רגע לפני הסילבסטר המתקרב, את הכתבה הזאת אתם ממש רוצים להעביר לסבא וסבתא. מחקר חדש מצא שסבים וסבתות שמעורבים בחיי נכדיהם ושומרים עליהם מפעם לפעם, יכולים להרוויח לא רק את תודתכם, אלא גם חמש שנים נוספות לחיים שלהם.
המחקר שהתפרסם בכתב העת Evolution and Human Behavior מצא כי גם עבור אלה שחיים ללא ילדים או נכדים, טיפול, עזרה או שמירה על ילדי משפחה אחרים יכול להאריך את תוחלת החיים בעד כשלוש שנים. עורכי המחקר ממכון מקס פלאנק בברלין ומאוניברסיטת באזל, הסבירו כי התועלת של נכדים מקשר עם סביהם ידועה, אבל על התועלת ההפוכה נערכו פחות מחקרים. עורכי המחקר רצו למעשה לבדוק האם קשר טיפולי כזה מועיל לשני הצדדים.
עוד באותו נושא
חוקרים גילו את המתכון לאריכות ימים
לכתבה המלאה
בכדי לבדוק זאת, החוקרים בדקו נתונים שנאספו בין השנים 1990-2009, של 500 אנשים בגילאי 70-103 מגרמניה ומשוויץ. החוקרים התייחסו למשתנים כמו גיל, בריאות פיזית, מצב סוציו אקונומי ומספר הנכדים. התוצאות כאמור הראו השפעה על משתנה אחד הגיל, אבל הן לא הראו סיבה ותוצאה.
"אסור לטעות לחשוב שעזרה היא תרופת פלא לחיים ארוכים", אמרו החוקרים בהצהרה לעיתונות, "לרמה מתונה של מעורבות בטיפול יש השפעה חיובית על הבריאות. אבל מחקרים קודמים הראו כי מעורבות אינטנסיבית דווקא גורמת ללחץ, ולזה יש השפעות שליליות על הבריאות הגופנית והנפשית".
אז מה הסיבה ליתרונות שהחוקרים מצאו? לטענתם, התשובה נעוצה בשורשים אבולוציוניים עמוקים של התנהגות פרו-חברתית ואלטרואיסטית. "נראה לנו סביר שהתפתחותה של ההתנהגות הפרו-חברתית של הורים וסבים כלפי קרוביהם, הותירה חותם על הגוף האנושי, בצורה של מערכת הורמונלית ועצבית שהיוותה בשלבים מאוחרים יותר תשתית לאבולוציה של התנהגויות כמו שיתוף פעולה ואלטרואיזם בין בני אדם, גם כשאין ביניהם קשר משפחתי"