בני כמה אתם באמת? לא לפי תאריך הלידה, אלא לפי מה שמצבו של הגוף משדר. חוקרים מבוסטון מאפשרים כעת לכל אדם להעלות תמונת פנים לאתר ולקבל בתוך זמן קצר הערכה של גילו הביולוגי על פי מראה פניו.
הכלי, שנקרא FaceAge, זמין במסגרת מחקר מקוון של Mass General Brigham ובית החולים Brigham and Women’s המזוהה עם בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. ההשתתפות אינה מסתכמת במשחק ניחושים: התוצאה מבוססת על מודל בינה מלאכותית שאומן על יותר מ־40 מיליון תמונות פנים ונבחן גם בקרב עשרות אלפי חולי סרטן.
החלק המסקרן ביותר הוא שהמערכת לא רק העריכה מי נראה צעיר או מבוגר מגילו. במחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Digital Health, ההבדל בין גיל הפנים לבין הגיל הכרונולוגי נקשר גם לסיכויי ההישרדות של חולי סרטן.
רוצים לנסות? כך זה עובד
המחקר פתוח לבני 18 ומעלה באתר הרשמי של FaceAge. לאחר קריאת טופס ההסכמה, המשתתפים מתבקשים למלא שאלון הכולל פרטים דמוגרפיים, מידע על אורח החיים והיסטוריה רפואית, שאת חלקה אפשר למסור לבחירה.
לאחר מכן אפשר להצטלם באמצעות הטלפון או המחשב, או להעלות תמונות פנים שצולמו בעבר. המערכת מנתחת את התמונות ומציגה את ה־FaceAge, כלומר הגיל שהאלגוריתם מעריך על פי מראה הפנים.
אפשר לחזור ולהעלות תמונות מתקופות שונות ולבדוק כיצד ההערכה משתנה לאורך זמן. החוקרים מבקשים ללמוד בין היתר אם שינה, פעילות גופנית, מתח, הרגלים בריאותיים ומחלות קשורים לשינויים בגיל הפנים.
המחקר אושר בידי ועדת אתיקה מוסדית. לפי מסמך המידע למשתתפים, התמונות והנתונים מועברים לאחסון מוצפן ומידע מזהה מוסר מהם עם קבלתם. תמונות הפנים עצמן אמורות להישאר בידי צוות המחקר ולא להיות משותפות עם חוקרים חיצוניים. עם זאת, החוקרים מבהירים שכמו בכל מסירת מידע אישי, קיים סיכון קטן לחשיפה בלתי מכוונת.
חשוב: האתר לא חוזה אם תחלו או מתי תמותו
למרות הקשר למחקר בסרטן, האתר הפתוח לציבור אינו נותן תחזית אישית של הישרדות ואינו קובע מה הסיכון למות ממחלה. הוא מספק הערכת גיל פנים מחקרית בלבד.
גם המונח "גיל ביולוגי" דורש זהירות. התוצאה אינה מבוססת על בדיקות דם, מדדי כושר, מסת שריר, תפקוד איברים או סמנים גנטיים. נכון יותר להתייחס אליה כאל הערכה של הגיל הביולוגי המשתקף בפנים, ולא כאל מדידה מלאה של גילו האמיתי של הגוף.
זהו כלי מחקר, לא בדיקה רפואית, והתוצאה אינה מיועדת לאבחן מחלה או לשמש בסיס לשינוי טיפול. גם תוצאה גבוהה מהגיל הכרונולוגי אינה אומרת בהכרח שמשהו אינו תקין, כפי שתוצאה נמוכה אינה מעניקה תעודת בריאות.
מה הבינה המלאכותית רואה בפנים?
כדי להבין על אילו אזורים בפנים התבססה המערכת, יצרו החוקרים מפות קשב. אלו אינן מוכיחות מה בדיוק זיהה האלגוריתם, אבל הן מראות אילו אזורים השפיעו יותר על התחזית.
המודל שהעריך גיל התמקד בעיקר בקפלים שבין האף לפה, במצח ובאזור הרקות. המודל שניבא הישרדות התמקד יותר באזור שמתחת לעיניים וסביב גשר האף.
החוקרים עדיין אינם יודעים איזה מידע ביולוגי מסתתר באזורים האלה. אחת האפשרויות היא שהמערכת מזהה אובדן של רקמת שומן ושריר, שקיעה של העיניים או שינויים הקשורים למחלה ולשבריריות.
רופאים מנוסים מבחינים לעיתים במראה שמרמז כי אדם חולה מאוד, אך ההתרשמות הזאת סובייקטיבית וקשה למדידה. המטרה היא להפוך את מה שהעין הקלינית עשויה לקלוט למדד כמותי, עקבי וזול.
אז למה החוקרים מתעניינים כל כך בפנים?
פניו של אדם עשויים לשקף שינויים המתרחשים בגוף: אובדן שריר ורקמת שומן, ירידה במשקל, שבריריות, עייפות, עישון והשפעות של מחלה ממושכת. רופאים מנוסים מתרשמים לעיתים ממצבו הכללי של מטופל גם באמצעות מראהו, אך מדובר בהערכה סובייקטיבית שקשה למדוד באופן אחיד.
החוקרים מנסים להפוך את המידע החזותי הזה למדד כמותי. מודל הבסיס שפיתחו, FAHR-Face, אומן על יותר מ־40 מיליון תמונות פנים. ממנו נוצרו שני כלים נפרדים.
FAHR-FaceAge מעריך את הגיל הביולוגי המשתקף בפנים. FAHR-FaceSurvival אומן על יותר מ־34 אלף תמונות של חולי סרטן לצד נתונים על הישרדותם, והוא מנסה להעריך ישירות את סיכון התמותה.
אף ששני הכלים מבוססים על אותה מערכת, הם התמקדו באזורים שונים בפנים. מודל הגיל התייחס בעיקר לקפלים שבין האף לפה, למצח ולרקות. מודל ההישרדות התמקד באזור שמתחת לעיניים וסביב גשר האף. החוקרים עדיין אינם יודעים מה בדיוק מזהה האלגוריתם באזורים האלה.
מי שנראו מבוגרים יותר היו בסיכון גבוה יותר
בקרב חולי סרטן שטופלו בהקרנות, מי שהמערכת העריכה כי הם מבוגרים מגילם הכרונולוגי בחמש שנים לפחות היו בסיכון גבוה בכ־21% למות במהלך תקופת המעקב. לעומתם, מטופלים שנראו צעירים מגילם בחמש שנים לפחות היו בסיכון נמוך בכ־17%.
המודל הישיר להערכת הישרדות הציג פערים גדולים אף יותר. קבוצת המטופלים שקיבלה את ציוני הסיכון הגבוהים ביותר הציגה סיכון לתמותה הגבוה ביותר מפי שלושה מזה של הקבוצה בעלת הציונים הנמוכים ביותר, גם לאחר התאמה לגיל, למין, למוצא, לסוג הסרטן ולהיבטים של הטיפול.
החוקרים מצאו גם קשר בין הרגלים מסוימים לבין הזדקנות הפנים. עישון הציג את הקשר החזק ביותר: מעשנים בהווה נראו בממוצע מבוגרים יותר ממעשנים לשעבר, ואלה נראו מבוגרים יותר ממי שלא עישנו. גם שימוש כבד באלכוהול ובסמים נקשר לגיל פנים גבוה יותר. המחקר מצביע על קשרים סטטיסטיים ואינו מוכיח שהרגל מסוים לבדו גרם למראה המבוגר.
צילום אינו תחליף לרופא
התקווה היא שבעתיד יוכל צילום פשוט לסייע לרופאים להעריך את עתודות הגוף לפני ניתוח, הקרנות או טיפול תרופתי קשה. שני אנשים בני 75 יכולים להיות שונים מאוד ביכולתם לעמוד בטיפול אינטנסיבי, וגילם הכרונולוגי אינו תמיד מספר את כל הסיפור.
אלא שהמערכת עדיין לא הוכחה ככלי שמשפר החלטות רפואיות או תוצאות טיפול. היא נבדקה בעיקר על מידע היסטורי, ולא במחקר שבו רופאים השתמשו בתחזיות בזמן אמת. גם לא ברור עד כמה היא מוסיפה על הערכה רפואית מסודרת של שבריריות, תפקוד ומצב תזונתי.
יש גם חשש להטיה: מודל שמנתח פנים קולט בהכרח מאפיינים הקשורים לגיל, למין ולמוצא. אם קבוצות מסוימות סבלו בעבר מפערים בטיפול הרפואי, האלגוריתם עלול ללמוד גם את אי השוויון הזה.לכן אפשר
להתנסות ב־FaceAge, אבל כדאי להתייחס לתוצאה בסקרנות ולא בחרדה. היא אינה תחזית לעתיד, אינה אבחנה רפואית ובוודאי שאינה אומרת כמה שנים נותרו לכם. בינתיים, היא בעיקר מציעה הצצה למה שהבינה המלאכותית חושבת שהיא מצליחה לראות בפנים שלנו.