logo

הקים מדינה בגיל 14, יצא למלחמה, גורש ממנה - וזכה בפרס באו"ם

9

דניאל הכריז על רצועת אדמה בין סרביה לקרואטיה כמדינה עצמאית, מינה את עצמו לנשיא ונאבק ברשויות שסילקו אותו משם. עכשיו הצעיר שמנהל ממשלה מהגלות רשם הישג לא צפוי בניו יורק

אסור לפספס26/10/2026 - 00:02
היכרות עם רפבוליקת וורדיסצילום: verdisgov.org

כשהיה בן 14, דניאל ג'קסון וחבריו החליטו להקים מדינה. לא מדינה במשחק מחשב, אלא מדינה עם שטח, דגל, דרכונים ונשיא - הוא עצמו. הם סימנו על המפה רצועת יער קטנה בין קרואטיה לסרביה, על גדות נהר הדנובה, והכריזו עליה כעל "הרפובליקה החופשית של וורדיס". שבע שנים אחר כך, ג'קסון בן ה-21 כבר עומד בראש ממשלה ומתגאה במדינה עם מאות אזרחים, אבל אינו רשאי להיכנס לשטח שעליו הכריז כבעליו.

העימות עם קרואטיה הוביל למעצרו ולגירושו, והוא ממשיך את המאבק על וורדיס מרחוק. כעת הגיעה תפנית משונה: ב-9 באוקטובר הוענק לו פרס על פעילות הומניטרית באירוע שנערך במטה האו"ם בניו יורק. את הפרס העניק מכון עצמאי למדיניות ציבורית ולמחקר דיפלומטי, ולא האו"ם עצמו.

וזה לא נגמר בטקס: באותו יום גם נאם נציג של וורדיס באירוע נוער הקשור לעצרת הכללית. עבור מיזם שרק לפני שנים אחדות היה רעיון של קבוצת נערים, זו הייתה הזדמנות להופיע בפני אנשי ציבור ודיפלומטיה מרחבי העולם

מדינה קטנה, סכסוך גדול

הכול התחיל ב-30 במאי 2019, כשג'קסון וחבריו הכריזו על הקמת וורדיס בשטח המכונה במפות "כיס 3", על גדות נהר הדנובה. מדובר ברצועת אדמה של כחצי קילומטר רבוע, שנמצאת במוקד סכסוך גבולות בין קרואטיה לסרביה.

בעקבות המחלוקת על תוואי הגבול בין שתי המדינות, נוצרו לאורך הנהר כמה שטחים שאף אחת מהן אינה תובעת עליהם ריבונות באופן רשמי. ג'קסון זיהה בכך הזדמנות, והחליט לתבוע בעלות על אחת החלקות ולהקים בה מדינה משלו.

אם וורדיס הייתה זוכה להכרה בין-לאומית, היא הייתה המדינה השנייה הקטנה בעולם, אחרי הוותיקן. אלא שבינתיים מדובר במיקרו-מדינה שהכריזה על עצמאותה באופן חד-צדדי, ללא הכרה רשמית מצד מדינות העולם.

ג'קסון וחבריו ניסו להפוך את החלום למציאות גם בשטח. באוקטובר 2023 הם הגיעו לוורדיס כדי להקים בה יישוב קבע, אבל הרשויות הקרואטיות התערבו, עצרו את חברי הקבוצה וגירשו אותם. על ג'קסון ועל סגנו נאסר להיכנס לקרואטיה, ומאז הם ממשיכים לנהל את המיזם מחוץ לשטח שהם תובעים.

ג'קסון טוען שהרשויות הקרואטיות אף התקינו מצלמות לאורך גדת הנהר כדי למנוע מאנשיו להגיע לוורדיס מכיוון סרביה.

"אנחנו עדיין משגשגים ומתקדמים מאוד, אבל אנחנו עדיין נתונים במצור", סיפר. "קרואטיה עדיין מקשה עלינו מאוד. הם החמירו את ההגבלות על כניסתם של אנשי ממשלת וורדיס לשטח, והם עוקבים אחרינו מקרוב. אנחנו מקווים מאוד שהמצור יוסר בקרוב".

