לזה אין חיסון: מה עשתה הקורונה לזוגיות שלנו?

הסיפור הזה הוא רק דוגמא אחת לאופן שבו משבר הקורונה העולמי טלטל עבור זוגות רבים את הסירה. לא כולם נפרדו, לחלקם - אם כי מעטים מאוד - זה אפילו עשה טוב, אבל לרוב המכריע של הזוגות השנה האחרונה היתה כרוכה בהתמודדויות לא פשוטות, גם בתוך מערכת היחסים הזוגית. לדברי ענבל מילר היללי, פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית ופרטנית, המשבר העולמי הוא רק חלק מהסיפור, והכל תלוי באופן שבו הוא מתכתב עם מה שהיה וישנו בתוך הזוגיות ובתוך עולמו הפנימי של כל אחד מבני הזוג.

"עצם המשבר החיצוני הוא דרמה בפני עצמה. פתאום אנשים מצאו את עצמם עובדים מהבית עם ילדים קטנים, החלו ויכוחים יומיומיים של מי עושה מה, דברים שקשורים בחלוקת הנטל בבית ובזוגיות. יש זוגות שזה מאוד הציף אותם. וכשאנחנו מדברים על שנה רצופה כזאת שבה זה מוסיף ומתמשך כל הזמן, זה מביא למשבר", היא אומרת.

גם יעל כוכבא, פסיכולוגית קלינית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מסכימה שהמגיפה עצמה לא יצרה יש מאין משברים בזוגיות שלא היו שם עוד קודם. "ראינו החרפה בעיקר במשפחות שהיתה בהן בעיה או קונפליקט קודם, כמו בעיה עם חלוקת תפקידים או התארגנות בבית או בעיות תקשורת", היא אומרת.

כפי שוודאי יעיד כל זוג, ההשפעה של מגיפה עולמית יכולה להיות מורגשת על ספקטרום רחב - זה לא חייב להגיע למשבר קיצוני או פרידה. השנה וחצי האחרונות היו קשות מאוד מכל בחינה, גם זו הזוגית. ההבדל הוא באופן שבו בני הזוג מתמודדים עם הקושי. "יש זוגות שזה מפרק אותם ויש זוגות שיודעים להתמודד, ועבורם המשבר יכול להיות גם הזדמנות לצמיחה", אומרת מילר ומסמנת את החוסן הנפשי הזוגי כמעין אקס פקטור שמכריע את גורלה של זוגיות.

למה הכוונה ב"חוסן נפשי זוגי"?
"יש זוגות שיכולים לעמוד בצורה טובה במשברים, כל משבר - זה יכול להיות אובדן, פגיעה כלכלית או מגיפה עולמית. אלה זוגות שיש להם מנגנונים יעילים לפתירת קונפליקטים, שיש ביניהם רמה גבוהה של אכפתיות, אינטימיות, יכולת לייצר שיח סביב קשיים. כל אלה הם חלק מחוסן נפשי של זוג. זוגות שאין להם את זה נוטים יותר להתפרק ולהיכנס למשבר", היא מסבירה.

אף שאין בידיהן נתונים רשמיים פרט להתרשמותן האישית והמקצועית מהשנה האחרונה, כוכבא ומילר-היללי שתיהן מרגישות היטב שחלה עלייה בפניות לעזרה וטיפול מאז שפרצה מגיפת הקורונה. ויש גם מכנה משותף מאוד ברור לרובן של הפניות הללו, מעין חוויה קולקטיבית שנחווית כטראומה מבודדת בכל אחד מהבתים שבהם היא פוגעת.

"הרבה פעמים זה לא מדובר ישירות כקשור לקורונה, אבל התחושה היא שמשהו בשיווי המשקל מאוד התערער וזה מאוד משפיע על הזוגיות. אני מקבלת זוגות שפתאום מדברים על יותר קונפליקטים ויותר שאלות שקשורות לחלוקת עומס בבית, קשיים באינטימיות ועד אפילו לשאלות בסיסיות כמו אם רוצים בכלל להמשיך לחיות יחד", אומר מילר-היללי.

"אם אנשים היו לקראת פרידה, הקורונה האיצה אצלם תהליכי נפרדות", אומרת כוכבא, "היו לא מעט אנשים שהיו בנישואים כושלים או נישואים עם בעיות גם לפני הקורונה, והיו רומנים וכל מיני קשרים מחוץ לנישואים שנאלצו להיקטע בגלל מגבלות הקורונה. האנשים האלה נאלצו להחליט אם הם משקמים את הזוגיות או מסיימים אותה".

