ממצא בשד? זה מה שחשוב לדעת לפני שנבהלים

לרגל חודש המודעות לסרטן השד, שוחחה שירז טל ד"ר אהובה גרובשטיין, רדיולוגית שד בהרצליה מדיקל סנטר ומנהלת יחידת דימות השד במרכז הרפואי רבין, על הבדיקות שנשים חוששות מהן, על המשמעות של גילוי מוקדם ועל הדרך להפוך את הבירור הרפואי לתהליך ברור ופחות מאיים. המסר המרכזי שלה חד: לא צריך להיבהל מכל ממצא, אבל חשוב לא לוותר על בירור רפואי כשיש בו צורך.

אחת הנקודות החשובות שד"ר גרובשטיין מבקשת להבהיר היא ההבדל בין בדיקת סקר לבין בדיקה שנערכת בעקבות תסמין. בדיקות סקר מיועדות לזהות שינויים בשד עוד לפני שמופיעים כאב, גוש או סימן אחר. במילים אחרות, הזמן הנכון להיבדק הוא לא בהכרח הרגע שבו משהו מתחיל להציק.

"גילוי מוקדם מציל חיים", היא מדגישה. לדבריה, כאשר סרטן השד מאובחן בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי גבוהים משמעותית, ובמקרים רבים ניתן לטפל במחלה לפני שהתפשטה.

הבדיקה המרכזית לגילוי מוקדם היא ממוגרפיה, צילום רנטגן של השד שיכול לזהות ממצאים קטנים, לעיתים עוד לפני שניתן להרגיש אותם במישוש. על פי ההמלצות המקובלות בישראל, לנשים בסיכון רגיל בגילי 50 עד 74 מומלץ לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. בגילי 45 עד 49 ניתן להתייעץ עם רופא או רופאה לגבי הקדמת הבדיקה, ואצל נשים בעלות גורמי סיכון מסוימים עשוי להידרש מעקב מוקדם או תכוף יותר.

אבל למרות חשיבותה, הממוגרפיה עדיין מעוררת חששות. יש נשים שחוששות מאי הנוחות הכרוכה בלחיצת השד במהלך הצילום, ואחרות מוטרדות מהחשיפה לקרינה. ד"ר גרובשטיין מסבירה שמדובר בבדיקה הכרוכה במינון קרינה נמוך, ושכאשר היא מבוצעת בהתאם להמלצות הרפואיות, התועלת שלה בגילוי מוקדם עולה בהרבה על הסיכון הקטן הכרוך בחשיפה.

לצד הממוגרפיה קיימות בדיקות נוספות, בהן אולטרסאונד שד ו־MRI. אולטרסאונד עשוי לשמש כבדיקה משלימה, בין היתר אצל נשים בעלות רקמת שד צפופה, מצב שבו היכולת של ממוגרפיה לזהות ממצאים מסוימים מוגבלת יותר. MRI שד מיועד בעיקר למצבים רפואיים מסוימים ולקבוצות סיכון מוגבר, ולא כתחליף שגרתי לממוגרפיה לכלל הנשים.

הבחירה בבדיקה המתאימה אינה זהה אצל כולן. גיל, היסטוריה משפחתית, נשאות גנטית, מבנה השד וממצאים קודמים הם חלק מהשיקולים בבניית תוכנית מעקב אישית.

קבלת תשובה רפואית שמצריכה בירור נוסף עלולה לעורר לא מעט חששות. לפעמים מדובר בהמלצה לאולטרסאונד משלים, לפעמים בצילום נוסף, ובמקרים מסוימים גם בביופסיה. עבור נשים רבות, עצם הצורך בבדיקה נוספת מעלה מיד את החשש שמשהו אינו כשורה, אף שבפועל לא כל ממצא מעיד על מחלה.

אבל ד"ר גרובשטיין מבקשת להכניס את הדברים לפרופורציה. לדבריה, חלק גדול מהממצאים שמתגלים בבדיקות שד מתבררים בסופו של דבר כשפירים. גם כאשר נדרשת ביופסיה, אין פירוש הדבר שכבר אובחן סרטן. "זה שיש ממצא בשד, זה לא אומר שיש סרטן בשד", היא אומרת, ומדגישה את החשיבות של השלמת הבירור. דווקא חוסר הוודאות הוא סיבה לבדוק ולהבין את משמעות הממצא, ולא להימנע מהמשך התהליך מתוך פחד.

במהלך הריאיון שיתפה גם שירז טל בחוויה אישית: לאחר שהתגלה אצלה ממצא בשד, היא עברה ביופסיה. אף שהתוצאות היו תקינות, היא זוכרת היטב את החשש שהתעורר עם קבלת הבשורה על הצורך בבירור. החוויה הזאת ממחישה עד כמה המילה "ממצא" יכולה להיות מטלטלת, גם כשהתוצאה מתבררת בסופו של דבר כלא סרטנית.

ומה אם הבדיקות האחרונות היו תקינות, אבל בינתיים הופיע שינוי חדש? גם כאן אין מקום להתעלמות. גוש חדש, שינוי בצורת השד או בעור, שקיעה של הפטמה, הפרשה דמית או שינוי בבית השחי הם בין הסימנים שמצדיקים פנייה לרופא או לרופאה, גם אם עדיין לא הגיע מועד בדיקת הסקר הבאה.

חשוב לזכור שגם בדיקות דימות אינן מזהות כל מקרה ללא יוצא מן הכלל. לכן תוצאה תקינה היא בהחלט מרגיעה, אבל אינה סיבה להתעלם מתסמין חדש.

לתיאום תור עוד היום

מעבר לבדיקות עצמן, אחד האתגרים הגדולים עבור נשים הוא פרק הזמן שבין גילוי הממצא לבין קבלת תשובה ברורה. הצורך לקבוע תורים, לעבור בין אנשי מקצוע, להמתין לפענוח ולעיתים לבצע בדיקות נוספות עלול להאריך את התקופה שבה המטופלת אינה יודעת מה מצבה.

בהרצליה מדיקל סנטר פועל מערך דימות שד המשלב בדיקות ממוגרפיה ואולטרסאונד, פענוח על ידי רדיולוגים מומחים וביצוע ביופסיות במקרים המתאימים, לצד אפשרות להמשך בירור וטיפול רפואי במסגרת בית החולים.

ד"ר גרובשטיין מסבירה כי אחד הדגשים במערך הוא לצמצם ככל האפשר את ההמתנה ואת חוסר הוודאות, באמצעות שילוב של צוות רפואי מיומן, בדיקות דימות והכוונה להמשך. לדבריה, המטרה היא שאישה המגיעה לבדיקה תקבל לא רק תשובה רפואית, אלא גם הסבר ברור על משמעות התוצאה ומה עליה לעשות בהמשך, אם בכלל נדרש בירור נוסף.

כאן גם נכנס לתמונה תפקידה של רדיולוגית השד. בשונה מהתפיסה שלפיה רדיולוגים עוסקים רק בפענוח תמונות מאחורי הקלעים, בתחום דימות השד הרופאים עשויים להיות מעורבים ישירות בבדיקות ובבירור הממצאים, לרבות ביצוע ביופסיות בהנחיית דימות. במקרים שבהם נדרש המשך טיפול, שיתוף הפעולה עם כירורגי שד וגורמים רפואיים נוספים מאפשר לבנות תוכנית מתאימה בהתאם לאבחנה.

היתרון עבור המטופלת אינו רק בקיצור תהליכים, אלא גם בתחושה שיש מי שמרכז את המידע הרפואי, מסביר את האפשרויות ומלווה את קבלת ההחלטות. עם זאת, סוג הבדיקות והטיפולים נקבע תמיד בהתאם לצורך הרפואי ולנסיבות האישיות של כל מטופלת.

חודש המודעות לסרטן השד הוא הזדמנות להזכיר שהמודעות עצמה אינה מסתיימת בהיכרות עם הסיכונים או בצפייה בקמפיין. היא מתחילה בצעד מעשי: לברר מהו המעקב המתאים, לקבוע בדיקה במועד המומלץ ולא להתעלם משינוי חדש.

כי המטרה של גילוי מוקדם היא לא רק לזהות מחלה בזמן. היא גם לאפשר לנשים לקבל מידע, להבין מה מצבן ולדעת מה נכון לעשות בהמשך, בלי לתת לפחד להיות זה שמקבל עבורן את ההחלטות.

למידע נוסף ולתיאום תור עוד היום

*המידע בכתבה מובא כשירות לציבור ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או תחליף להתייעצות עם רופא.ה. ההמלצות לבדיקות ולמעקב מותאמות לגיל, לרקע הרפואי ולגורמי הסיכון האישיים. בכל מקרה של שינוי בשד או ממצא חריג, יש לפנות לגורם רפואי מוסמך לצורך בירור והמשך טיפול בהתאם לצורך.