ג'ואל לפואנט רק רצה למצוא מקום מוצלח לקמפינג בצפון קנדה. ב-2024, בזמן שסרק את האזור בגוגל מפות, הבחין חובב האסטרונומיה בצורה מוזרה: טבעת ענקית של הרים סביב אגם באזור נידח של קוויבק. הוא לא הכיר את המקום, אבל משהו במבנה המעגלי נראה לו חריג מספיק כדי לפנות למדענים. כשנתיים אחר כך התברר שהתצפית המקרית שלו הובילה לתגלית מדעית נדירה.
לפואנט הבחין בטבעת סביב אגם מרסל, באזור קוט-נור שבקוויבק. במקום לחזור לתכנון החופשה, הוא פנה לגיאופיזיקאי פייר רושט ממרכז מחקר בצרפת ושאל אם המבנה עשוי להעיד על אירוע קדום. גם בקרב החוקרים התעוררו ספקות: הצורה בהחלט נראתה מסקרנת, אבל צילום לוויין לבדו אינו יכול להוכיח מה יצר אותה.
בהמשך הצטרף לבדיקה גורדון אוסינסקי, גיאולוג פלנטרי מאוניברסיטת ווסטרן בקנדה ומנהל מאגר בינלאומי של מכתשי פגיעה. גם הוא היה ספקן, אך החליט לצאת עם צוות חוקרים אל האזור המרוחק כדי לברר מה מסתתר בין האגמים והיערות.
המדענים הגיעו לשטח - ומצאו את ההוכחה
באוקטובר 2025 הגיעה משלחת החוקרים לאגם מרסל במטוס ימי. כבר בניסיון להגיע לחוף הם נתקלו בקשיים: המטוס לא הצליח להתקרב ליבשה, והחוקרים נאלצו לצעוד כ-50 מטרים בתוך המים כשהם נושאים את הציוד שלהם. בהמשך חיכו להם שטח ביצתי, צמחייה סבוכה והמוני חרקים.
אבל ביום השני של הבדיקות התברר שהמסע המפרך השתלם. החוקרים מצאו בסלעים תצורות מיוחדות המכונות "חרוטי ניפוץ", שנוצרות בעקבות גלי ההלם האדירים של פגיעת גוף מהחלל בקרקע.
"זו העדות החד-משמעית היחידה לפגיעת מטאוריט שאפשר לראות בשטח בעין בלתי מזוינת", הסביר אוסינסקי בהודעה שפרסמה נאס"א.
הממצא אישר את החשד שהעלה לפואנט מול מסך המחשב שלו: המבנה המעגלי שזיהה הוא למעשה שריד של מכתש עצום שנוצר מפגיעת מטאוריט לפני כ-390 מיליון שנה.
על פי הבדיקות, קוטרו של המכתש מגיע לכ-25 קילומטרים. במרכזו התרוממו סלעים כתוצאה מעוצמת ההתנגשות, ובשטח נמצאו גם שכבות של סלעים שהותכו בחום העצום שנוצר בזמן הפגיעה.
עד אז סברו גיאולוגים שחלק מהסלעים באזור נוצרו מפעילות געשית קדומה. הממצאים החדשים מצביעים על הסבר שונה לחלוטין: התנגשות אדירה שהותירה צלקת בקרום כדור הארץ לפני מאות מיליוני שנים.
אוסינסקי הסביר כי אילו גוף חללי בגודל דומה היה פוגע כיום באזור מיושב, התוצאות היו הרסניות. לדבריו, פגיעה כזאת הייתה עלולה למחוק ערים גדולות, לגרום להרס אזורי נרחב ואף להשפיע על האקלים העולמי.
יש רק כ-200 מכתשים כאלה מוכרים בעולם
למרות ההיסטוריה הארוכה של פגיעות אסטרואידים ומטאוריטים בכדור הארץ, מדענים מכירים כיום רק כ-200 מכתשי פגיעה מאומתים. רבים אחרים ככל הנראה נעלמו בעקבות שחיקה, תהליכים גיאולוגיים או הצטברות משקעים, ואחרים עדיין ממתינים להתגלות.
המכתש החדש זכה לשם "אוהאקאטיק", לאחר התייעצות עם בני קהילת האינו המקומית, המתגוררים באזור. החוקרים הציגו את הממצאים בכנס השנתי של האגודה הבינלאומית למטאוריטים באוגוסט 2026, והם מצפים שהוועדה המקצועית של האגודה תעניק לאתר הכרה רשמית כמכתש פגיעה.
לפי נאס"א, מדובר במכתש הגדול ביותר שהתגלה מאז זיהויו של מבנה היאוואטה בגרינלנד ב-2018. גילו המשוער של המכתש הקנדי, כ-390 מיליון שנה, מבוסס על בדיקות של דגימות הסלע שנאספו במקום, אך המחקר עדיין נמשך.
עבור לפואנט, שלא היה מעורב קודם לכן בחקר מכתשי מטאוריטים, התגלית היא הוכחה לכך שגם אדם ללא הכשרה בתחום מסוים יכול להבחין במשהו שמומחים החמיצו במשך שנים.
"אני מעודד את כולם לא להתעלם מתחושת בטן או מתצפית, גם אם הן אינן קשורות לתחום המומחיות שלהם", אמר בריאיון לרדיו קנדה. בריאיון אחר סיפר שהוא מאושר מהגילוי.
הסיפור שלו מדגים כיצד תמונות לוויין, הזמינות כיום לכל אדם דרך שירותים כמו גוגל מפות, יכולות לסייע בחשיפת תעלומות גיאולוגיות עתיקות.
וכל זה התחיל מאדם שרק חיפש מקום להקים בו אוהל.