אם היו אומרים לנו שיש סיכוי של אחד לשישה שאסטרואיד ענק יפגע בכדור הארץ במאה הקרובה, סביר להניח שהאנושות הייתה משקיעה לא מעט כסף בניסיון למנוע את האסון. אלא שלפי חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', קיים איום טבעי אחר עם סיכוי דומה לתוצאות קטסטרופליות - ואנחנו כמעט לא מתכוננים אליו.
מדובר בהתפרצות געשית בדרגה 7 במדד ההתפרצות הגעשית, אירוע נדיר ועוצמתי שיכול להזרים כמויות עצומות של אפר וגופרית לאטמוספרה, לקרר את כדור הארץ, לפגוע ביבולים ולערער מערכות מזון וסחר ברחבי העולם.
האזהרה על הסיכוי של אחד לשישה אינה חדשה לגמרי - החוקרים מייקל קסידי ולארה מאני פרסמו אותה כבר ב-2022 - אבל הערכת סיכונים עדכנית יותר שהכינה מאני עבור דו"ח הסיכונים העולמי של האו"ם ב-2025 מציגה בצורה מטרידה הרבה יותר מה אירוע כזה עלול לעשות לעולם של היום.
מיליארדים עלולים להיפגע ממחסור במזון
ההשוואה הכי קרובה היא להתפרצות הר טמבורה באינדונזיה ב-1815, ההתפרצות האחרונה הידועה בדרגה 7. היא הרגה עשרות אלפי בני אדם באופן ישיר ועקיף והזרימה לאטמוספרה כמויות עצומות של גופרית, שחסמו חלק מקרינת השמש והורידו את הטמפרטורות בעולם.
שנת 1816 נכנסה להיסטוריה כ"שנה ללא קיץ". כפור ושלג הופיעו במקומות ובתקופות שבהם לא היו אמורים להופיע, יבולים נכשלו ומחירי המזון זינקו.
עכשיו תקפצו 200 שנה קדימה ותכניסו אירוע כזה לעולם של יותר משמונה מיליארד בני אדם, עם שרשראות אספקה בינלאומיות שמחברות כמעט כל מדינה לאחרת.
מודלים שמופיעים בהערכת הסיכונים החדשה מצביעים על כך שהתפרצות בסדר גודל של טמבורה עלולה לגרום לאובדן יבולים שכמות הקלוריות שלהם שווה לצריכת המזון השנתית של כמיליארד עד 2.9 מיליארד בני אדם, בהתאם למיקום ההתפרצות ולתגובה האקלימית.
זה לא אומר ששלושה מיליארד בני אדם בהכרח ירעבו. מאגרי מזון, סחר בינלאומי, שינויי צריכה ופעולות ממשלתיות יכולים לצמצם את הפגיעה. אבל אם כמה מאזורי גידול המזון המרכזיים בעולם ייפגעו בו-זמנית, מחירי המזון עלולים לזנק והלחץ על המדינות העניות והפגיעות ביותר יהיה עצום.
וזה יכול לעלות טריליונים
הנזק גם לא יסתכם בסופרמרקט. לפי תרחישי סיכון שנכללו בעדכון מ-2025, התפרצות בעלת השפעה גבוהה עלולה לגרום בתוך חמש שנים להפסדים כלכליים של כ-1.2 עד 4.8 טריליון דולר.
והר געש לא חייב אפילו להיות הגדול ביותר שניתן לדמיין כדי לגרום לנזק עולמי. התפרצות קטנה יותר במקום הלא נכון יכולה לסגור נתיבי תעופה, לפגוע בכבלים תת-ימיים, לשבש נמלים ולנתק שרשראות אספקה מרכזיות.
ראינו גרסה קטנה מאוד של זה ב-2010, כשהתפרצות הר הגעש אייאפיאטלאייקוטל באיסלנד גרמה לסגירת חלקים גדולים מהמרחב האווירי האירופי במשך ימים ועלתה לכלכלה העולמית מיליארדי דולרים.
ואז הגיעה ההתפרצות האדירה בטונגה ב-2022, שיצרה גלי הלם שהקיפו את כדור הארץ וצונאמי שנמדד הרחק ממקום ההתפרצות. החוקרים תיארו אותה כמעין "כמעט פגיעה" - תזכורת למה שהטבע מסוגל לעשות גם בלי להגיע לדרגה 7.
הלבה הלוהטת של הר הגעש באיסלנד
צילום: (צילום: רויטרס, עריכת וידאו: דורון שטיין, קריינות: עומר רבין)
אנחנו אפילו לא יודעים איפה כולם נמצאים
אחת הבעיות המטרידות ביותר היא שהאנושות עדיין לא מכירה מספיק טוב את כל מקורות הסיכון.
חוקרים זיהו רק חלק מהאתרים שבהם התרחשו התפרצויות ענק בעשרות אלפי השנים האחרונות. משקעים בקרקעית אגמים וימים, במיוחד באזורים שלא נחקרו מספיק, עשויים עדיין להסתיר עדויות להתפרצויות עתיקות - ולמערכות געשיות שאנחנו לא מבינים עד הסוף.
הפתרון, לדברי החוקרים, אינו להיכנס לפאניקה אלא להתחיל להתייחס להתפרצויות ענק כפי שמתייחסים לאסטרואידים: להשקיע יותר בניטור לווייני, חיישנים, מחקר גיאולוגי, מערכות התרעה ותוכניות להתמודדות עם פגיעה במזון ובשרשראות האספקה.
כי בניגוד לאסטרואיד שיגיע מהחלל, הרי הגעש המסוכנים כבר נמצאים כאן. השאלה היא רק מתי אחד מהם יחליט להזכיר לנו את זה.