אחד מהרי הגעש הפעילים והמפורסמים ביותר במרכז אמריקה מגלה סימני פעילות חדשים מתחת לפני הקרקע. מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי מתחת להר הגעש מסאיה בניקרגואה פועלים שני מאגרי מאגמה נפרדים - ואחד מהם החל להתמלא מחדש אחרי שנים שבהן נראה כי הוא דווקא התרוקן.
למסאיה יש כינוי שמתאים היטב למוניטין שלו: "לוע הגיהנום". הכינוי, La Boca del Infierno, ניתן לו כבר במאה ה-16 בידי הספרדים, שהגיעו לאזור ונבהלו מהמכתש הלוהט ומפליטות הגזים. לפי המסורת, נזיר אף הציב צלב על שפתו בניסיון "לגרש את השטן".
כיום האיום שמעסיק את המדענים מעט ארצי יותר. מסאיה נמצא כ-20 קילומטרים בלבד מדרום-מזרח למנגואה, בירת ניקרגואה, וכשני מיליון בני אדם חיים בטווח של כ-20 קילומטרים ממנו. ההר הוא גם מוקד תיירות מוכר בזכות מכתש סנטיאגו והפעילות הגעשית שניתן לצפות בה מקרוב.
החדשות הטובות: החוקרים לא מצאו סימן לכך שהתפרצות עומדת להתרחש כעת. החדשות הפחות מרגיעות: מתברר שהמערכת שמובילה מאגמה מתחת להר מורכבת יותר מכפי שהיה ידוע עד היום.
האדמה התחילה להתרומם מחדש
במחקר, שפורסם בכתב העת Geophysical Research Letters, ניתחו חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט נתונים שאספו לווייני Sentinel-1 בין 2018 ל-2024.
הלוויינים משתמשים במכ"ם כדי למדוד שינויים זעירים בפני הקרקע. בהר געש, תנועה של סנטימטרים בודדים יכולה לספק מידע חשוב: כשהקרקע שוקעת, הדבר עשוי להעיד שמאגמה עוזבת מאגר תת-קרקעי. כשהיא מתחילה להתרומם, ייתכן שמאגמה חדשה זורמת אליו מלמטה.
בין 2018 לאמצע 2022 זיהו החוקרים באזור שמצפון למכתש סנטיאגו תזוזה של כשלושה סנטימטרים הרחק מהלוויין, תהליך שהתאים להתרוקנות של מאגר מאגמה מרכזי בעומק של כשלושה קילומטרים.
אבל באמצע 2022 משהו השתנה.
עד 2024 החלה הקרקע באזור לנוע שוב בכיוון ההפוך. לפי החוקרים, ההסבר הסביר ביותר הוא שמאגמה חדשה החלה לזרום ממעמקי האדמה אל המאגר ולנפח אותו מחדש.
"כשיש שקיעה, המשמעות היא שככל הנראה מאגמה מתנקזת מההר", הסבירה החוקרת הראשית אליזבת ג'ונסון. "אבל כשהקרקע מתחילה להתרומם שוב, זה יכול להעיד שמאגמה חדשה נכנסת".
עוד בנושא
הר הגעש ה"מת" מתעורר? התנפח ב-9 ס"מ ופולט גזים אחרי 700,000 שנה
סיכוי של 1 ל-6: האסון שאנחנו כמעט לא מתכוננים אליו ירעיב מיליארדים
ואז הם מצאו מאגר נוסף
החלק המפתיע הגיע דווקא ממכתש סנטיאגו עצמו.
בעוד המאגר המרכזי עבר מהתרוקנות להתנפחות, השטח שמסביב למכתש המשיך לשקוע לאורך כל שש שנות המדידה.
החוקרים הצליחו להסביר את הסתירה באמצעות מאגר שני ורדוד בהרבה - בעומק של כ-200 מטרים בלבד מתחת לפני הקרקע. לפי המודל שלהם, בזמן שהמאגר העמוק יותר החל להתמלא, המאגר הרדוד המשיך לאבד מאגמה.
הממצא מצביע על מערכת "צנרת" געשית מורכבת, שבה מאגמה יכולה לנוע בין כמה אזורי אחסון בעומקים שונים.
הבנת המערכת הזאת חשובה במיוחד משום שמסאיה אינו הר געש שקט. הוא פולט באופן קבוע גופרית דו-חמצנית בריכוזים שעלולים להיות מסוכנים, ובעשורים האחרונים התרחשו בו גם כמה אירועים נפיצים קטנים.
ב-2001, למשל, התפרצות קטנה העיפה סלעים לעבר אזור שבו שהו תיירים סמוך למכתש. איש לא נהרג, אך כלי רכב נפגעו. זרימת הלבה הגדולה האחרונה של מסאיה התרחשה ב-1772.
לא אזהרת התפרצות - אלא כלי שעשוי לספק אותה בעתיד
החוקרים מדגישים שהממצא אינו תחזית להתפרצות קרובה. מטרת המחקר היא דווקא להבין מה נחשב להתנהגות הרגילה של מסאיה - כדי לזהות בעתיד מצב שבו משהו מתחיל להשתנות בצורה חריגה.
"מעקב רציף מאפשר לנו להבין את פעילות הרקע ולזהות אם דברים משתנים", הסביר ד"ר יאנג צ'אול קים, שהיה שותף למחקר. "ואז, אם יהיה צורך להזהיר אנשים, נוכל לעשות זאת בזמן".
במקרה של הר געש שמיליוני בני אדם חיים בסביבתו, מדובר בהרבה יותר מסקרנות מדעית.
"לוע הגיהנום" אולי אינו עומד להתפרץ מחר בבוקר, אבל מתחת לפני השטח שלו המאגמה ממשיכה לנוע - וכעת המדענים מבינים שיש לה יותר ממקום אחד להתחבא בו.