צורה מלבנית עצומה, שאורכה לפי ההערכה מגיע לכ-16 קילומטרים ורוחבה לכ-6.4 קילומטרים, משכה את תשומת לבו של סקוט סי וורינג כשבחן מפות של קרקעית האוקיינוס ליד פפואה גינאה החדשה. וורינג, שמציג את עצמו כחוקר עב"מים, לא הסתפק בהשערה שמדובר בתצורה גיאולוגית חריגה. הוא הכריז כי ייתכן שזהו בסיס חייזרים ענק ואף טען שדייריו עדיין נמצאים בו. אלא שעד כה איש לא הציג צילום תת-ימי, דגימת חומר או ראיה לכך שבכלל קיים שם מבנה מלאכותי.
וורינג הבחין בצורה החריגה, לדבריו, בעת שעיין במפות של מיזם Seabed 2030, שנועד למפות את קרקעית האוקיינוסים. בסרטון שפרסם בערוץ היוטיוב שלו, UFO Sightings Daily, הוא כינה את מה שראה "מבנה מגליתי" וטען שגודלו וצורתו אינם מתאימים לדעתו לתופעה טבעית.
"מצאתי משהו שלא תאמינו שקיים", אמר לצופיו. "הוא אמיתי, והוא נמצא עכשיו מתחת לאוקיינוס". בהמשך טען שהמבנה יכול להכיל כ-20 בניינים בגודל האמפייר סטייט בניו יורק. "זה מספיק גדול בשביל עיר שלמה", הכריז.
וורינג לא הסתפק בהשערה שמדובר במבנה מלאכותי. לדבריו, המתקן המסתורי עשוי להשתרע לעומק של 16 עד 24 קילומטרים מתחת לקרקעית הים, והוא אף משוכנע שמדובר בבסיס פעיל.
"בסיס החייזרים הזה נראה נקי ומתוחזק", כתב, וטען שהעובדה שהמבנה נראה חשוף ולא מכוסה במשקעים עשויה להעיד שהוא עדיין בשימוש. בהמשך כבר קבע בנחרצות: "חייזרים חיים שם ממש עכשיו".
הטענות עוררו עניין בקרב עוקביו. חלקם התלהבו מהממצא החריג, ואחרים מיהרו לאמץ את ההסבר החוצני. אלא שלמעשה, כל המסקנות האלה מבוססות על פרשנות אישית של מפה ממוחשבת, ולא על בדיקה פיזית של קרקעית האוקיינוס.
וורינג גם לא עצר בפפואה גינאה החדשה. בפרסום נוסף טען שזיהה שרידים של עיר אבודה בקרקעית הים, מערבית לקובה.
לדבריו, במפות ניתן להבחין בשורות של קווים ישרים, מקבילים ומצטלבים, המשתרעים על פני שטח באורך של כ-11 עד 13 קילומטרים וברוחב של כחמישה קילומטרים.
"המפה החדשה הזאת יוצאת דופן", אמר. "במיקום הזה נמצאת עיר עתיקה ששקעה בים".
הפעם הוא דווקא נטה להסבר אנושי. לדבריו, הצורות הגיאומטריות נראות פרימיטיביות יחסית, ולכן ייתכן שהן שרידיה של תרבות קדומה ולא של חייזרים.
וורינג אף העלה את האפשרות שמדובר ביישוב המזכיר את אטלנטיס האגדית, ששקע בעקבות רעידת אדמה חזקה שגרמה לקריסת שונית אל תוך הים.
אלא שגם במקרה הזה לא נמצאו ראיות ארכיאולוגיות, ולא פורסם מחקר מדעי המאשר שהקווים שנראים במפה הם שרידי מבנים אמיתיים.
האם המפות בכלל מציגות את מה שנמצא בקרקעית?
כאן הסיפור מקבל תפנית מעניינת. מתברר שחלק מהצורות הגיאומטריות החריגות המופיעות במפות האוקיינוסים כלל אינן קיימות במציאות.
מיזם Seabed 2030 הוא פרויקט מדעי בינלאומי אמיתי, שמטרתו להשלים את מיפוי קרקעית האוקיינוסים עד שנת 2030. נכון לאפריל 2026, רק כ-28.7% מקרקעית האוקיינוסים מופו באמצעות מדידות העומדות בתקנים מודרניים.
המפות משלבות נתונים שנאספו באמצעות סונאר מספינות מחקר, מדידות מלוויינים והערכות ממוחשבות של מבנה הקרקעית.
אבל השילוב בין שיטות המדידה השונות עלול ליצור צורות שנראות מלאכותיות לחלוטין.
מינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית, NOAA, אף פרסם הסבר מיוחד לתופעה הזאת, בעקבות אנשים שטענו שגילו שרידי ערים אבודות במפות קרקעית הים.
לדברי המומחים, קווים ישרים ורשתות גיאומטריות המופיעים במפות עשויים להיות פשוט המסלולים שבהם עברו ספינות שביצעו מדידות סונאר מפורטות. כשמחברים את הנתונים שלהן למפות כלליות יותר, נוצרות לעיתים צורות המזכירות רחובות, בניינים או מתחמים מתוכננים.
במילים אחרות, מה שנראה כמו שרידי עיר עשוי להיות רק תוצר של האופן שבו המפה הורכבה.
חשוב להדגיש שההסבר הזה אינו מוכיח כי הצורה שוורינג זיהה ליד פפואה גינאה החדשה היא בהכרח שגיאת מיפוי. ייתכן שמדובר בתצורה גיאולוגית אמיתית. אולם כדי לקבוע מה נמצא שם נדרשות מדידות סונאר מפורטות, צילומים תת-ימיים וראיות פיזיות.
גם הטענה שהמבנה משתרע עשרות קילומטרים מתחת לקרקעית אינה ניתנת לביסוס באמצעות מפה המציגה את פני השטח התת-ימיים בלבד.
לכן, נכון לעכשיו, אין שום ראיה לקיומו של בסיס חייזרים ליד פפואה גינאה החדשה, בדיוק כפי שאין ראיה לעיר אבודה מול חופי קובה.
וורינג אולי מצא משהו מעניין במפות, אבל השאלה אם בכלל קיים שם מבנה, ומי או מה יצר אותו, נותרה ללא תשובה. ובינתיים, המקום היחיד שבו אפשר לראות בוודאות את בסיס החייזרים הענק הוא על מסך המחשב.