כולם עושים קקי, אבל מסתבר שלא כולנו צריכים לעשות קקי כל יום. זו תפיסה שגויה", מסביר הגסטרואנטרולוג ד"ר פולאסאד מיי, חבר בבית הספר לרפואה של דיוויד גפן באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. "יש אנשים שמנסים לקבוע תור, כי הם אומרים, 'אה, הפסקתי לעשות יציאות כל יום לפני כמה שנים'", אמר מיי. "ואני חייב להזכיר לאנשים שאין באמת מספר קבוע או נורמלי של יציאות".
"לרוב האנשים יהיה מקום בין יציאות של עד שלוש פעמים ביום לשלוש פעמים בשבוע", הוסיף מיי. "כל מקום בטווח הזה, הוא נורמלי".
כשמדובר ביציאות כמדד לבריאות, התדירות היא לא הגורם החשוב היחיד' וכמה גורמים יכולים להשפיע על התדירות שבה אנחנו עושים קקי, כולל תזונה, הידרציה, מתח, גיל, שימוש בתרופות ונסיבות חברתיות, אמרה לאתר CNN ד"ר טרישה פארישה, גסטרואנטרולוגית בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ומדריכה לרפואה בבית הספר לרפואה בהרווארד.
איך נראה הקקי?
זה מועיל לדעת איך נראה הקקי שלך בנוסף לאיזו תדירות אתה עושה קקי. "צורת הצואה, המראה או העקביות של תנועת המעיים הם למעשה קריטריון הרבה יותר טוב מהתדירות".
אנשי מקצוע רפואיים מעריכים את איכות הצואה באמצעות טבלת הצואה של בריסטול (מוזמנים להציץ), המסווגת את הצואה לשבע קבוצות. הסוגים הבריאים ביותר של קקי הם סוגים שלוש וארבע - צואה בצורת נקניק עם סדקים על פני השטח או דמוי נחש חלק.
עוד בוואלה!
לא רק שזיפים: בדקנו מה אתם עושים כשהקקי לא יוצא
לכתבה המלאה
צואה של אנשים בריאים יכולה להציל חיים
צילום: HumanMicrobes
אוכל טוב, מתח, תנועה וגנטיקה
בדיוק כמו שאנחנו צריכים לעשות בחירות טובות כדי לישון בשקט, אנחנו צריכים לעשות בחירות נבונות של מזון ושתייה כדי לשמור על בריאות המעיים שלנו. אכילת מספיק סיבים תזונתיים מירקות, פירות, דגנים מלאים ואגוזים יכולה לעזור במניעת עצירות.
לחות מספקת ריכוך לצואה כך שניתן להעביר אותה מבלי להתאמץ, אמרה מאי. "קפה, או משקאות המכילים קפאין, הוכחו גם כממריצים את התכווצויות המעי הגס" ויכולים לגרום ליציאות. תזונה עתירת שומן, לעומת זאת, יכולה להאט את מערכת העיכול, הוסיפה מאי.
גם התנועה חשובה. אנשים רבים חיים באורח חיים בישיבה, אמרה מאי, אך פעילות גופנית מסייעת לעיסוי מערכת העיכול ולהזזת מזון, ובכך מקדמת את מעבר הצואה. כמה מהר או איטי מזון עובר דרך מערכת העיכול יכול להיות תלוי גם בגנטיקה, אמרה מאי, ומערכות העיכול שלנו נוטות להאט ככל שאנו מתבגרים.
מצבים רפואיים כגון תת פעילות בלוטת התריס, תסמונת המעי הרגיז או קוליטיס כיבית יכולים להשפיע על סדירות היציאות שלכם, כמו גם תרופות מסוימות, כגון אופיואידים ותרופות נוגדות דיכאון. לידה או עלייה וירידה במשקל יכולים גם לגרום לחוסר תפקוד של רצפת האגן, מה שמקשה על הוצאת הקקי, אמרה מיי.
מתח יכול גם להשפיע על יציאותינו. כשאנחנו אוכלים הבטן שלנו נמתחת, שולחת הודעה משם למוח ואז לאורך חוט השדרה, שהעצבים שלו גורמים להתכווצויות המעי הגס וכתוצאה מכך אנחנו הולכים לשירותים. אבל אם אנחנו לחוצים, הורמונים ושינויים במערכת העצבים יכולים למנוע מהקקי לנוע לכיוון פי הטבעת, וכתוצאה מכך לעצירות. יש אנשים שכאשר לחוצים חווים את הקיצון השני ומשלשלים.
עוד בוואלה!
הקקי שלי נורמלי? כל מה שהיציאות מספרות על הבריאות שלכם
לכתבה המלאה