הבעיה העיקרית של "מיידוף: המפלצת מוול סטריט" היא גם היתרון הגדול שלה

מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר

הבורסה האמריקנית היא חוד החנית של הקפיטליזם. על פיה יישק דבר, היא המצפן והמצפון של האמריקנים. לו היינו כעת בשנת בחירות, סמכו על כך שג'ו ביידן היה מתרסק בסקרים ולאחר מכן בבחירות עצמן. מוסדות תובעניים ורעבתניים כמו וול סטריט מייצרים אנשים קיצוניים ומסוכנים. אחד מהם היה ברני מיידוף, הנוכל הפיננסי הגדול ביותר שהילך על הפלנטה והאיש שהרס את חייהם של לא מעט אנשים, שחלקם עדיין מנסים, כמעט 15 שנה אחרי, להתאושש. רובם יחוו את הטראומה לכל אורך חייהם אף על פי שהוקמה קרן קורבנות שאליה הושב בשנים האחרונות רוב הכסף.

"מיידוף: המפלצת מוול סטריט" של נטפליקס היא סדרת דוקו בארבעה חלקים השופכת מידע, ידוע וחדש, על פועלו של איש הפיננסים (רשמית הוא לא היה מרבית חייו יועץ השקעות) שהצליח לרמות פעם אחר פעם את וול סטריט. הצעיר היהודי רצה בשנות ה-60 להוכיח לחמיו התובעני שהוא מסוגל להצליח. הוא לא היה יכול להשלים עם כישלון, והחל לבנות שקר שנמשך כמעט יובל שנים.

"אתם חושבים שאתם מכירים את הסיפור אבל אתם לא", מציין קריין אלמוני בפתיחה. לפחות בפרק הראשון הרושם היה שהוא טועה. לא היה שום דבר בפרולוג הזה שלא הכרנו, שלא נטחן עד דק מאז התפוצצות הפרשה ב-2008. החלקים הבאים כבר הציגו רבדים אחרים, כאלה ששפכו עוד אור וכיסו את ההצהרה - זה אכן סיפור הרבה יותר גדול משהכרנו.

לא בטוח שזו הייתה הכוונה של הבמאי ג'ו ברלינגר, אבל הדיון בסדרה מתחיל כבר בכותרת שלה - "מיידוף: המפלצת מוול סטריט". חודשים ספורים לפני כן עלתה בנטפליקס הסדרה "מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר". האם באמת ניתן להשוות בין השניים? האם נוכל, גדול ככל שיהיה, ראוי לאותו כינוי קיצוני שקניבל מתועב זוכה לו? האם "רוצח פיננסי" שווה בערכו לרוצח בדם קר?

זו הבעיה העיקרית של הדוקו וגם היתרון שלו - הוא מנסה לצייר את מיידוף כסוציופת, אבל בעצם מציג תמונה מורכבת בהרבה של אדם שסייע לבנות שיטה, ולאחר מכן אותה השיטה הפכה אותו לתופעת הלוואי הקיצונית ביותר שלה. כמי שתמיד זיהה את הקדמה הטכנולוגית, מיידוף התקדם להיות יו"ר נסדאק. בוול סטריט רחשו לו כבוד. כל כך הרבה כבוד, מה שאיפשר לו לקרקס את הרשות לניירות ערך פעם אחר פעם עם תרגילים שכאילו נלקחו מהספר של פרנק אבגנייל, הנוכל המפורסם מ"תפוס אותי אם תוכל".

האם מיידוף באמת היה חסר מצפון? הסדרה דווקא גורמת לפקפק בכך. הוא הקים תרמית פונזי עצומה, אבל כן החזיר כספים למי שביקש למשוך. נוכלים משתמשים בתירוצים, לפעמים גם נעלמים, אבל מיידוף החזיר כספים למבקשים לצאת. היו אפילו כאלה שמשכו רווחים (ונאלצו להחזיר אותם במסגרת ההחזר לקורבנות). כל עוד היה כסף בקופה, התרמית נמשכה. התמוטטות השוק במשבר הסאב-פריים - ולא הרשות לניירות ערך שהתעלמה מעשרות הדגלים האדומים לפני כן - הובילה לסוף המשחק. כשמיידוף לא יכול היה לשלם הפירמידה נחשפה.

יעניין אתכן גם:
"גזלו ממני שני מיליון שקל תמלוגים": תביעת הענק של יוצרת הלהיט "רונה"
הסדרות האלה לא מושלמות, אבל הזכירו למה אנחנו מתים על אגתה כריסטי
היא כתבה את השיר הכי עצוב בעברית ושמה קץ לחייה באחד הימים העצובים בתולדותינו

כמו ב"מכונת הכסף", ספרו של מייקל לואיס שהפך לסרט, גם כאן היו כאלה שאמרו שהמלך הוא עירום ואיש לא הקשיב להם. עיתונאים חקרו, עיתונים התעלמו במודע (על פי הטענה, וול סטריט ג'ורנל היה אחד מכלי התקשורת שהפנו עורף לסיפור). מנהל ההשקעות הארי מרקופולוס לא הפסיק להתריע בפני הרשות על חשדותיו, אך דבר לא נעשה.

מיידוף נחשב למפלצת ולרוצח פיננסי מסיבה אחת פשוטה - הוא לא יכול היה לעמוד בתשלומים. לולא משבר הסאב-פריים התרמית הייתה נמשכת. זה לא מפחית מאשמתו, הוא היה צריך להירקב בכלא עד יום מותו, מה שאכן קרה, אבל הדוקו הזה לא מפנה את האצבע כלפיו, או לפחות לא רק כלפיו. הוא גם כתב אישום חמור כנגד השיטה האמריקנית וכנגד טבע האדם.

בסופו של דבר, הקפיטליזם מחנך את כולנו להיות גורדון גקו. " אבא שלי השקיע את כל כספו אצל מיידוף. החלום של יהודים כמו אבא שלי היה להרוויח כסף, להשקיע אותו ולחיות על הריבית", אומר אחד המרואיינים בסדרה. כולם חלמו לעשות כסף, הם מיהרו לקפוץ על העגלה. מעטים שאלו מה קורה, מעטים הבינו מה קורה.

מצד אחד, מיידוף השתמש בכוחנות כדי לשמר את לקוחותיו. "אני לא יכול לבדוק את הספרים, אני לא יכול לעשות בדיקת נאותות, אבל אם אגיד ללקוחות שלי שאני רוצה לצאת מקרן מיידוף הם יפטרו אותי", אמר אחד ממנהלי קרנות הגידור שהשקיעו אצלו. עד כדי כך ההשפעה שלו על עולם ההשקעות הייתה גדולה. מצד שני, מיידוף עצמו אמר, "הלקוחות שלי, עם כל תאוות הבצע, לא רצו לעצור את העסקאות". מדוע שירצו אם הם מרוויחים 8-15 אחוז בשנה בגין עסקאות שלכאורה נעשו בכספים שלהם?

מיידוף מת ב-14 באפריל 2021. האם העולם טוב יותר בלעדיו? תהיו בטוחים שלא. בקרוב יחל משפטו של סאם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, המואשם בהונאת משקיעים. מרקופולוס טען ב-2019 ש"ג'נרל אלקטריק היא הונאה גדולה יותר מאנרון", בהתייחסו לענקית האנרגיה שהגישה דוחות כוזבים, הונתה את המשקיעים והעובדים ונמחתה בתחילת המילניום. כל נהר שבו זורם כסף הוא גן עדן לנוכלים, וזה עוד לפני שדיברנו על השנה הרעה במיוחד שעברה על וול סטריט, בה נרשמו הפסדים עצומים למשקיעים החוקיים.

לא ברור האם ומתי יצמח עוד מיידוף, אבל כבר יש כנראה לא מעטים שפועלים כמוהו. הם רק מקווים לזכות בגורל שונה. "מיידוף: המפלצת מוול סטריט" הוא דוקו לא נוקב מדי, אבל כזה שמראה את הפנים הרעות של תאוות הבצע, וממש לא רק זו של הנוכל הפיננסי הגדול ביותר שידעה האנושות.