בת' גודייר בת ה-20 ממנצ'סטר שבאנגליה ישנה בתקופות מסויימות 18 שעות בממוצע כל לילה. כשהיא מתעוררת היא לא תמיד יודעת להבחין בין מציאות לחלום. הסיבה - היא סובלת מתסמונת שנקראת "היפיפייה הנרדמת".
בניגוד לשמה הציורי, מדובר במחלה אמיתית שמכונה גם תסמונת קליין-לוין (KLS). ההפרעה הנדירה מאופיינת בתקופות של שינה בכמויות מוגזמות ושינויים התנהגותיים והיא פוגעת בעיקר בבני נוער, אך יכולה להתרחש גם אצל ילדים ובמבוגרים צעירים (בשנות העשרים והשלושים).
המחלה מופיעה באופן מחזורי כך שבתקופות מסוימות היא פעילה ובאחרות נעלמת. כאשר היא מופיעה החולה הופך בהדרגה עייף יותר, עד כדי שכך שהוא ישן במשך רוב שעות היום והלילה, מצב שמכונה hypersomnolence. במצב זה החולה אינו מסוגל לדאוג לעצמו או לחזור לאורח חיים תקין.
עוד באותו נושא
מפחיד: מה עושים כשהמוח ער, אבל הגוף עדיין ישן?
לכתבה המלאה
מתעוררים רק כדי לאכול
בשעות הערות המטופל חווה בלבול וחוסר התמצאות. בנוסף לכך מציינים החולים חוסר מוחלט של אנרגיה ומבטאים אדישות רבה וחוסר רגשות. רוב החולים מדווחים כי הם רגישים לרעש ולאור. לפעמים הם מתעוררים רק לצורך אכילה ועשיית הצרכים וחוזרים לישון.
כל פרק כזה נמשך בין ימים לחודשים שבמהלכם כל הפעילויות היומיומיות הרגילות נפסקות. יחד עם זאת, בתקופות רגיעה, הם חיים ומתנהגים באופן נורמלי לחלוטין ללא הפרעה בשינה, בהתנהגות או במצב הרוח. התסמונת כולה נמשכת בסביבות 10 שנים, אם כי לעיתים גם יותר.
הפרעת שינה
התסמונת נכנסה לסיווג הבינלאומי של הפרעות שינה רק בשנת 2005. עד היום, הסיבה המדוייקת לתסמונת קליין-לוין אינה ידועה. למרות התסמינים האופיינים שתיארנו, לא קיימת בדיקה רפואית שיכולה לאשש את התסמונת וכמו במצבים רפואיים רבים גם כאן לעיתים התסמינים יכולים להיות לא טיפוסיים. כתוצאה מכך עשוי להיות עיכוב באבחון שלה.
לא קיים טיפול דפיניטיבי לתסמונת קליין-לוין. תרופות מסוימות יכולות להקל על התסמינים, כמו למשל תרופות ממריצות שיכולות להפחית את עודף השינה. גם תרופות לאיזון מצב הרוח שניתנות בהפרעה דו-קוטבית נמצאו יעילות במקרים מסויימים. באוניבריסטת סטנפורד קיים הגוף המוביל כיום בעולם בחקר התסמונת שאוסף נתונים ובדיקות של רוב המאובחנים כדי לשפר את ההבנה של התסמונת ולמצוא שיטות טיפול נוספות בעתיד.