מנהל המרכז הרפואי זיו בצפת, פרופ' סלמאן זרקא, מותח ביקורת על סדר העדיפויות הלאומי ומתריע מפני הפערים בשירותי הבריאות בין המרכז לצפון. בשיחה עם אנשי עסקים, תעשיינים ודירקטורים בכנס "שביל הצפון" של איגוד הדירקטורים והתאחדות התעשיינים, אמר זרקא כי תושבי הצפון נאלצים לעיתים לוותר על טיפולים רפואיים בשל המרחק והיעדר שירותים זמינים, וקרא לממשלה להגדיל את ההשקעה במערכת הבריאות בפריפריה.
"תוחלת החיים של תושבי הצפון נמוכה בשלוש עד ארבע שנים מזו של תושבי חיפה ותל אביב", אמר זרקא. "אני מדבר על יהודים מול יהודים, ערבים מול ערבים. זה ממש לא סביר".
לדבריו, כשהחל לנהל את בית החולים לפני 11 שנים, עמדו לרשות תושבי האזור שש שעות בלבד בחודש של נוירולוג ילדים, רופא בגמלאות שהגיע מבית החולים שיבא. הוא תיאר כיצד הורים לילדים חולי אפילפסיה נאלצו לפנות לנוירולוגים המטפלים במבוגרים, בתקווה שיסכימו לבדוק את ילדיהם. "זו המשמעות של לוותר על שירות רפואי", הסביר. "ובמדינה קטנה ואהובה, הפער בין חיפה לצפת, בין תל אביב לקריית שמונה, לא סביר". עם זאת, ציין כי כיום פועל בזיו שירות נוירולוגיית ילדים וכי המצב השתפר.
"חולת סרטן צריכה לחשוב על שישה שבועות של נסיעות"
זרקא הציג דוגמה נוספת לפערים באמצעות סיפורה של אישה שחלתה בסרטן השד, וביקשה לעבור ניתוח נרחב יותר מזה שהומלץ לה, כדי להימנע מהצורך לנסוע להקרנות בחיפה. לדבריו, באותה תקופה לא פעל בזיו מכון הקרנות, והמטופלים נדרשו להגיע לבית החולים רמב"ם. "אישה אחת ישבה אצלי ואמרה: 'הכירורג שלך רוצה להוציא לי רק את הגוש ולשמר את השד. קראתי באינטרנט שאם יעשו לי ניתוח גדול, לא אצטרך הקרנות. פניתי אליו, הוא לא מסכים. שמעתי שבאת מהצבא, תן לו פקודה'", סיפר.
"לעולם תושבת פתח תקווה לא תחשוב במחשבות כאלה. אבל תושבת צפת או קריית שמונה צריכה לחשוב על זה, כי מדובר בשישה שבועות של נסיעה באוטובוס", אמר זרקא. "תחשבו על חולת סרטן עם תופעות לוואי, שעולה על אוטובוס מקריית שמונה לחיפה כדי לקבל טיפול. זה אתגר עצום, עד כדי כך שאנשים מוותרים". לדבריו, כיום פועל בזיו מכון הקרנות מתקדם, אך הפערים בשירותי הבריאות עדיין משמעותיים.
"אם השקל הראשון לא הגיע, השקל השני לא יגיע"
זרקא מתח ביקורת גם על מנגנוני המימון של בתי החולים, שלדבריו מעניקים יתרון למוסדות הגדולים במרכז הארץ ובחיפה, הנהנים מהיקפי תרומות גבוהים יותר. "חלק מאי השוויון בבריאות קשור לכמות התרומות שמגיעה למרכז ולחיפה לעומת הצפון", אמר. "הרבה פעמים השקל הראשון צריך לבוא מתורם, בשביל המנגנון שנקרא מצ'ינג, שבו הממשלה מביאה את השקל השני. אם השקל הראשון לא הגיע, השקל השני לא יגיע".
זרקא סיפר כי הציע בעבר לשר הבריאות לשעבר משה ארבל לבחון מנגנון שיאפשר להפנות חלק מהתרומות לבתי החולים במרכז לטובת הצפון. "אין בעיה שיתרמו מיליון דולר למרכז, אבל שניקח מזה חלק לטובת הצפון. הוא הסכים איתי, אבל עבר למשרד הפנים. צריך לחשוב אחרת ולייצר תפיסה שונה, כי החוקים שמתאימים לתל אביב לא מתאימים לפריפריה".
