בבוקר 12 בנובמבר 1960 יצאה גלוריה קובלביץ' בת ה-8 מביתה בשיקגו להליכה קצרה לכנסייה. אמה הלבישה אותה בשמלה משובצת ורודה-חומה, נישקה אותה לשלום וצפתה בה מתרחקת מהבית.
גלוריה מעולם לא הגיעה ליעדה.
בהמשך אותו יום עצר נהג של חברת כביסה לאכול ארוחת צהריים באזור מיוער בפאלוס פארק, כ-24 קילומטרים מביתה. כתם צבע בתחתית ערוץ קטן משך את תשומת לבו. כשהתקרב, גילה את גופתה של הילדה.
גלוריה נורתה פעמיים בראשה. הרצח זעזע את שיקגו והוביל למצוד נרחב שבו השתתפו משטרה מקומית ומדינתית, כבאים, צופים ויוצאי צבא. החוקרים גבו עדויות, בדקו חשודים וניסו לשחזר את מסלול הילדה, אך זהותו של הרוצח נותרה בגדר תעלומה.
יותר משישה עשורים אחר כך, הראיות שנאספו בזירה סיפקו סוף סוף תשובה.
ה-DNA חיכה לטכנולוגיה שתדע לקרוא אותו
למרות שהחקירה נקלעה למבוי סתום, המשטרה שמרה חלק מהראיות במשך עשרות שנים.
בסמוך לגופה נמצאו כמה מחפציה של גלוריה, והחוקרים אספו גם טביעות אצבע וראיות נוספות. אלא שב-1960 לא היו בידיהם הכלים הטכנולוגיים שמאפשרים כיום להפיק מהן הרבה יותר.
ב-2010 נשלחה שמלתה של גלוריה לבדיקת DNA. נמצא עליה חומר גנטי של גבר, והפרופיל הועלה למאגר הלאומי של ה-FBI. כמה חשודים אפשריים נבדקו ונשללו, והתיק שוב נותר ללא פתרון.
הפריצה הגיעה שנים מאוחר יותר, כשהחוקרים פנו לגנאלוגיה גנטית חקירתית - שיטה שמשווה DNA מזירת פשע למידע גנטי שהועלה לאתרים המשמשים לחקר שורשים ובניית אילנות יוחסין. באמצעות קרובי משפחה רחוקים אפשר לצמצם בהדרגה את החיפוש ולהגיע לזהותו של אדם שמעולם לא מסר DNA למשטרה.
השיטה כבר סייעה בשנים האחרונות לפענח שורה של מקרי רצח ישנים בארצות הברית, ובמקרה של גלוריה היא סיפקה לחוקרים שם חדש לבדיקה.
אלא שהשם הזה היה האחרון שאפשר היה לצפות לו.
הרוצח היה שוטר במשטרת שיקגו
לפי משטרת שיקגו, הראיות הובילו לתומאס פרנסיס מקינרני, שהיה בן 24 בזמן הרצח והתגורר בסמוך לביתה של גלוריה.
מקינרני היה שוטר במשטרת שיקגו.
החוקרים לא הסתפקו בהתאמה הגנטית. בדיקות נוספות של טביעות אצבע וראיות בליסטיות חיזקו, לפי המשטרה, את המסקנה שהוא היה אחראי לרצח.
מקינרני הצטרף למשטרת שיקגו ב-1959, כשנה לפני מותה של גלוריה, ושירת בכוח במשך 28 שנים. באופן מצמרר במיוחד, הוא המשיך בהמשך הקריירה לתפקיד בלש ואף עסק בחקירות רצח.
לאחר שפרש מהמשטרה עבד כחוקר במשרד הסנגוריה הציבורית הפדרלית בלאס וגאס וברינו. ב-2003 אף הוכתר כחוקר מצטיין מטעם הסנגוריה הפדרלית. הוא פרש שנה לאחר מכן ומת ב-2006.
מפקד אגף החקירות במשטרת שיקגו, קווין ברונו, אמר כי העובדה שהאדם שהמשטרה מזהה כיום כרוצח היה בעצמו שוטר היא "מטרידה מאוד" עבור אנשי הארגון.
לדבריו, המשטרה אינה מתכוונת להמעיט בחומרת העובדה הזאת או להתחמק ממנה. מבחינתו, עצם הפענוח אחרי יותר משישה עשורים מוכיח שהמשטרה "לא שוכחת".
עבור בני משפחת קובלביץ', הגילוי פתר סוף סוף את השאלה שרדפה אותם מאז 1960, אבל הוא הגיע מאוחר מכדי להביא את הרוצח לבית המשפט.
אחיה של גלוריה, אדם קובלביץ', אמר כי הוא חש הקלה מכך שזהותו של האחראי למותה נחשפה. הוא קיווה שהידיעה תאפשר גם להוריו, שמתו מבלי לדעת מי רצח את בתם, "לנוח".
אבל לצד ההקלה נשאר גם הכעס על כך שמקינרני חי את כל חייו מבלי להיענש. "הוא מעולם לא שילם את המחיר", אמר קובלביץ'. "אפשר רק לקוות שהוא ישלם אותו אצל אלוהים".
מקינרני היה אב לחמישה, בהם שלוש בנות, וסב לנכדים רבים. בני משפחתו לא מסרו תגובה לדיווחים.
65 שנים אחרי שילדה בת 8 יצאה מהבית ולא חזרה, התעלומה אמנם נפתרה - אבל האיש שהמשטרה קובעת כי רצח אותה מת מבלי שנאלץ אי פעם להסביר למה עשה זאת.