מרצה עם זקן ושדיים תותבים מעורר סערה באוקספורד

הפרשה זכתה לסיקור נרחב בתקשורת הבריטית לאחר שהתברר כי הנהלת הקולג' קיבלה תלונות בנושא כבר לפני חודשים.

במכתב שנשלח ב-1 במאי טענו שלוש בוגרות סנט הילדה כי השימוש בשדיים תותבים גדולים ובבגדים חושפניים אינו מתאים לסביבת לימודים. לדבריהן, ההופעה עלולה ליצור תחושה משפילה או מאיימת בקרב סטודנטיות.

אחת החותמות היא ד"ר לוסי ג'ונסטון, פסיכולוגית קלינית, שהביעה חשש כי סטודנטיות יתקשו להתלונן על התנהלות של מרצה הנמצא בעמדת סמכות. "לא פגשתי את מר ראטלי, ולכן אינני יכולה לדעת בוודאות מה מתרחש כאן", הבהירה. עם זאת, לדבריה, היא מתקשה להבין מדוע הנהלת הקולג' אינה נותנת מענה ברור לחששות שהועלו בפניה.

איש סגל באוקספורד, שהשתתף לצד ראטלי בסדנאות הכשרה, סיפר בעילום שם לדיילי מייל כי חש אי-נוחות רבה בנוכחותו. "במפגש הראשון הוא העביר מצגת. ישבתי בשורה הראשונה, והשדיים התותבים הגדולים שלו היו ממש מול הפנים שלי. לא ידעתי לאן להסתכל", סיפר. לדבריו, הוא התקשה כל כך לשבת לצדו של ראטלי, עד שהחליט להיעדר מרוב המפגשים הבאים.

אותו איש סגל תיאר גם מקרה שבו, לטענתו, ראטלי ישב בחצאית קצרה כשתחתוניו גלויים לעין. "זה באמת הרגיש כמו הטרדה מינית", טען, "אתה מרגיש שכופים עליך להשתתף בפנטזיה מינית של מישהו אחר בלי שבחרת בכך".

מרצה נוספת באוקספורד סיפרה כי לדעתה, סטודנטים ואנשי סגל חוששים להתלונן על ראטלי משום שהם עלולים להיתפס כחסרי סובלנות.

גם בוגרת אחרת של הקולג' תיארה תחושות דומות. "בהתחלה חשבתי שזו בדיחה, איזו תחפושת. אבל אלה הבגדים שהוא לובש ביום-יום", סיפרה.

עם זאת, היא הבהירה שלא למדה אצל ראטלי, וכי אילו הייתה סטודנטית בכיתתו, כנראה הייתה מרגישה לא בנוח אך נמנעת מהגשת תלונה.

לקולג' סנט הילדה יש היסטוריה מיוחדת בהקשר הזה. הוא נוסד בשנת 1893 כמוסד להשכלה גבוהה לנשים בלבד, ורק ב-2008 החל לקבל גם סטודנטים גברים.

המתלוננות טוענות כי דווקא קולג' שהוקם כדי לקדם השכלה לנשים צריך להתייחס ברצינות לחששות הנוגעים לתחושת הביטחון והנוחות שלהן. אלא שהתשובה שקיבלו מההנהלה לא סיפקה אותן.

לפי התכתבויות שפרסם האתר הבריטי UnCaptured, מנהלת הקולג', דיים שרה ספרינגמן, השיבה ב-2 ביוני למכתב של שלוש הבוגרות. בתשובתה הדגישה את מחויבות המוסד לחופש הביטוי במסגרת החוק, לצד שמירה על סביבת לימודים מכבדת וחופשית מאפליה ומהטרדה. עם זאת, היא לא התייחסה ישירות ללבושו של ראטלי ולא הבהירה אם נפתחה בדיקה בעקבות הפניות.

שני מכתבים נוספים, שאחד מהם נשלח בידי הורה לסטודנטית והשני בידי אדם שאינו קשור למוסד, נותרו לפי שולחיהם ללא מענה.

הביקורת הגיעה גם לארגון הבריטי Sex Matters, הפועל למען זכויות המבוססות על מין ביולוגי. פיונה מקאננה, מנהלת הקמפיינים של הארגון, קראה לאוניברסיטה לבדוק אם הופעתו של ראטלי מתאימה לכללי ההתנהגות המצופים ממרצה. לדבריה, נראה שאיש באוקספורד לא בחן ברצינות את השאלה אם הלבוש עלול לגרום לסטודנטיות אי-נוחות, או אם הוא חורג מהמקובל במקום עבודה.

גם עורכת הדין נעמי קנינגהם, המתמחה בדיני עבודה, טענה כי הקולג' עלול להסתכן בהליכים משפטיים אם ייקבע שהתנהלותו של ראטלי מהווה הטרדה.

חשוב להדגיש כי מדובר בעמדות של המתלוננים ומבקרי המוסד, ולא בקביעה משפטית. עצם הבחירה ללבוש בגדים המזוהים עם נשים, להתאפר או להשתמש בשדיים תותבים אינה מוכיחה כשלעצמה הטרדה מינית.

ראטלי מציין בפרופיל הלינקדאין שלו את כינויי הגוף הניטרליים באנגלית, they/them, מה שמראה ככל הנראה שהוא מגדיר את עצמו כא-בינרי ולא מזדהה כגבר או כאשה, אך הוא לא פרסם הסבר אישי לבחירת הלבוש שלו. לכן גם אין בסיס לקבוע שהופעתו נובעת ממניע מיני, כפי שטענו חלק ממבקריו.

בתגובה רשמית שמסר דובר אוניברסיטת אוקספורד בשם האוניברסיטה והקולג' נכתב: "אוניברסיטת אוקספורד מחויבת להיות מקום מכיל ומסביר פנים, שבו כל חברי הקהילה שלנו מרגישים שמכבדים ומעריכים אותם ושהם יכולים להיות מי שהם".

הדובר הוסיף כי האוניברסיטה מצפה מכל מי שעוסק בהוראה להתנהג במקצועיות ולהתייחס לסטודנטים בכבוד. עם זאת, הוא סירב להתייחס ישירות למקרה של ראטלי, והבהיר כי סטודנטים המעוניינים להתלונן יכולים לעשות זאת באמצעות הנהלים הקיימים באוניברסיטה ובקולג'.

גם ראטלי עצמו לא מסר תגובה לפניות התקשורת הבריטית, ועד כה לא דווח על צעדים משמעתיים שננקטו נגדו או על מסקנות של בדיקה כלשהי.