מה עשתה המגיפה וכל ההשפעות הנלוות אליה כמו סגר, פגיעה בפרנסה, וחוסר הוודאות הכללית לזוגיות?
"קודם כל, רמת החרדה עלתה. יש זוגות שזה גורם להם למתח, לחץ ומריבות ויש זוגות שנעזרו אחד בשנייה ויצרו הווי משפחתי ייחודי - אם אין חו"ל ואין מסעדות ואין בילויים אז מה יש? יש ארוחה משפחתית, יש זמן משפחתי וזוגי. משבר הוא תקופה שמצמיחה. הוא עוזר להתפתח, בהנחה שמצליחים להתגבר ולהתמודד", אומרת כוכבא.

אולם לדבריה, לכל המטבעות הללו יש גם צד שני: "ראינו עלייה בדיכאון ובחרדה בתקופה הזאת, במיוחד אצל אנשים עם נטייה דיכאונית שהם כ-20 אחוזים מהאוכלוסייה. יש חרדה קיומית מאוד גדולה אצל אנשים, במיוחד אצל אלה שחוו פגיעה כלכלית קשה. חרדה כלכלית מכניסה זוגיות למשבר מאוד גדול. יש מי שממנפים אותו ויש כאלה שמשתמשים בו לפגוע אחד בשני. יש אנשים כשהקרקע מתחילה להתערער מתחילים להתנהג לא יפה אחד לשני. ואצל נשים בזוגיות כושלת השיקול הכלכלי יכול לפעמים למנוע פירוק של הבית, אז הן נשארות, אבל בבית יש גיהנום".

"פה ושם יש זוגות שהפיקו תועלת מהמשבר", אומרת מילר-היללי ומדגישה באותה נשימה שהם ממש לא הכלל. "יש זוגות שבמהלך הסגרים גילו אחד את השנייה, אחרי שהתפספסו עד כה בגלל העומס של החיים. ודווקא בקורונה הם גילו את הבסיס הטוב של הקשר שלהם, את הערכים הדומים והמכנים המשותפים. אבל זה פחות שכיח, הרבה יותר זוגות התמודדו עם משבר וקושי. יש זוגות שהצליחו להתמודד בכוחות עצמם, כי המנגנונים שלהם טובים ויעילים ויש לא מעט זוגות שממש התפרקו מזה. יש יותר פרידות וגירושים בגלל הקורונה".

את העלייה במספרם של הזוגות המתגרשים מרגישים בכל העולם, לא רק בישראל, מה שמחזק את ההבנה שהמשבר העולמי הזה יצר עומס אוניברסלי על מערכות יחסים באשר הן. כך למשל, בארה"ב פורסם כי אתר משפטי שמוכר חוזים סטנדרטיים מסוגים שונים דיווח על עלייה של 34 אחוזים במכירות של חוזי גירושים והסדרי פרידה במהלך שנת 2020. בווהאן שבסין - המחוז שממנו יצאה לעולם מגיפת הקורונה, נרשם זינוק במספר הזוגות שפתחו בהליכי גירושים מיד לאחר תום הסגר ההדוק שהוטל שם על התושבים. בבריטניה דיווחו משרדי עורכי דין על עליות של עשרות אחוזים בפניות של זוגות שמבקשים לפרק את נישואיהם בחודשים יולי-אוקטובר 2020. ואפילו בשבדיה, שבה רוב הזמן המגבלות היו קלות ביותר בהשוואה לעולם - ולא הוטלו בה סגרים, נרשמה עלייה במספר הזוגות המתגרשים במהלך חודשי הקיץ של 2020 ומומחים מציינים שלרוב מדובר בתקופה שבה יש ירידה בכמות תיקי הגירושים.

באיזשהו שלב של המגיפה, בשיאם של הסגרים, היה נדמה שאולי המעבר לעבודה מהבית ייצר מציאות חדשה שבה קל יותר לחלק את נטל גידול הילדים ותחזוקת הבית בין בני הזוג בצורה מאוזנת ושוויונית יותר. הילדים אמנם היו בבית, ובגילאים הצעירים זה היה מורכב ועמוס, במיוחד בבתים שבהם היו גם שני הורים שנאלצו לעבוד מהבית תוך כדי העסקת ילדים, תפעול זום והכנת ארוחות. אבל מצד שני, שני בני הזוג היו שם ויכלו לחלוק את המשימות האלה בצורה שווה. אולם מילר-היללי וכוכבא שתיהן סקפטיות לגבי התגשמות משאלת הלב הזאת בפועל:

