות למשא ומתן לקראת גיוס עד מדינה, שבו התמורה תלויה במשמעות המידע שיימסר.
חדד הציג גם קטע מעדותו של פילבר, שבו תיאר את חילופי הדברים עם החוקרים: "אמרתי לי אם אקח את המכחול ואצבע את הצבעים מה יוצא מזה..אני אומר לך המחיר נגזר מהתוכן". בהמשך הציג חדד את שאלות החוקר לפילבר: "על איזה כיווניים אתה מדבר פה? הכל כלול", וכן: "אם מנקים אז אנחנו מנקים הכל. לאיזה כיוונים אתה הולך?".
לבסוף שאל חדד את מנדלבליט אם נמסר לו כי נעשו ניסיונות לגייס את פילבר כעד מדינה בעניינים החורגים מפרשת בזק, שלטענת ההגנה חייבו את אישורו. מנדלבליט השיב: "לא".