לצד הקושי התקציבי, התייחס זרקא גם לאתגר בגיוס רופאים בכירים לצפון. לדבריו, מרבית ניסיונותיו לשכנע רופאים לעבור לאזור אינם מצליחים. "כדי לבוא לצפון, אנשים זקוקים למערכת בריאות טובה, לא רק בית החולים, גם הקופות. הם זקוקים למערכת חינוך טובה. הם לא יבואו סתם".
עם זאת, הוא הצביע על התקדמות בפיתוח השירותים בבית החולים, בין היתר בעקבות הצטרפותו של פרופ' ניסן, שניהל בעבר מחלקות כירורגיות בהדסה ובשיבא. לדבריו, בעקבות המהלך הורחבו השירותים הכירורגיים בזיו, לרבות בתחומי נוירוכירורגיה וכירורגיית חזה.
"בתוך ארבעה ימים הגיעו אלינו 100 פצועים"
בהמשך התייחס זרקא להשפעת המלחמה הממושכת על פעילות בית החולים, הנמצא בקרבת שני גבולות. "היינו רגילים למלחמות קצרות. מלחמת לבנון השנייה נמשכה 33 ימים. ופתאום מתחילים להבין שהתרחיש משתנה", אמר.
לדבריו, 2,300 עובדי בית החולים מתגוררים בקרבת הגבול ונדרשים להמשיך לתפקד גם כאשר הם עצמם מתמודדים עם אזעקות ואיומים ביטחוניים. זרקא הסביר כי בניגוד למלחמה קצרה, שבה ניתן לדחות ניתוחים שאינם דחופים, לחימה ממושכת מחייבת להמשיך להעניק שירותי רפואה שגרתיים במקביל לטיפול בפצועים. כדוגמה לעומס על בית החולים הזכיר את פגיעת הטיל במגרש הכדורגל במג'דל שמס ואת הכניסה הקרקעית ללבנון, שבמהלכה הגיעו לדבריו לזיו 100 פצועים בתוך ארבעה ימים.
"אנחנו חייבים ממשלה שתראה את הצפון"
לקראת הקמת הממשלה החדשה, קרא זרקא לשינוי סדר העדיפויות ולהגדלת התקציבים למערכת הבריאות, בדגש על צורכי הפריפריה. "מערכת הבריאות בישראל מצוינת, אבל היא לא מספיקה לצרכים של האזרחים", אמר. "אם ממתינים 20 שעות במיון, זה לא כי הצוות לא בסדר. הצוות מדהים. אלה המשאבים שהממשלה החליטה שאתם כאזרחים מקבלים. הגיע הזמן שמערכת הבריאות כולה תקבל יותר משאבים". עוד הוסיף כי "אנחנו חייבים ממשלה. אני לא איש פוליטי, גם אם שקלתי ללכת לפוליטיקה. אנחנו חייבים ממשלה שתראה אותנו, שתראה את הצפון".
זרקא התייחס גם לאפשרות להקמת ממשלת אחדות ולצורך לשמור על מערכת הבריאות מחוץ למחלוקות הפוליטיות. "אני מקווה שהפיוס יתחיל דרך הממשלה. ממשלת אחדות נראית לי פנטזיה, אבל הלוואי. הלוואי", אמר. לדבריו, כשליש מעובדי מערכת הבריאות בישראל הם ערבים, ויש לשמור על אופייה הרב-תרבותי של המערכת. "אני עובד רבות עם המנהלים שלי כדי לשמר את זיו כמשפחה רב-תרבותית מיוחדת. אנחנו צריכים את הרב-תרבותיות הזו כדי לטפל בכל האנשים".
את דבריו חתם בקריאה לעובדי מערכת הבריאות להפריד בין עמדותיהם הפוליטיות לבין עבודתם: "תהיו אכפתיים, תצביעו, מצידי תלכו להפגנות, אבל כשאתם באים בבוקר לעבודה, תבואו בלי הדעה הפוליטית. כי מהרגע שהדעה הפוליטית תיכנס לכותלי בית החולים, אנחנו בצרה צרורה".