מאזינה שאלה אותי השבוע בתוכנית הרדיו על תוספי אנזימי עיכול: האם הם באמת יכולים לעזור לעכל את האוכל, להפחית נפיחות וגזים, והאם כדאי לקחת אותם לפני ארוחה גדולה במסעדה או באירוע?
אני מרחיבה את התשובה, כי בשנים האחרונות אפשר למצוא תוספים שמבטיחים לשפר את העיכול של חלבונים, שומנים ופחמימות. אבל האם אנחנו באמת צריכים אותם, ומה ההבדל בינם לבין פרוביוטיקה?
מהם בעצם אנזימי עיכול?
אנזימי עיכול הם חלבונים שהגוף מייצר כדי לפרק את המזון לרכיבים קטנים שהמעי יכול לספוג. העיכול מתחיל כבר בפה, שם הרוק מכיל אנזים שמתחיל לפרק עמילנים. בקיבה מתחיל פירוק משמעותי של חלבונים, ובהמשך פועלים אנזימים שמקורם בלבלב ובדופן המעי הדק.
לכל אנזים תפקיד אחר:
- עמילאז: מפרק עמילנים שנמצאים בלחם, אורז, תפוחי אדמה ופסטה לסוכרים קטנים יותר.
- פרוטאז: שם כולל לאנזימים שמפרקים חלבונים, למשל מבשר, ביצים, מוצרי חלב וקטניות, לפפטידים ולחומצות אמינו.
- ליפאז: מפרק שומנים מהמזון לרכיבים שיוכלו להיספג במעי.
- לקטאז: מפרק לקטוז, סוכר החלב. כשאין מספיק ממנו, אכילת מזונות המכילים לקטוז עלולה לגרום לגזים, לכאבי בטן ולשלשולים.
מי יכול להיעזר באנזימים?
הדוגמה המוכרת ביותר היא אנשים עם אי־סבילות ללקטוז. נטילת האנזים לקטאז בסמוך לאכילת מוצרי חלב יכולה להפחית אצל חלקם תסמינים כמו גזים, נפיחות וכאבי בטן. מידת ההקלה תלויה, בין היתר, בכמות הלקטוז ובאופן השימוש במוצר. חשוב להבחין: לקטאז אינו טיפול באלרגיה לחלב.
דוגמה נוספת היא אנשים שסובלים מאי־ספיקה של הלבלב, שבה לא מגיעה למעי כמות מספקת של אנזימי עיכול פעילים. מצב כזה עשוי להופיע, למשל, בעקבות דלקת כרונית בלבלב, מחלות מסוימות או ניתוחים. במקרה הזה מדובר בטיפול רפואי באנזימי לבלב, במינון ובהרכב מותאמים, ולא בתוסף כללי שבוחרים מהמדף.
יש גם אנזים בשם אלפא־גלקטוזידאז, שעשוי לעזור לחלק מהאנשים הסובלים מגזים לאחר אכילת קטניות. הוא מסייע בפירוק פחמימות מסוימות שנמצאות בשעועית, בחומוס ובמזונות נוספים. גם כאן מדובר בפעולה ממוקדת, ולא בפתרון לכל סוג של נפיחות.
אצל אדם בריא שמייצר אנזימי עיכול בכמות תקינה, אין ראיות משכנעות לכך שנטילה שגרתית של תוסף אנזימים כללי משפרת משמעותית את העיכול או מונעת אי־נוחות אחרי ארוחה גדולה.
מה ההבדל בין אנזימי עיכול לפרוביוטיקה?
למרות ששניהם נמכרים כתוספים למערכת העיכול, מדובר בדברים שונים. אנזימי עיכול הם חלבונים שתפקידם לפרק רכיבי מזון בזמן העיכול.
פרוביוטיקה, לעומת זאת, היא מיקרואורגניזמים חיים, כמו חיידקים או שמרים, שבכמות מתאימה הוכחה להם תועלת בריאותית. ההשפעה תלויה בזן המסוים, במינון ובמצב שלשמו נלקחים — ולא כל מוצר מספק אותה תועלת.
פרוביוטיקה אינה תחליף אוטומטי לאנזים שחסר בגוף. אם אדם סובל ממחסור בלקטאז, למשל, תוסף פרוביוטיקה רגיל אינו מספק בהכרח פתרון לבעיה.
מתי נוטלים אנזימי עיכול?
התזמון חשוב, מפני שהאנזימים צריכים לפגוש את המזון שעליו הם אמורים לפעול. לקטאז נוטלים בדרך כלל מיד לפני אכילת מזון המכיל לקטוז או עם תחילת האכילה, בהתאם להוראות המוצר. גם אלפא־גלקטוזידאז נלקח בדרך כלל עם הביסים הראשונים של המזון הרלוונטי.
בטיפול באנזימי לבלב ההנחיות שונות ומותאמות למטופל: נוטלים אותם במהלך ארוחות וארוחות ביניים, ולעיתים מחלקים את המנה לאורך האכילה.
נטילה מאוחרת אינה בהכרח מועילה באותה מידה, אך אין כלל אחד שמתאים לכל האנזימים. חשוב לפעול לפי הוראות המוצר או הטיפול שניתן.
האם התוספים עלולים להזיק?
גם תוספי אנזימים אינם נטולי סיכון. הם עלולים לגרום אצל חלק מהאנשים לאי־נוחות בבטן, לבחילות, לשינויים ביציאות או לתגובה אלרגית. בתכשירים המכילים כמה רכיבים, יש להביא בחשבון גם את הרכב המוצר ואת התרופות שנוטלים.
אם יש כאבי בטן מתמשכים, שלשולים חוזרים, ירידה בלתי מוסברת במשקל או צואה שומנית, חשוב לברר את הסיבה ולא להסתפק בניסיון להקל באמצעות תוסף.
ומה לגבי ארוחה גדולה במסעדה?
במצבים המתאימים אנזימים בהחלט יכולים לעזור, אבל אצל רוב האנשים הבריאים הגוף מייצר את האנזימים הדרושים לעיכול. אין צורך להוסיף אותם באופן קבוע או רק משום שמתכננים לאכול ארוחה גדולה.
תחושת כבדות אינה מעידה בהכרח על מחסור באנזימים, ותוסף אינו מבטל את השפעתה של אכילה מעבר לכמות שנוחה לנו.
לפעמים הדרך הפשוטה להפחית אי־נוחות היא לאכול לאט יותר, לבחור כמות מתאימה ולשים לב למזונות שמעוררים תסמינים באופן חוזר. אם הבעיה נמשכת, כדאי לבדוק מה עומד מאחוריה — במקום לחפש תוסף שיתאים לכל ארוחה.
לניוזלטר של ד"ר מאיה רוזמן עם כתבות, טיפים ועצות לשיפור הבריאות - ישירות אליכם למייל, בחינם, כל שבוע