כמה שעות ביליתם היום באינסטגרם, בטיקטוק או בפייסבוק? הדיון על השפעת הרשתות החברתיות מתמקד לעיתים קרובות בזמן שאנחנו מבלים מול המסך. אלא שמספר השעות אינו מספר את הסיפור כולו. גם הפעילות שאנחנו עושים ברשת, הקשרים שאנחנו מקיימים בה וסדרי העדיפויות שלנו בחיים עשויים להיות קשורים לחוויה הדיגיטלית שלנו.
מחקר שערכו ד"ר עופר אטד, מרצה בכיר בבית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי פרס, ופרופ' פנינית רוסו־נצר, בחן את הקשר בין שתי נטיות פסיכולוגיות לבין השימוש ברשתות: תעדוף משמעות בחיי היומיום ותעדוף חוויות ורגשות חיוביים.
"האם חשוב רק כמה זמן אנחנו מבלים ברשתות החברתיות, או גם מה מניע אותנו להשתמש בהן?", שואל אטד. "בדיוק בשאלה הזו עסק מחקר שערכתי יחד עם פרופ' פנינית רוסו־נצר".
משמעות, הנאה ומה שביניהן
המחקר, שפורסם בפברואר בכתב העת המדעי Information, כלל 414 משתתפים. החוקרים בחנו כיצד סדרי העדיפויות שלהם קשורים לדפוסי השימוש ברשתות ולמדדים של רווחה נפשית.
תעדוף משמעות מתייחס לבחירה בפעילויות ולארגון חיי היומיום בהתאם לערכים ולדברים שהאדם תופס כחשובים ומשמעותיים. תעדוף רגשות חיוביים מתייחס לנטייה לבחור חוויות ופעילויות מתוך רצון להרגיש טוב וליהנות.
זו הבחנה חשובה: המחקר עסק בנטיות רחבות בחיים ובקשר שלהן להתנהלות ברשת. הוא לא בדק רק מדוע אדם פתח אפליקציה ברגע מסוים, ואינו מחלק את המשתמשים באופן חד למי שמחפשים משמעות ולמי שמחפשים הנאה.
לפי הממצאים, משתתפים שנטו לתעדף משמעות דיווחו על פחות זמן מסך, פחות פחד מהחמצה, המוכר בשם FOMO, יותר חמלה עצמית ופחות תסמינים של מצוקה נפשית. הם גם הציגו רמות גבוהות יותר של "שגשוג דיגיטלי", מדד הבוחן היבטים חיוביים של החיים במרחב המקוון.
לעומתם, לפי תיאור הממצאים שמסר אטד, משתתפים שנטו לתעדף רגשות חיוביים היו מעורבים יותר ברשתות ועסקו יותר בהשוואה חברתית. עם זאת, הנטייה הזאת לא נמצאה קשורה לשגשוג דיגיטלי או לרווחה נפשית גבוהה יותר.
"המחקר שלנו מצביע על אפשרות מעניינת: האוריינטציה הפסיכולוגית שאנחנו מביאים איתנו לעולם הדיגיטלי עשויה להיות חשובה לא פחות מהזמן שאנחנו מבלים בו", אומר אטד.
גם סוג השימוש משנה את התמונה
הממצאים מצטרפים לדיון רחב יותר שמציג דוח האושר העולמי לשנת 2026. לפי הדוח, הקשר בין רשתות חברתיות לבין שביעות רצון מהחיים משתנה בהתאם לפלטפורמה, לאופי הפעילות ולהקשר החברתי.
"החוקרים מצאו הבדלים משמעותיים בין פלטפורמות המעודדות תקשורת וקשרים חברתיים, כמו WhatsApp ו־Facebook, לבין פלטפורמות המתמקדות יותר בצריכת תוכן המותאם באמצעות אלגוריתמים, כמו Instagram, TikTok ו־X", מסביר אטד.
בנתונים מאמריקה הלטינית שהוצגו בדוח, פלטפורמות המדגישות קשרים חברתיים נמצאו קשורות באופן חיובי יותר לשביעות רצון מהחיים. פלטפורמות המתמקדות בתוכן אלגוריתמי הציגו קשרים פחות חיוביים, ולעיתים שליליים, עם מדדי רווחה.
אין בכך כדי לקבוע שכל שימוש בפלטפורמה מסוימת מועיל או מזיק. אותה אפליקציה יכולה לשמש לשיחה עם חבר קרוב, להשתתפות בקהילה או לגלילה ממושכת ולהשוואה לאחרים. ההבדלים האלה חשובים כשמנסים להבין מה אנחנו מקבלים מהזמן שלנו ברשת.
זמן המסך אינו פועל בחלל ריק
ניתוח נוסף שהוצג בדוח האושר בחן נתונים של בני 15 מ־47 מדינות. שימוש מוגבל ברשתות, של פחות משעה ביום, נקשר לשביעות רצון גבוהה יותר מהחיים בהשוואה להיעדר שימוש. שימוש נרחב יותר נקשר בדרך כלל לשביעות רצון נמוכה יותר, במיוחד בקרב בנות.
לצד זאת, תחושת השייכות לבית הספר הייתה קשורה לשביעות הרצון מהחיים בעוצמה גבוהה בהרבה מזמן השימוש ברשתות. הנתון הזה מדגיש את החשיבות של הסביבה שבה מתנהלים חייהם של המשתמשים, גם מחוץ למסך.
חשוב גם להבחין בין קשר לבין סיבה ותוצאה. הממצאים במחקר של אטד ורוסו־נצר אינם מוכיחים שתיעדוף משמעות הוא שגורם להפחתת זמן המסך או לשיפור במצב הנפשי. ייתכן שהקשרים פועלים בכמה כיוונים, וגורמים נוספים משפיעים עליהם. הם גם אינם מלמדים שחיפוש הנאה מזיק כשלעצמו.
לשם מה אנחנו פותחים את האפליקציה?
לדברי אטד, המחקר מציע להוסיף לבחינת ההרגלים הדיגיטליים גם שאלה על הצרכים והערכים שלנו.
"אז אולי השאלה אינה רק כמה זמן אנחנו גוללים, אלא לשם מה אנחנו גוללים? האם אנחנו מחפשים עוד רגע של הנאה, אישור והשוואה לאחרים? או שאנחנו משתמשים במרחב הדיגיטלי בדרכים שמתחברות לערכים, לקשרים ולדברים שבאמת חשובים לנו"?
הבירור הזה אינו דורש לוותר על בידור או למדוד את התועלת של כל סרטון. הוא יכול להתחיל בהתבוננות פשוטה: האם השימוש ברשת מאפשר לנו קשר ועניין, והאם אנחנו מסיימים אותו בתחושה שקיבלנו משהו שרצינו?
"בעיניי, זהו כיוון חשוב לחשיבה על רווחה נפשית בעידן הדיגיטלי", מסכם אטד. "לא רק איך לצמצם את הנזקים האפשריים של הרשתות החברתיות, אלא גם איך לאפשר לאנשים לשגשג בתוכן".