במשך עשרות ואולי מאות שנים מקריאים אותם לילדים וילדות לפני השינה והם היוו השראה לכמה מהסרטים שהיו לשוברי קופות בילדותנו, אך סיפורי האגדות רוויים בדעות קדומות וסטריאוטיפים שאבד עליהם הכלח ואולי הגיע הזמן להפסיק להקריא אותם לילדים שלנו. עם כל הצער שבדבר.
אגדות כמו סינדרלה והיפה והחיה הן כה שגורות בתרבות הפופולרית הרווחת, עד שקל מדי להחמיץ ולא לעצור ולהתעכב על הרעיונות והתפיסות הבעייתיות שהן מנציחות, דוגמת דמויות מיזוגניות, קווי עלילה משפילים, והומוגניות גזעית.
עוד בנושא:
אלימות, אפליה וגזענות: מבט מפוכח על שירי הילדים
זה לא שחור ולבן: איך מגדלים ילד לא גזען?
עוד באותו נושא
כוכבות הוליווד נגד נסיכות דיסני: צריך להחרים אותן
לכתבה המלאה
בעת האחרונה החלו הורים למנוע במודע מילדיהם להיחשף לסיפורים הללו, ולמגמה הזאת ניתן גם לשייך את ההתבטאויות האחרונות של מפורסמות דוגמת קירה נייטלי וקריסטן בל שמתחו ביקורת על כמה מהעלילות המוכרות ביותר בשל העובדה שהנשים בהן תמיד זקוקות להצלה בידי גברים או שהן מתארות סיטואציות נעדרות הסכמה (כמו למשל כאשר הנסיך מנשק את הנסיכה בעודה ישנה).
עמדה אחרת קוראת להורים לקרוא את הסיפורים הללו מנקודת מבט ביקורתית ולהשתמש בהם כנקודת מוצא לדיון בסוגיות של אפליה, שוביניזם ואחרות.
הנה כמה מהסטריאוטיפים הללו, שכדאי להיות מודעים אליהם לפני שאתם מחליטים לחשוף את הילדים שלכם לסיפורי האגדות - בין אם בקריאה ובין אם בצפייה בסרטים המבוססים עליהם: