סרטון ממצלמות האבטחה של גן ילדים בשדרות פורסם אמש ובו תועד כיצד קושרת סייעת הגן פעוט בן שנה ושמונה חודשים באמצעות חיתולים. בעוד המטפלות טענו באמצעות עורך דינן כי מדובר ב"טכניקה ידועה" וב"שיטה סובייטית ישנה שמקובלת", התמונה זעזעה את לבבותיהם של רבים, גם את הלב האימהי הפרטי שלי.
ופה חשוב להבהיר - בתמונה רואים פעוט קשור, לא עטוף. במילה אחת קטנה, אבל גדולה, נעוץ ההבדל בין העיטוף המומלץ והמחבק לבין הקשירה המחרידה והאסורה מכל.
עוד בוואלה!
מה גורם לתינוקות לישון חצי מהיום, ומה קורה למי שלא ישן מספיק?
לכתבה המלאה
עיטוף - מתי כן?
מגיל לידה ועד גיל 3-4 חודשים, התינוק חווה היכרות ראשונית עם העולם ועם גופו: הוא לא מזהה את הגפיים שלו, עלול להתעורר מהידיים והרגליים המתנפנפות סביבו ללא שליטה, וחווה לעיתים קרובות את רפלקס מורו, המוכר בכינוי "רפלקס הבהלה" שמקפיץ את גופו ומעורר אותו.
כל התופעות הללו מתרחשות בעיקר בעת שכיבה על הגב, שזו התנוחה המומלצת לשינה על ידי משרד הבריאות על מנת למנוע מוות בעריסה. כך שלתינוקות קטנטנים שזה עתה נולדו קשה להירדם ולשקוע בשינה עמוקה ורצופה.
העיטוף, שנעשה כמובן אך ורק בשכיבה על הגב, מנטרל את הגירויים הפיזיולוגיים (רפלקס מורו ונפנופי הגפיים). כך למעשה העיטוף מקטין את הסיכוי למוות בעריסה.
עיטוף נכון, בגיל הנכון, מרגיע את התינוק באמצעות הדמיית תחושת העיטוף ברחם, מעניק לו ביטחון וחום, מעודד שינה טובה ולא פוגע בו חלילה פיזית או מנטלית.
עיטוף - מתי לא?
מגיל 3-4 חודשים רפלקס המורו נעלם, התינוקות כבר מזהים את גבולות הגוף שלהם והגפיים שלהם, הם מצליחים להירגע גם על הגב, הם מתחילים להתפתח, להתהפך, לעלות על שש, לחקור את העולם, וחשוב לאפשר להם את החופש הזה. לכן, מגיל 4 חודשים לכל המאוחר נפסיק את העיטוף (אפשר בצורה הדרגתית - במשך כמה ימים יד אחת בחוץ, אחר כך שתי ידיים בחוץ, ולבסוף את כל הגוף) ונשחרר אותם לדרכם.
איך לעשות את זה נכון?
יש סרטונים רבים ברשת על עיטוף נכון, והעיקרון בכולם זהה: שמיכת עיטוף ייעודית או חיתול טטרא אחד צריכים להספיק. כמובן עיטוף על הגב בלבד, בד דק ולא מחמם, בצורה הדוקה - לא רפוי מדי אבל גם לא הדוק מדי.
העיטוף הוא לא קשירה, אלא כשמו כן הוא: עיטוף סביב גופו של התינוק ותחיבת הקצוות בין חלקי הבד. ישנן שמיכות עיטוף ייעודיות עם רוכסן או תיק-תק המיועדות לגילאים הקטנטנים, או שקי שינה לתינוקות לגילאים גדולים יותר. כל אלה תקינים ובריאים לתינוק.
איך יודעים שזה לא נכון?
אין ספק שמה שניבט בתמונה המחרידה - ילד גדול ומפותח שלא עטוף אלא קשור, בקשירות רבות מספור של חיתולים על גבי חיתולים שמונעים את תזוזתו ואת החופש שלו - הוא פשוט לא נכון.
לא קיימת פרקטיקת הרגעה כזו בגיל כזה, לכל היותר "חיבוק דוב": דמות מטפלת שמחבקת את הפעוט המשתולל מאחור, גב לבטן (הגב של הפעוט מופנה לבטן של הדמות המטפלת). וגם כאן, אם הילד מתנגד - מרפים ומאפשרים לו להירגע בדרכים אחרות. ובכל מקרה - לא קושרים פעוטות. לעולם.
שרי גלזר, בעלת המרכז להכשרת יועצות שינה, יועצת שינה ומדריכת הורים