השחקן המפורסם שהכניס את הקורונה לכל בית

ב-11 במרץ, הזמן בו דווח מחלתו של הנקס, נגיף הקורונה עוד היה חדש יחסית, ולא מפסיק אנשים התייחסו אליו ברצינות. באותם ימים הושקעו מאמצים רבים לשכנע אנשים להיכנס לבידוד ביתי אם הם חשים תסמיני מחלה, וכן להתחיל ליישם ריחוק חברתי מסוים (שהיום כבר הפך לשגרה). אבל עבור רבים - הקורונה היתה איום רחוק ולא רלוונטי. עד שטום הנקס הודיע כי נדבק בנגיף.

המחקר סקר 682 אנשים לגבי עמדתם כלפי COVID-19 מיד לאחר אבחנתו של הנקס במרץ שעבר. 90 אחוזים מהם דיווחו כי נחשפו או שמעו על פוסטים של השחקן ברשתות החברתיות המתארים כיצד הוא ואשתו חלו במחלה. חצי מהם דיווחו כי התפיסה שלהם את הקורונה השתנתה לאחר הפרסום.

רוב המשתתפים כתבו כי הנגיף נראה להם איום יותר רציני בעקבות הפרסומים של השחקן האהוב, ואחד אמר שהוא מרגיש "בפאניקה" מכיוון שהנקס "עשיר ומוגן. אם הוא יכול להידבק בזה - כל אחד יכול". אחר כתב כי: "אמנם אני לא מכיר את טום הנקס באופן אישי, אבל אני יודע מי הוא. אני מניח שזה עשה את זה קצת יותר אישי בשבילי. אין לי שם או פנים לאף אחד שנדבק בקורונה".

לדברי החוקרים, הפרסום של הנקס והמעמד שלו, כמו גם החביבות וה"עממיות" שלו, בשילוב העדכון שלו על מצבו ברשתות חברתיות, ובעיקר ההתייחסות לבידוד, הם אלו שעשו את השינוי בדעת הקהל. "מה שהשתנה הוא שקיבלנו אישור לכך שהתפשטות הקהילה משתוללת, ואנחנו באמת צריכים להיזהר עכשיו", נכתב בתגובה נוספת שהוסברה במחקר. אחר הסביר שבשונה ממפורסמים אחרים שנכנסו לבידוד, את טום הנקס "אנחנו מרגישים שאנחנו אוהבים ומכירים", ולכן הידיעה שהוא חלה דומה לידיעה שבן משפחה או חבר חלה.

תוצאות המחקר מלמדות כי כאשר יהיה צורך להנגיש משבר בריאותי נוסף לציבור (ובואו נקווה שזה לא יקרה בקרוב) כדאי להשתמש במפורסם אהוב, כזה שיודע לדבר בגובה העיניים. "אנשים שאמרו שהם בדרך כלל סומכים על ידוענים, חברים, בני משפחה או דונלד טראמפ למידע בריאותי - היו צפויים יותר לומר כי הודעת הנקס הובילה לשינוי חיובי בהתנהגותם, אמרה ג'סיקה מייריק, אחת מחברות המחקר, "זה מצביע על כך שכדאי לגורמי בריאות ותומכי בריאות הציבור להשתמש בהכרזות של מפורסמים מסוג זה כדי להגיע לאותם אנשים, שלא מסתמכים על חדשות או על מדענים לקבלת מידע בריאותי".

זה לא המחקר הראשון שמגלה כי למפורסמים יש השפעה משמעותית על בריאות הציבור. מחקר שבוצע ב-2014 באוניברסיטת אינדיאנה בחן את ההשפעה של מות ידוענים על הציבור. החוקרים ערכו משאל בקרב 1,400 גברים ונשים לאחר שסטיב ג'ובס, מייסד אפל, מת מסרטן הלבלב וגילו כי המודעות למחלה עלתה משמעותית לאחר מותו.

החוקרים גילו כי לאחר מותו של ג'ובס חלה עלייה בהתעניינות בסרטן בכלל וסרטן לבלב בפרט. הממצאים הראו כי יותר משליש מהאנשים בקבוצה חיפשו מידע כיצד סטיב ג'ובס מת או על מחלתו ו-7 אחוזים מהקבוצה חיפשו מידע ספציפי על סרטן הלבלב. החוקרים ציינו אז כי על אף שהמספר 7 אחוזים נראה במבט ראשון כנמוך, בהקשר של האוכלוסייה הכללית הוא יכול להגיע למספרים גבוהים.

ההסבר לכך היה, גם אז, שאנו במידה רבה מרגישים שידוענים הם כמו בני משפחה. אנחנו מתעדכנים על המתרחש בחייהם ומגיבים רגשית כאשר קורה אירוע משמעותי אצלם. ובמקרה של טום הנקס - זה גרם לאנשים להבין שגם הם וקרוביהם עלולים להידבק בקורונה, ולהיזהר יותר. בכך, השיתוף של טום הנקס הציל חיים. דרך אגב, לאחר שהחלים מהנגיף הוא גם תרם פלזמה לטובת מחקר למציאת חיסון לנגיף, אז ייתכן שהוא הציל חיים פעמיים.