כתב יד וויניץ' נראה כאילו נשלף מספרייה של עולם אחר: כ-240 עמודים מכוסים בסימנים שאיש אינו יודע לקרוא, ולצדם איורים של צמחים משונים, מפות כוכבים, גלגלי מזלות ונשים רוחצות. במשך מאות שנים ניסו מלומדים ומפענחי צפנים להבין מה כתוב בו, אך גם כיום לא ברור אם מדובר בשפה שנכחדה, בצופן מתוחכם או ביצירה שאין לה משמעות לשונית כלל.
בדיקות פחמן תיארכו את הקלף שעליו נכתב הספר לשנים 1404 עד 1438. הוא נקרא על שמו של סוחר הספרים וילפריד וויניץ', שרכש אותו ב-1912, ומאז 1969 הוא שמור בספריית הספרים הנדירים של אוניברסיטת ייל.
במהלך השנים הוצעו פתרונות שכללו בין היתר עברית עתיקה ושפה רומאנית קדומה, אבל אף פענוח לא זכה להכרה מחקרית רחבה.
כעת מציעים שני חוקרים הסבר אחר לאחת הסיבות לכך שהטקסט נותר בלתי מובן. הם לא טוענים שהצליחו לקרוא אפילו משפט אחד, אלא שמצאו בעיה בסיסית באופן שבו הספר הגיע לידינו - בעיה שאולי סיבכה מלכתחילה את כל הניסיונות לפענח אותו.
כתב יד וויניץ'
צילום: תיעוד ברשתות חברתיות
אולי הספר פשוט נכרך בסדר הלא נכון?
החוקרים, ליסה פייגין דייוויס, מומחית לכתבי יד מימי הביניים, וקולין לייפילד, חוקר מערכות מידע מאוניברסיטת מלטה, מציעים אפשרות מפתיעה: הדפים של כתב יד וויניץ' אינם מסודרים בסדר שבו נועדו להיקרא.
במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Digital Medievalist, הם טוענים שהספר כלל במקור גיליונות קלף מקופלים שהונחו זה על גבי זה ברצף, ולא קונטרסים שבהם גיליונות מקופלים מוכנסים זה לתוך זה, כפי שהיה מקובל בכריכת ספרים בימי הביניים.
לדבריהם, בשלב כלשהו במאה ה-15, ככל הנראה אדם שלא ידע לקרוא את הכתוב החליט לכרוך את הדפים בשיטה המקובלת, ובכך שינה את סדרם המקורי.
כדי להבין את משמעות הטעות, דמיינו שמישהו לוקח ספר, מפרק אותו לדפים ואז מחבר אותם מחדש בסדר שגוי. גם אם אתם מכירים היטב את השפה שבה הוא נכתב, יהיה לכם קשה לעקוב אחרי הסיפור. במקרה של כתב יד וויניץ', החוקרים נאלצים להתמודד גם עם שפה בלתי מוכרת וגם עם האפשרות שהעמודים אינם מופיעים במקומם הנכון.
אבל ההשערה אינה מבוססת רק על תחושת בטן.
דייוויס הבחינה בעבר שבכמה מקומות בכתב היד איורים מתחילים בעמוד אחד, נקטעים באזור הכריכה וממשיכים בעמוד אחר שמופרד ממנו בכמה דפים. גם חילופי כתב היד בין המעתיקים השונים נראו לה בלתי הגיוניים.
"היו מקרים שבהם איור הגיע עד לקצה הפנימי של העמוד והמשיך בצד השני, למרות שביניהם היו כמה דפים", הסבירה בריאיון לאתר Live Science.
כאשר החוקרים בחנו את האפשרות שהגיליונות היו אמורים להיות מונחים בערימה ולא משולבים זה בזה, חלק מהאיורים האלה הסתדרו מחדש.