למרות כל הקשיים, ג'קסון לא ויתר על הפרויקט. הוא הקים ממשלה עם שרים, ניסח חוקים, עיצב דגל וסמל מדינה והחל להנפיק דרכונים. לוורדיס יש שלוש שפות רשמיות - אנגלית, קרואטית וסרבית - והמטבע שבחרה הוא האירו.

לדבריו, וורדיס מונה כיום כ-400 אזרחים רשומים, ומדי חודש מתקבלות יותר מאלף פניות מאנשים שמעוניינים להצטרף. אלא ששטחה הזעיר והעובדה שעדיין אי אפשר להתיישב בו באופן קבוע מחייבים את אנשיה להיות בררנים במיוחד בבחירת אזרחים חדשים.

בינתיים מפעילה הממשלה שהוא עומד בראשה שתי נציגויות שהיא מכנה שגרירויות - אחת בעיר דובר שבבריטניה והשנייה בנובי סאד שבסרביה.

אז איך הגיע הנשיא הצעיר לטקס באו"ם?

הפרס שקיבל ג'קסון בניו יורק הוענק לו בזכות פעילות הומניטרית שביצעה וורדיס בחוף השנהב שבמערב אפריקה.

בספטמבר השנה השתתפה משלחת של וורדיס בפרויקט סיוע לגן ילדים באזור אביג'אן. המיזם, שבוצע בשיתוף ארגונים נוספים, כלל מימון חלקי של שיפוץ שירותים ובארות מים, לצד חלוקת תיקים וציוד לימודי לילדים.

ב-9 באוקטובר הוזמן ג'קסון לקבל פרס על הפעילות בטקס שנערך בחדר האוכל הרשמי של נציגי המדינות במטה האו"ם בניו יורק. הפרס הוענק מטעם המכון למדיניות ציבורית ולמחקר דיפלומטי, ארגון עצמאי שהיה שותף גם לפרויקט הסיוע בחוף השנהב.

"זה בהחלט היה אינטנסיבי. זו הייתה חוויה מעניינת מאוד, והיו שם לא מעט אנשים בכירים", סיפר ג'קסון. "זה היה מאוד מלחיץ. אני רק בן 21 ועדיין מתרגל להגיע לאירועים כאלה, עם אנשים כל כך מעניינים ובעלי השפעה".

באותו יום השתתף גם ג'פרי לי, המכהן כשר לעניינים הומניטריים בממשלת וורדיס, בכנס נוער במסגרת פעילות העצרת הכללית של האו"ם. בנאומו הציג את הפעילות ההומניטרית של המיזם ואת תוכניותיו לעתיד.

"האפשרות שעמית שלי ינאם ישירות בפורום הנוער של העצרת הכללית הייתה מדהימה", אמר ג'קסון. "זה אפשר לו ליצור קשרים חדשים עבור וורדיס, במיוחד בתחומים של מעורבות צעירים וסיוע".

ההשתתפות באירועים אינה מעניקה לוורדיס מעמד של מדינה מוכרת, אבל ג'קסון רואה בה הזדמנות לקדם את מטרתו. לדבריו, בכל ביקור בניו יורק הוא ואנשיו מצליחים ליצור קשרים חדשים עם גורמים בעלי השפעה.

דניאל ג'קסון, נשיא הרפובליקה החופשייה של וורדיס
דניאל ג'קסון, נשיא הרפובליקה החופשייה של וורדיס צילום: צילום מסך, verdisgov.org

הפרויקט שהחל כניסוי בין חברים הפך בינתיים לעיסוק במשרה מלאה. ג'קסון, שהתפרנס בעבר מעיצוב עולמות במשחק המחשב רובלוקס, עזב את עבודתו כדי להקדיש את זמנו לניהול המדינה שהקים.

"וורדיס הייתה רעיון שעלה לי בגיל 14. בהתחלה זה היה רק סוג של ניסוי עם כמה חברים", סיפר. "אני מאוד נדהם ממה שהשגנו, אבל לא מופתע מההתקדמות שלנו, כי יש מאחורינו צוות מדהים והתמיכה לא מפסיקה".

ומה יש בפועל במדינה שכל כך הרבה אנשים רוצים לקבל את אזרחותה? בינתיים בעיקר עצים ושטח לא מפותח. "מבחוץ זה נראה כמו סתם יער", אמר ג'קסון, "אבל כשאתה מבין שאתה נמצא במדינה שיצרת בעצמך, יש בזה משהו קסום".

עוד באותו נושא: