עבור אנשים שמתמודדים עם השמנה ונרתעים מזריקות, האפשרות לקבל טיפול בכדור עשויה להרחיב את אפשרויות הבחירה. לפי דיווח של יואב אבן ב־N12, כדורי וויגובי צפויים להגיע לבתי המרקחת בישראל ביום רביעי, 28 באוקטובר, במחיר של 640–1,260 שקלים לחודש. מועד ההשקה והמחירים מבוססים בשלב זה על הדיווח; בבדיקת המקורות לכתבה לא אותרה הודעה רשמית מקבילה של משרד הבריאות או היצרנית בישראל.
הכדור מכיל סמגלוטייד, אותו חומר פעיל שנמצא בזריקת וויגובי. אבל המעבר מזריקה לבליעה אינו רק שינוי באריזה: מדובר בטיפול יומי, עם מינונים אחרים וכללי נטילה שנועדו לאפשר לתרופה להיספג. ומה לגבי ההבטחה לירידה של כ־17% במשקל? היא מבוססת על מחקר, אך דורשת הסבר.
מה עושה התרופה בגוף?
סמגלוטייד מחקה את פעילות ההורמון GLP-1, המעורב בוויסות התיאבון ורמות הסוכר. התרופה מפחיתה רעב ומגבירה תחושת שובע, וכך מסייעת להפחית את כמות האוכל. היא גם מעכבת את התרוקנות הקיבה.
הטבליות מיועדות לטיפול ממושך בהשמנה, לצד תזונה מופחתת קלוריות ופעילות גופנית. באישור האמריקני הן מיועדות למבוגרים עם השמנה, או עודף משקל המלווה בבעיה רפואית הקשורה למשקל. ההתאמה בישראל צריכה להיעשות לפי ההתוויה והעלון המקומיים, ולא מתוך הנחה שכל מי שמעוניין להשיל כמה קילוגרמים מתאים לטיפול.
16.6% או 13.6%? שני מספרים מאותו מחקר
המחקר המרכזי על סמגלוטייד פומי במינון 25 מ"ג, OASIS 4, פורסם ב־2025 בכתב העת New England Journal of Medicine. השתתפו בו 307 מבוגרים ללא סוכרת, עם השמנה או עודף משקל וסיבוך נלווה. המשתתפים קיבלו באקראי תרופה או פלצבו, לצד התערבות באורח החיים.
לאחר 64 שבועות, מעט פחות משנה ושלושה חודשים, הירידה הממוצעת המוערכת במשקל הייתה 13.6% בקבוצת התרופה לעומת 2.2% בקבוצת הפלצבו, בניתוח שהביא בחשבון גם הפסקות טיפול.
הנתון של 16.6% מגיע מניתוח אחר, המעריך מה הייתה התוצאה אילו המשתתפים התמידו בטיפול בהתאם לתכנון. בניתוח הזה הירידה בפלצבו הייתה 2.7%. שני המספרים תקפים, אך עונים על שאלות שונות; אין להציג את התוצאה הגבוהה כהבטחה לכל מטופל.
לשם המחשה, אצל אדם ששוקל 100 קילוגרמים, ירידה של 13.6% פירושה 13.6 קילוגרמים. בפועל, התגובה אישית: חלק מהמטופלים יורדים יותר, אחרים פחות, ויש מי שמפסיקים בגלל תופעות לוואי או סיבות אחרות.
המחקר הקודם שסלל את הדרך
היעילות של סמגלוטייד בבליעה נבחנה גם במחקר OASIS 1, שפורסם ב־The Lancet ב־2023. במינון יומי גבוה יותר, 50 מ"ג, נרשמה ירידה ממוצעת של 15.1% במשקל לאחר 68 שבועות, לעומת 2.4% בפלצבו.
המחקר חיזק את האפשרות להשיג ירידה משמעותית במשקל באמצעות סמגלוטייד פומי. עם זאת, הוא בדק מינון שונה, ולכן אין לערבב את תוצאותיו עם אלה של טבליית ה־25 מ"ג.
האם הכדור פחות יעיל מהזריקות?
האמירה ש"כדורים מורידים 16% וזריקות מורידות 25%" פשטנית מדי. היעילות תלויה בחומר הפעיל, במינון, באוכלוסיית המחקר ובמשך הטיפול, ולא רק בדרך המתן.
לדוגמה, במחקר SURMOUNT-5 שהשווה ישירות בין שתי זריקות, טירזפטייד הביאה לירידה ממוצעת של 20.2% במשקל, לעומת 13.7% עם סמגלוטייד, לאחר 72 שבועות. המחקר לא בדק את כדור הוויגובי. לכן אי אפשר להשתמש בו כדי לקבוע את הפער המדויק בין הכדור לזריקה.
גם ההשוואה לכדור המתחרה Foundayo, המכיל אורפורגליפרון, מחייבת זהירות. במחקר ATTAIN-1 נרשמה ירידה של 12.4% במינון הגבוה בניתוח שהעריך התמדה בטיפול, לאחר 72 שבועות. זו השוואה בין מחקרים נפרדים, ולא ניסוי שבו שתי התרופות נבדקו זו מול זו.
בלי מחט, אבל עם שגרת בוקר מחייבת
לפי הוראות הנטילה האמריקניות, נוטלים את הכדור בבוקר על קיבה ריקה, עם מים בלבד בכמות של עד כ־120 מ"ל. לאחר מכן ממתינים לפחות 30 דקות לפני אוכל, שתייה או תרופות אחרות בבליעה. יש לבלוע בשלמות, ללא חצייה, לעיסה או ריסוק.
המינון עולה בהדרגה, מ־1.5 מ"ג דרך 4 ו־9 מ"ג ועד מינון אחזקה של 25 מ"ג ביום, בהתאם להנחיית הרופא. אין להמיר עצמאית מינון של זריקה למינון בכדור.
עבור מי שנרתע ממחטים זה יתרון משמעותי. עבור אחרים, זריקה שבועית עשויה להיות נוחה יותר מהקפדה יומית לפני הקפה וארוחת הבוקר.
תופעות הלוואי לא נעלמות בבליעה
במחקר OASIS 4, תופעות במערכת העיכול דווחו אצל 74% ממקבלי התרופה, לעומת 42.2% בפלצבו.
התופעות המוכרות כוללות בחילות, הקאות, שלשולים, עצירות וכאבי בטן. הן עשויות להיחלש בהמשך, אך אין להניח שכולן קלות או חולפות.
האזהרות כוללות גם דלקת לבלב, בעיות בכיס המרה והתייבשות שעלולה לפגוע בכליות. כאב בטן חזק ומתמשך או הקאות שאינן מאפשרות לשתות מחייבים פנייה רפואית. התרופה אינה מיועדת להרזיה בהיריון, ונדרשת הפסקה לפחות חודשיים לפני היריון מתוכנן.
הגעת הכדור עשויה להציע אפשרות נוספת לטיפול, אך הבחירה תלויה גם בסבילות, בעלות וביכולת להתמיד. העלות החודשית לכדור החדש תנוע בין 640 ל-1,260 שקלים בחודש, תלוי במינון. אם קופות החולים יאשרו בעתיד מימון או סבסוד לתרופה, המחיר עשוי לרדת בעד 50%.