"אני לא בטוחה שזה איזן. אם יש אצל בני הזוג תפיסת תפקידים מסורתית, אני לא בטוחה שזה משנה שהגבר עובד מהבית כי עדיין יש תחושה שהעבודה שלו 'חשובה יותר' והוא זה שצריך את מרחב העבודה והשקט, בזמן שבת הזוג שלו דואגת לכל השאר", אומרת מילר-היללי. וכוכבא מחרה מחזיקה אחריה. "מי שנשאר בבית הנטל עליו היה יותר גדול, לרוב אלה נשים שנשארו יותר בבית ונאלצו גם לעבוד כרגיל מהבית בלי מסגרות לילדים, לתפעל זום לילדים, לבשל. הנטייה הטבעית של גברים היא להפיל את הבית והילדים על הנשים".

מה עשתה שנת הקורונה לאינטימיות הזוגית, לרומנטיקה, לתשוקה?
"השאלה מה היה קודם. זוג שהיתה לו אינטימיות טובה קודם אולי יותר נהנה מהאפשרות להיות בבית עם זמן איכות אחד עם השנייה ויותר פנאי. אינטימיות היא תולדה של כמה אתה מרגיש בנוח. סטטיסטית נשים סבלו יותר משאלות חרדה דיכאון וקיומיות, אצל אימהות, אני יכולה לשער, שלפעמים העובדה שיש פחות פנאי בגלל הילדים והעבודה מהבית ויש יותר חרדה ודיכאון עקב חוסר הוודאות של כל המצב, היתה אולי ירידה בתשוקה המינית. גם כל העניין של להכניס גיוון וריגושים לחיים ירד מהפרק", אומרת מילר-היללי.

אנחנו כבר קרוב לשנה וחצי בתוך המשבר העולמי הזה, ידענו אכזבות - כמו תקוות החיסונים שנגוזו כשהתברר שהם לא יהיו פיתרון הקסם המהיר שיוציא אותנו מזה, ואנחנו נמצאים בפתחו של גל תחלואה רביעי ודיבורים על סגר שוב מרחפים באוויר. נשאלת השאלה למשך כמה זמן זוגיות יכולה לשרוד ב'מצב חירום', ואפילו אם היא חזקה? - השחיקה מאוד גבוהה במציאות הזאת.
"יש זוגות שעשו הפקת לקחים מכל מה שעברנו אולי השכילו אפילו לגשת לטיפול ולעזור לעצמם לשכלל מנגנונים, יכול להיות שהזוגות האלה מגיעים לגל הנוסף דווקא ממקום יותר חזק. מצד שני, יש אנשים שמגיבים לזה כמו לטראומה, 'היינו בזה כבר ורק שעוד פעם לא ניכנס למקום הזה'. זו מעין דריכות שמכניסה הרבה סטרס לחיים וגם לזוגיות", אומרת מילר-היללי.

איך אפשר להתחיל לתקן את כל מה שקרה למערכות היחסים שלנו בתקופה הזאת?
"קודם כל, פותחים", אומרת מילר-היללי. "חשוב מאוד לדבר, להנכיח את מה שקשה ולדעת לבקש עזרה, אפילו מתוך ההיכרות כבר של מה שחוויתם בסגרים הקודמים ומה שהיה לכם קשה. לחשוב על המשאבים שיש לכם כזוג ואיך אתם מחלקים אותם כדי שיהיה מאוזן ונכון יותר למשפחה. בחלק מהמקרים זה לא כל כך ברפרטואר של הזוג לדבר על קושי, ובמקרים האלה ההמלצה שלי היא ללכת לטיפול ולנצל משבר לצמיחה ולהתפתחות. הטיפול יעזור לבני הזוג לשפר את התקשורת וללמוד לדבר על מה שקשה".

"תמיד אפשר לתקן", מדגישה כוכבא. "אפשר לבנות דפוסי תקשורת בריאים יותר לשיחה, בלי מריבות, השפלות או העלבות. לפני שפונים לטיפול, אפשר לפנות זמן זוגי ולייצר אינטימיות נעימה. מתוך זה לנסות לדבר בנועם על שמפריע לכל אחד מבני הזוג, בלי להעליב. אם יש קושי גדול לעשות את זה, אז אני ממליצה לפנות לטיפול כדי לקבל יותר כלים ולפרק את המטענים השליליים וסגנון הדיבור הפוגעני אם קיים".