החיפוש אחר תיבת נח קיבל השבוע תפנית נוספת, והפעם החוקרים שעובדים בתצורת דורופינר במזרח טורקיה טוענים שיש בידיהם משהו מוחשי יותר מעוד השוואה בין צורת הגבעה למידות המקראיות של התיבה. סריקות מכ"ם חדשות, שלדבריהם הגיעו בחלק מהנקודות לעומק של עד כ-95 מטרים, חשפו מתחת לקרקע דפוסים מאורגנים הכוללים קווים חוזרים, זוויות, חללים, מסדרונות וחדרים.
בדוח ראשוני שפורסם ביום רביעי טען צוות Noah's Ark Scans כי הנתונים מצביעים על עצם גדול ומאורגן מתחת לתצורה דמוית הספינה, שאורכה כ-157 מטרים. לטענתם, החתימה שנקלטה אינה מתאימה לגוש סלע טבעי ורציף.
מי שביצע את הסריקות הוא ד"ר חוסרו באחטאר, מהנדס שפיתח במשך עשרות שנים מערכות איתור עבור גופי ביטחון אמריקניים, בהם חיל האוויר, הצי ו-NORAD. "מה שנמצא מתחת לפני השטח יוצא דופן", אמר באחטאר. "ב-40 שנותיי בתחום לא ראיתי דבר כזה".
"הקרקע לא מסתדרת בעצמה למסדרונות וחדרים"
באחטאר השתמש במערכת שפיתח בשם BakhtarRadar, שנועדה במקור לאתר מנהרות, חללים ומבנים קבורים. אנדרו ג'ונס, מייסד Noah's Ark Scans, תיאר אותה כמעין "סריקת CT של האדמה" - מערכת שמנסה לסנן את הרקע הגיאולוגי ולהבליט חריגות מתחת לפני השטח.
לדברי באחטאר, דווקא משום שהמערכת נועדה להעלים מהתמונה סלע, אדמה ומאפיינים טבעיים רגילים, העובדה שהדפוסים המאורגנים עדיין מופיעים בצורה חזקה היא שמעוררת את עניינו.
"זה יכול להיות כלי שיט. זה יכול להיות חללית", אמר, כשהוא מדגיש שאין ביכולתו לקבוע מהמכ"ם לבדו מהו העצם. "מה שאני יכול לומר הוא שזה מאורגן, שיש לו מבנה, ושמסה גיאולוגית מוצקה לא הייתה מחזירה חתימה חזקה כזאת".
לדבריו, "קרקע טבעית לא מסתדרת בעצמה למסדרונות, חדרים ומעברים".
הצוות טוען שהסריקות החדשות מחזקות ממצאים מסקר מכ"ם שנערך במקום כבר ב-2019, שבו זוהו חריגות ליניאריות וזוויתיות שפירשו כחומות אפשריות, מעברים ותאים נפרדים.
במקביל למכ"ם החלו בסוף ספטמבר גם קידוחי ליבה בכמה נקודות בתצורה, במסגרת עבודת שטח בהובלת חוקרים מטורקיה.
ג'ונס טוען שהקידוחים אינם תומכים בהסבר שלפיו מתחת לתצורה מסתתר פשוט גוש סלע אחד, מוצק ורציף. "אנשים אמרו שזה סלע גדול, שהבוץ זרם סביבו ויצר במקרה צורה של ספינה", אמר. "אבל עכשיו אנחנו ממש קודחים פנימה ומגלים שלא מדובר בבלוק אחד מוצק של סלע".
עם זאת, בקידוחים הראשונים כן נתקלו החוקרים בשכבה קשה במיוחד בעומק של כ-3.7 עד 4.6 מטרים. הדגימות שנלקחו ממנה נשלחו לבדיקות מעבדה.
הצוות כבר מסר כי חלק מהדגימות עשירות בחומר אורגני, וכעת נבדקת בין היתר האפשרות שמדובר בשרידי עץ שהתפרק או השתנה במהלך אלפי שנים. תוצאות הבדיקות עדיין לא התקבלו.
הסריקה המלאה של האתר צפויה להסתיים במהלך נובמבר, ותוצאות נוספות מבדיקות המעבדה אמורות להגיע בהמשך.
עכשיו הם רוצים לחפש DNA של בעלי חיים
אבל מבחינת החוקרים, גם הוכחה שמדובר במבנה מעשה ידי אדם עדיין לא תספיק כדי לקבוע שמדובר בתיבת נח.
"אנחנו יודעים עכשיו שאנחנו מסתכלים על מבנה עצום, דמוי סירה, עם דפוסים מאורגנים ומסדרונות בהרי אררט", טען ג'ונס. "האתגר הוא להוכיח שזה כלי השיט ששימר חיים במהלך מבול קטסטרופלי".
לדבריו, ההוכחה שהם מחפשים לא תגיע מסריקה נוספת. הצוות מנהל כעת שיחות עם מדענים המתמחים באיתור ושחזור DNA עתיק מתוך עצמות, שיניים וחומרים שהתפרקו במשך אלפי שנים, בתקווה שבשלב הבא ניתן יהיה לקחת דגימות מתוך החללים שמופו מתחת לתצורה ולבדוק אם נותר בהם חומר גנטי של בעלי חיים.
הטענה שלפיה דורופינר היא תיבת נח עדיין רחוקה מקונצנזוס מדעי, וגיאולוגים אחרים הסבירו במשך שנים את צורת האתר כתוצאה של תהליכים טבעיים. גם הממצאים החדשים טרם עברו ביקורת עמיתים, ובאחטאר עצמו אינו טוען שהמכ"ם מסוגל לזהות את תיבת נח.
מה שהוא כן אומר הוא שהחתימה שנמצאה מתחת לקרקע אינה דומה למה שהיה מצפה לראות ממסה גיאולוגית מוצקה.
עכשיו, אחרי המסדרונות, החללים והקידוחים, השאלה עוברת מהמכ"ם למעבדה - ושם יצטרכו החוקרים להראות אם מה שקבור מתחת לדורופינר הוא באמת משהו שאי אפשר להסביר רק באמצעות גיאולוגיה.