המשקל נושר, רמת הסוכר יורדת: מה חייבים לדעת לפני שמוותרים על הלחם

"דל פחמימות" הוא שם לקשת רחבה של תפריטים. אפשר להפחית פחמימות בלי להוציא מהצלחת פירות, קטניות או דגנים מלאים. דיאטה קטוגנית מגבילה אותן הרבה יותר, לעיתים לכ־20–50 גרם ביום, כדי לעודד מצב מטבולי המכונה קטוזיס.

במצב הזה הכבד מייצר מחומצות שומן גופי קטון, המשמשים מקור אנרגיה חלופי לחלק מרקמות הגוף. אבל עצם השימוש המוגבר בשומן כדלק אינו מבטיח שמאגרי השומן בגוף יצטמצמו: גם כמות האנרגיה שאוכלים והרכב התפריט ממשיכים להיות חשובים.

אין גם מספר קבוע של פרוסות לחם ש"מותר" לאכול. כמות הפחמימות כוללת את כלל המזונות לאורך היום, וההגבלה המתאימה תלויה במטרה ובמצב הבריאותי.

כשמפחיתים מאוד פחמימות, הגוף משתמש בחלק ממאגרי הגליקוגן, צורת האחסון של גלוקוז בכבד ובשרירים. הגליקוגן מאוחסן עם מים, ולכן התרוקנות חלק מהמאגר מתבטאת גם בירידה בנוזלים.

זו אחת הסיבות לכך שהמשקל עשוי לרדת במהירות בתחילת הדרך. הירידה אינה כולה שומן, וחלק ממנה עשוי לחזור כשמגדילים שוב את צריכת הפחמימות.

בהמשך, תפריט דל פחמימות עשוי לעזור לאנשים מסוימים להפחית רעב ואכילה. עם זאת, סקירה שיטתית מצאה יתרון בירידה במשקל בטווח הקצר, ללא הבדל ברור ביעילות לאורך זמן לעומת תפריטים שאינם מגבילים פחמימות. ההתמדה חשובה יותר מההצלחה בשבוע הראשון.

הפחתת פחמימות יכולה לצמצם את העלייה ברמות הסוכר אחרי הארוחה. גם ירידה במשקל עשויה לשפר את איזון הסוכרת, ובחלק מהמקרים לאפשר הפוגה במחלה.

מטא־אנליזה שפורסמה ב־BMJ וכללה 23 מחקרים ו־1,357 משתתפים מצאה יתרונות לתזונה דלת פחמימות לאחר שישה חודשים. אולם כשהפוגה הוגדרה כאיזון סוכר ללא תרופות, היתרון היה קטן יותר ולא מובהק סטטיסטית. רוב היתרונות הצטמצמו לאחר שנה. לכן אין בסיס להבטיח שהתפריט "מרפא סוכרת".

שינוי חד מחייב תשומת לב לטיפול התרופתי. אצל מי שנוטלים אינסולין או תרופות מסוימות עלולה להידרש התאמת מינון. בדפוס קטוגני יש גם סיכון מיוחד לחמצת קטוטית בשילוב תרופות ממשפחת SGLT2, לעיתים בלי עלייה קיצונית בסוכר. אין לשנות טיפול לבד.

מחקר שפורסם באוגוסט השנה ב־Cell Metabolism השווה דיאטה קטוגנית, תזונה ים תיכונית ותפריט דל מאוד בשומן המבוסס בעיקר על הצומח, בקרב אנשים עם השמנה, טרום־סוכרת וכבד שומני.

הקבוצות הגיעו לירידה דומה של כ־10% במשקל, אך בקבוצה הקטוגנית נרשמה הפחתה גדולה יותר בשומן בכבד ושיפור בחלק מהמדדים המטבוליים. זהו ממצא חשוב, אך המחקר נערך בתנאים מבוקרים שבהם סופק המזון למשתתפים. הוא אינו מוכיח ריפוי של נזק מתקדם בכבד או יתרון בטיחותי לאורך שנים.

תפריט שמבוסס על דגים, שמן זית, אגוזים, זרעים וירקות שונה מתפריט עתיר חמאה, בשר מעובד וגבינות שמנות, גם אם בשניהם יש מעט פחמימות.

הגבלה רחבה של מזונות צמחיים עלולה להקשות על צריכת סיבים מספקת. במחקר אקראי קטן מאוניברסיטת באת', שנמשך 12 שבועות, תזונה קטוגנית הובילה לירידה במסת השומן, אך גם לשינויים במדדי השומנים בדם ובהרכב חיידקי המעי. התוצאה ממחישה שירידה במשקל אינה המדד היחיד שכדאי לבדוק.

גם הכותרות על סרטן דורשות זהירות. מחקר של MIT מצא השפעה מעודדת גידולים במעי הדק בעכברים שניזונו מתפריט קטוגני. ממצא בבעלי חיים אינו מוכיח שקטו גורמת לסרטן בבני אדם, ואינו מאפשר להסיק שכל הפחתת פחמימות מסוכנת.

למי ששוקלים שינוי, כדאי להתחיל מהצרכים ומהיכולת להתמיד: להפחית משקאות ממותקים ופחמימות מעובדות, לשמור על מקורות חלבון, שומן וסיבים מתאימים, ולבדוק את התגובה האישית. תפריט קיצוני מחייב התאמה מקצועית, במיוחד בנוכחות מחלה כרונית או טיפול תרופתי. לא חייבים להגיע לקטוזיס כדי לשפר את התזונה.