גם כתם מים גדול שמופיע בחלקו העליון של כתב היד עשוי לספק רמז. החוקרים מציינים שצורת הכתם אינה מתאימה לסדר הדפים הנוכחי, ומתכוונים לבדוק אם אפשר להשתמש בו כדי לשחזר את הרצף המקורי
מחשב מצא קשר בין דפים רחוקים
כדי לבחון את ההשערה, החוקרים השתמשו בשיטה סטטיסטית המכונה ניתוח סמנטי חבוי, שמאפשרת לזהות דפוסים וקשרים בין חלקי טקסט גם בלי להבין את משמעות המילים.
הם השוו את התוצאות לכתבי יד אחרים מימי הביניים, שבהם סדר הדפים והתוכן ידועים.
הממצאים העלו שבכתב יד וויניץ' יש דפים שמופיעים רחוק זה מזה, אך דומים מאוד מבחינת דפוסי המילים שלהם. לעומת זאת, חלק מהעמודים הסמוכים נראים כאילו אינם שייכים לאותו רצף.
לדברי החוקרים, התוצאות מחזקות את האפשרות שהספר נכרך שלא לפי התכנון המקורי, ושחוקרים קודמים ניסו להבין טקסט שסדרו השתבש לפני מאות שנים.
אבל לתגלית האפשרית יש גם משמעות רחבה יותר.
מחקר קודם של דייוויס זיהה עד חמישה אנשים שונים שכתבו את כתב היד. כעת היא מעלה את האפשרות שהוא לא נוצר בידי מחבר יחיד, אלא היה אוסף של חוברות ששימשו קבוצה של אנשים להעברת ידע מדור לדור.
בין היתר, האיורים בספר כוללים צמחים, סמלים אסטרולוגיים ודמויות נשיות, שחלקן נראות בתוך בריכות או צינורות מים. דייוויס משערת שייתכן שמדובר באוסף ידע עממי של נשים, אולי בתחומי רפואה וצמחי מרפא, אך מדגישה שאין עדיין דרך להוכיח זאת.
האם הפענוח סוף סוף מתקרב?
לאורך השנים הוכרזו כמה פעמים פריצות דרך בפענוח כתב היד, אך אף אחת מהן לא התקבלה כפתרון מוסכם.
ב-2018 טענו חוקרים מקנדה שמערכת ממוחשבת מצאה דמיון בין הטקסט לעברית עתיקה. שנה לאחר מכן טען חוקר מאוניברסיטת בריסטול שהספר נכתב בשפה רומאנית קדומה וכולל מידע על רפואה, מיניות והיריון. הטענה האחרונה עוררה ביקורת חריפה, בין היתר מצד דייוויס עצמה, ואוניברסיטת בריסטול התנערה מהמחקר.
הפעם, החוקרים אינם טוענים שהצליחו לפענח את הכתוב. הם מציעים דרך חדשה לבחון את מבנה הספר, שעשויה לשנות חלק מההנחות שעליהן התבססו מחקרים קודמים.
"המחקר הזה עוזר לנו לחשוב אם יש משמעות אמיתית מאחורי כל זה", אמרה דייוויס. "הוא לא מביא אותנו לפענוח סופי, אבל הוא מקדם אותנו, כי אי אפשר להבין ספר שכל הדפים שלו מעורבבים".
ויש בסיפור גם אירוניה היסטורית: אם השערת החוקרים נכונה, האדם שכרך את הספר בסדר הלא נכון אולי הקשה על פענוחו במשך מאות שנים, אבל גם הציל אותו מכליה.
לדברי דייוויס, כתבי יד רבים מימי הביניים לא שרדו דווקא משום שנותרו כדפים או כחוברות בלתי כרוכים. ייתכן שללא אותה טעות מסתורית, כתב יד וויניץ' כלל לא היה מגיע לימינו.
כך או כך, התעלומה בת 600 השנים עדיין רחוקה מפתרון. אלא שעכשיו, לפני שינסו שוב לפענח את האותיות המוזרות, ייתכן שהחוקרים יצטרכו קודם כול להבין באיזה סדר הן אמורות להופיע.