מחקר של חוקרת ישראלית חשף שלושה אריגים נדירים שנצבעו בחילזון הארגמן לפני 2,000 שנה. עד היום נמצאו בישראל שני אריגים בלבד שנצבעו בצורה זו. האריגים מייצגים את הצבעים היוקרתיים ביותר של העת העתיקה: תכלת, ארגמן ותולעת השני, המוזכרים כולם במקורות.
את המחקר ערכה ד"ר נעמה סוקניק במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, שנעשתה בהנחיית פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה וד"ר דוד אילוז מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בר אילן. בחינת האריגים נעשתה ע"י ד"ר אורית שמיר, אוצרת הממצאים האורגניים ברשות העתיקות.
האריגים עשויים היו לשמש לפיסות יוקרתיות, כחלק מפרטי לבוש בתקופה הרומית. האריגים נחשפו במערות ואדי מורבעאת מדרום לקומראן. הם אותרו במסגרת המחקר, שבדק את חומרי הצבע של 180 דגימות אריגים ממערות מדבר יהודה. בין היתר נמצאו אריגים רבים שנצבעו בחומרים מן הצומח.
שניים מהאריגים, בגוון ארגמני-בורדו, נצבעו בצביעה כפולה בעזרת שניים מהחומרים היקרים ביותר בעת העתיקה - ארגמון כהה-קוצים וכנימה ארמנית. האריג השלישי עשוי צמר, דבר המעיד על כך שסיבי החוטים שלו נצבעו בחשיפה לאור שמש או שבושלו לאחר צביעתם. הסיבים מייצגים שימוש נוסף בחילזון הארגמן כדי להשיג את הגוון הכחול. ייתכן שמדובר באריג תכלת, שנעשה באמצעים דומים ששימשו לעשיית התכלת שבציצית.
מבין כל הצבענים שהיו בשימוש בתקופה הזו, הארגמן נחשב ליוקרתי ביותר. בתקופה ההלניסטית-רומית, יוקרתו עלתה מאוד והגיעה לשיא. אריגים הצבועים בארגמן העידו על יוקרתו של הבגד ועל מעמדו החברתי של בעליו. בכמה תקופות לבוש הארגמן הותר לקיסר ולמשפחתו בלבד; מחירו של צבע הארגמן נסק והיה זהה למחירו של הזהב.
עדיין לא ניתן להסביר בוודאות כיצד התגלגלו האריגים היוקרתיים הלו למערות מורבעאת. יתכן כי שהאריגים היו חלק מרכושם של פליטים יהודים מתקופת מרד בר-כוכבא, ומייצגים את מצבם הכלכלי הטוב עוד לפני פרוץ המרד.
אפשרות אחרת היא שהאריגים היו חלק מרכושם של יחידה צבאית רומית קטנה שעל-פי הממצאים התמקמה במערות מורבעאת לאחר מרד בר-כוכבא. יתכן כי אותם חיילים הביאו חלק מרכושם מחוץ לגבולות הארץ, וחלקו האחר רכשו במהלך שירותם בארץ מהאוכלוסייה המקומית היהודית.