על רקע תחילת חיסון האוכלוסייה במנת החיסון הרביעית נגד קורונה (בשלב זה, רק אוכלוסיות בסיכון, צוותי רפואה ומבוגרים בני 60 ומעלה), מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, מצא כי רק כ-20 אחוזים מהישראלים גילו נכונות להתחסן נגד קורונה מדי כמה חודשים, אחוז נמוך משיעור הישראלים שמתחסנים כל שנה לשפעת.
"ניכר כי הציבור הישראלי מאבד אמון בחיסוני הקורונה ולרוב אינו מגלה נכונות גבוהה, נכון למועד עריכת המחקר, להתחסן באופן תקופתי, גם כאשר מוצעים לו תמריצים שונים", אמרה הדוקטורנטית טליה גורן מעורכות המחקר.
עוד בוואלה!
זו השעה הכי טובה ביום לקבל חיסון נגד קורונה
לכתבה המלאה
במחקר הנוכחי, ביקשו פרופ' דנה ושדי, פרופ' איתי בארי והדוקטורנטית טליה גורן מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה לבדוק את המדיניות המיטבית לעידוד התחסנות מפני קורונה, במקרה שיתברר כי יהיה צורך בחידוש החיסונים באופן תקופתי, מדי כמה חודשים. במחקר השתתפו 929 ישראלים שהיוו מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית הבוגרת. המחקר נערך בחודש נובמבר 2021, עוד בטרם התפשט זן האומיקרון והוחלט לדון באפשרות למתן מנת חיסון רביעית. המשתתפים חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות.
בכל אחת משלוש הקבוצות הראשונות הוצגה למשתתפים החלטה מדומה של קבינט הקורונה, להורות על קבלת מנה נוספת של חיסון נגד קורונה מדי 6 חודשים. על פי ההוראה המדומה שהוצגה לנחקרים, ההחלטה התקבלה בעקבות שורה של מחקרים שהוכיחו כי הדבר יעיל למניעת תחלואה.
לקבוצה הראשונה הוצגה ההוראה כחוק המחייב את כל האזרחים. לקבוצה השנייה הוצגה ההוראה כתקנה בליווי תמריץ שלילי, לפיו מי שלא יתחסן "ייענש" על ידי העלאת גובה מס הבריאות השנתי ב-50 אחוזים. לקבוצה השלישית הוצגה ההוראה כתקנה בליווי תמריץ חיובי, לפיו מי שיתחסן ייהנה מהנחה של 50 אחוזים במס הבריאות השנתי. לקבוצה הרביעית הוצג מידע בלבד, ללא כל הוראה או חובה להתחסן וללא תמריץ חיובי או שלילי, אודות מחקר שנערך על ידי מומחי משרד הבריאות, שממצאיו מדגישים את חשיבות חידוש החיסון נגד קורונה מדי חצי שנה. לאחר מכן, נשאלו כל המשתתפים בארבע הקבוצות "האם את/ה מתכוון/נת להתחסן נגד קורונה מדי חצי שנה?".
מתוצאות המחקר עולה כי שיעור המתכוונים להתחסן נגד קורונה באופן תקופתי עמד על כ-20 אחוזים בלבד, שיעור המתנגדים עמד על כ-17 אחוזים, כ-63 אחוזים מהססים. מבין קבוצות הניסוי, השיעור הגבוה ביותר של מסכימים להתחסן מדי כמה חודשים נגד קורונה היה בקרב הקבוצה בה הוצג התמריץ השלילי ועמד על כ-25 אחוזים, ושיעור המסכימים הנמוך ביותר נרשם בקבוצה שקיבלה מידע והיה כ-15 אחוזים בלבד. שיעור המתנגדים לחיסון תקופתי הגבוה ביותר נרשם בקבוצה שקיבלה מידע בלבד ועמד על כ-23 אחוזים, ושיעור המתנגדים הנמוך ביותר נרשם בקבוצה בה הוצגה הוראת ההתחסנות בליווי תמריץ שלילי ועמד על כ-15 אחוזים.
עוד נמצא כי כאשר הוצג לנבדקים מידע בלבד על כדאיות ההתחסנות התקופתית נגד קורונה, בדומה לנעשה בחיסון נגד שפעת, שיעור המתכוונים להתחסן היה נמוך בכ-10 אחוזים משיעור הישראלים שהתחסנו נגד שפעת בחורף שקדם לפרוץ הקורונה (כ-25 אחוזים).
"הממצאים מלמדים כי תמריצים שליליים, ובמקרה שלנו - תמריצים כלכליים, ולא הגבלות תנועה או כניסה למקומות ציבוריים, עשויים להוות אמצעי לשיפור כוונות ההתחסנות של הישראלים באופן תקופתי", סיכמו החוקרים.