החיפוש אחר תיבת נח עבר לשלב חדש - והפעם יש גם מצלמה. צוות החוקרים שעובד בתצורת דורופינאר במזרח טורקיה החדיר רובוט זעיר לעומק של כ-18 מטרים בתוך אחד מחורי הקידוח באתר, בניסיון להגיע לחללים תת-קרקעיים שנקלטו קודם לכן בסריקות רדאר.
הצוות, שמאמין כי התצורה דמוית הסירה עשויה להיות שרידיה של תיבת נח המקראית, פרסם את התיעוד תחת הכותרת "מבט ראשון מתוך תיבת נח". הרובוט, שזכה לשם Gopher - על שם "עצי גופר" שמהם נבנתה התיבה לפי ספר בראשית - מצויד במצלמה ונועד להשתחל דרך קידוחים צרים אל אזורים שלא ניתן להגיע אליהם בדרך אחרת.
המבצע לא הלך בדיוק לפי התוכנית. כשהרובוט הגיע לעומק, גלגליו התקשו לנוע בתוך המשקע הרך והרופף, והצוות כבר הודיע שיהיה צורך לבצע בו שינויים לפני ניסיון נוסף.
ובכל זאת, מבחינת החוקרים גם מה שלא נראה שם היה מעניין.
זה מה שהם צילמו
"לא מצאנו סלע מוצק"
אנשי Noah's Ark Scans טוענים כי הרובוט והקידוחים מחזקים את מה שלדבריהם הראו הסריקות הקודמות: מתחת לפני הקרקע לא נמצא גוש אחיד של סלע או שכבת סלע אם מוצקה.
"סריקות הרדאר צדקו", כתבו לצד הסרטון. "לא נמצא סלע או סלע אם".
הטענה הזו חשובה מבחינתם משום שאחד ההסברים הגיאולוגיים שהוצעו לאורך השנים לתצורת דורופינאר הוא שמדובר במבנה טבעי שקיבל את צורתו דמוית הסירה בעקבות תהליכים גיאולוגיים, סחיפה ותנועת קרקע.
רק בשבוע שעבר דיווחנו כאן על טענת אנשי הצוות כי הם "בטוחים ב-100 אחוז" שבתוך התצורה נמצא מבנה מעשה ידי אדם. חשוב לציין שהטענה הזו רחוקה מקונצנזוס. רוב הגיאולוגים והארכיאולוגים שבחנו את דורופינאר לאורך השנים סבורים שמדובר בתצורה טבעית, ובמחקר שפורסם כבר ב-1996 היא תוארה כתוצאה של תהליכים גיאולוגיים רגילים. גם הממצאים החדשים עדיין לא פורסמו כמחקר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, והתוצאות המלאות של הפרויקט הנוכחי צפויות להתפרסם רק בהמשך.
בסריקות שנערכו באתר בשנים האחרונות זוהו קווים ישרים, זוויות, שכבות וחללים שהצוות מפרש כמסדרונות, חדרים ומבנים פנימיים אפשריים. חמש חריגות בולטות אף הוצגו כמערכת אפשרית המשתרעת לאורך כ-46 מטרים.
המטרה של הרובוט היא להגיע בדיוק לאזורים האלה ולצלם אותם ישירות - במקום להסתפק באופן שבו הם נראים על מסכי הרדאר.
נכון לעכשיו הוא עדיין לא הגיע לחלל פתוח, לחדר או למסדרון. התיעוד הראשון מציג בעיקר את פנים הקידוח ואת המשקע הרופף שבו התקשה לנוע.
157 מטרים - ורק אז מבינים את הגודל
במקביל לעבודת הקידוח, אנשי הצוות ניסו לאחרונה להמחיש עד כמה גדולה התצורה שבה הם עובדים.
קז מקגרווי, אחת מחברות Noah's Ark Scans, צילמה את עצמה הולכת סביב היקף האתר. אורכה של התצורה הוא כ-157 מטרים - נתון שהפך במשך שנים לאחד הדברים שמושכים אליה את תומכי תאוריית התיבה.
לדבריה, לקח לה שמונה דקות וחצי להקיף אותה ברגל.
"קשה באמת להבין את קנה המידה מתמונות או מצילומי רחפן", אמרה. "כשעומדים בתחתית ומביטים כלפי מעלה אל צדי התצורה, היא פשוט ממשיכה וממשיכה".
הגודל מושך תשומת לב משום שהוא קרוב למידות שמייחסים חלק מהחוקרים לתיאור המקראי של התיבה, בהתאם לאופן שבו ממירים את יחידת ה"אמה" העתיקה למידות מודרניות.
השלב הבא: להגיע לחללים
כעת הרובוט הוא הניסיון הראשון של הצוות להכניס מצלמה אל תוך האזורים שבהם הסריקות הצביעו על חללים אפשריים.
הפרויקט מתנהל באישור הרשויות בטורקיה ובהובלת פרופ' ג'נקר אטילה מאוניברסיטת סיוואס ג'ומהורייט, בשיתוף Noah's Ark Scans. במסגרת העבודה נלקחות גם דגימות ליבה שאמורות לעבור בדיקות מעבדה של הרכב הקרקע, החומר האורגני והשכבות השונות באתר.
אנדרו ג'ונס, ממובילי הפרויקט, כבר אמר כי הוא מאמין שהתצורה מכילה את שרידיה הקבורים של תיבת נח.
אבל בינתיים, מי שקיווה שהרובוט ייכנס דרך חור צר ויחזור עם צילום של קורות עץ, חדרים או מסדרון בן 4,300 שנה יצטרך להמתין לניסיון הבא.
כרגע ה"מבט הראשון לתוך תיבת נח" נראה בעיקר כמו הרבה מאוד אדמה. השאלה המעניינת היא מה יקרה כשה-Gopher המשופר יצליח להתקדם מעבר לה.